בימי הזוהר של כנופיית הכרם הצליחו ראשיה, טוביה אושרי ורחמים "גומאדי" אהרוני לקנות אחיזה בצמרת השלטון הישראלי, לגייס עוד ועוד חיילים לשורותיהם, הרחיבו את עסקיהם לסחר והברחת סמים לצד הונאות מתוחכמות בארץ ובחו"ל, וסחיטות באיומים. בכספי הרווחים קנו השניים עסקים חוקיים ולגיטימיים כמו מפעל הבשר בר-בקר, שבו אירע מאוחר יותר "הרצח הכפול".
בשעה שהמשטרה ניהלה מעקב מתסכל אחרי אהרוני ואושרי, בלא שהצליחה לקשור אותם לשורת מעשי הפשע המתוחכמים שלהם, אירחו השניים כיד המלך את מיטב הפוליטיקאים והגנרלים. המרחק בין עמודי הפלילים לטורי הרכילות ולכותרות המדיניות מעולם לא היה קטן יותר, וכך כותב נחום ברנע בשנת 1978 בעיתון "דבר":
"בצד המארח של המסיבות היו אישים ששמותיהם מוכרים באחרונה בכל בית בישראל גומאדי, אושרי... מכרם התימנים. המתארחים השכיחים ביותר היו כנראה אלוף רחבעם (גנדי) זאבי... מתארחים שכיחים פחות היו משה דיין, שמעון פרס ורבים מאלופי צה"ל, בעבר ובהווה... האלופים תאבי הבידור סברו שכל הטוב הזה ניתן חינם. על פי דוח הוועדה לבחינת הפשע המאורגן היתה תמורה מלאה לאירוח. לפעמים פאסיבית, לפעמים בפועל. בצבא לא עשו דבר נגד ההתרועעות הגדולה של הקצינים עם החבורה התל אביבית... אולי חשבו שאין זה עולם תחתון. אולי חשבו שאם משהו ניתן חינם לאלופי צה"ל הוא נעשה כשר...״
חבורת הכרם התפרקה אחרי פשע אחד יותר מדי. זה קרה כשאושרי ואהרוני גייסו לשורותיהם חייל משוחרר בשם עמוס אוריון, שהתחיל לעבור בחברת ברינקס, חברת בלדרות מאובטחת שמובילה מזומנים מבתי עסק ואליהם. אוריון ושותפיו ניצלו את הנגישות שהיתה לו כדי לפרוץ למשרדי הברינקס במגדל שלום בתל אביב על מנת לשדוד את הכספות שם. אבל משהו השתבש. בדרכו אל הכספות נתקל אוריון בקב"ט הברינקס דב ליבנה. במהלך העימות ביניהם נורה ליבנה למוות. אוריון נתפס ונידון למאסר עולם. כשקיבל חנינה מפתיעה ויצא מהכלא ביקש אוריון לנקום באנשים שלטענתו עמדו מאחורי הפשע: שני הבוסים של הכנופיה, רחמים אהרוני, ובעיקר, טוביה אושרי, שגזל ממנו את אהובתו, שרה דנון, בעת שישב בכלא. כאן העסק רק התחיל להסתבך.
>> כל מה שרציתם לדעת על "חבורת הכרם", עכשיו במתחם המלא
"עובדה", שני, 21:00