"כשסיפרו לי שירו בו, רצתי למעלה לראות את אשתי ופשוט ישבנו והתחבקנו במשך 20 דקותבערך. הייתי נסער ואמרתי, ׳אני לא יכול יותר לשבת באפס מעשה׳. חזרתי למשרד שלי ואמרתי לאנשי הצוות שלי, ׳תניחו לי עד שאדע מה קרה׳. ואז היועץ שלי דאז לביטחון לאומי טוני לייק פתח את דלת החדר הסגלגל וניגש אליי. ברגע שהוא פתח את הדלת, ידעתי שהוא מת".
"ידעתי לפי הכתפיים של טוני, הן היו כל כך שמוטות. הוא לא היה צריך אפילו להסתובב. המחשבות הראשונות שלי לא היו אפילו על תהליך השלום, פשוט חשבתי על החבר שלי, הרגשתי רע מאוד ומיד לאחר מכן חשבתי לעצמי, זה עלול לשים קץ לכל חלומותיו. וחשבתי כמה מאיתנו היו רוצים למנוע את זה. לחסום את הכדור בגופם, להדוף אותו".
הראיון המלא במשדר "אחריו. 20 שנה לרצח רבין", "עובדה", שני, 22:20