"גיא ואוהד היקרים!
"כמי שהיה קצין בכיר בסדיר ובמילואים... נחרדתי לצפות בכתבה בתכנית "עובדה". חשתי בושה על דרך ההתנהלות של מפקדיכם ועל הסרת האחריות הנדרשת ממפקדים בכירים לאורך כל הדרך: החל בכלים ובמודיעין שבהם צוידתם לקראת המשימה הקשה והמשך בדרך ההתנהגות כלפיכם מאז ועד היום...
מפקד אמתי נותן גיבוי לפקודיו, בעיקר ברגעים הקשים, ויותר מכך, יודע לקחת אחריות על מחדליו. אתם לא קיבלתם זאת ויותר מכך, הושלכתם מהצבא בבושת פנים.
אי אפשר היה שלא להתרשם מאישיותכם הכובשת, מהערכים, מהצניעות, מהמסירות והאהבה לפקודיכם. אתם מלח הארץ של העם שלנו ואוי למפקדים אשר שברו את ליבכם והסירו כל אחריות מעצמם... אתם הבנים שאנחנו צריכים לחנך לאורם כדוגמה לדורות הבאים".
התגובה הזו, כמו עשרות תגובות מרגשות אחרות מלוחמים, קצינים והורים, זרמו למערכת "עובדה" מיד לאחר שידור הכתבה "לבד בסג'עייה". בכתבה ששודרה ביום ראשון האחרון שיחזרו הקצינים והלוחמים ששרדו, את הקרב הקשה ביותר במבצע "צוק איתן", קרב שבו נהרגו שבעה מחבריהם מפגיעה ישירה של טיל חמאס בנגמ"ש שבו נסעו הלוחמים. שני מפקדי הנגמ"שים של כוח גולני שנפגע בתקרית, סגן אוהד רויסבלט וסגן גיא גרוסמן, תיארו בפני המצלמה איך נלקחו מהם נגמשי הנמר המשוריינים, רגע לפני הפריצה למחנה הפליטים שהיה מוכר כמעוז חמאס; איך קיבלו במקומם נגמ"שים מיושנים ופגיעים, שמעולם לא למדו לתפעל; איך התקלקל אחד הנגמ"שים האלה בנקודה המסוכנת ביותר בעת ההסתערות; איך הפך הנגמ"ש בין רגע למלכודת אש; איך ראו חסרי אונים את חבריהם נהרגים מול עיניהם; איך ניצלו מחטיפה בידי מחבלי החמאס; ואיך, כשחזרו הביתה, פצועים והלומי קרב, קיבלו כתף קרה ממפקדיהם ששלחו אותם לקרב הזה, אבל לא דיברו איתם עד היום.
צה"ל אולי מתנער משני הקצינים, אבל הלוחמים והמשפחות לא. אחת התגובות שהגיעו ל"עובדה" אחרי השידור התקבלה מהתארגנות חדשה בשם "פורום הורי גולני", הכוללת הורים שכולים, הורי חיילים בסדיר ומילואימניקים, שמטרתה להשוות את מיגון חיילי החטיבה לרמת המיגון של היחידות המיוחדות.
פניות רבות התקבלו מחיילים וקצינים במילואים, שמתארים תקריות דומות שנקלעו אליהן במהלך שירותם הצבאי – ממלחמת יום הכיפורים ועד מלחמת לבנון. אותם לוחמים, שניכר בהם שצלקותיהם עדיין טריות, מזדעזעים מכך שלמרות השנים שחלפו, עדיין לא הופקו בצה"ל הלקחים. כמו אז, כך היום, הם קובלים, הדרג הבכיר עדיין לא לוקח אחריות ולא מגבה את חייליו. בין הפונים, קבוצה של מפקדי מחלקות מחטיבת שריון 188 ששירתו במלחמת יום כיפור, טייס שהפציץ בשוגג את כוחותינו במלחמת לבנון הראשונה, ולוחם גולני שאיבד את חבריו במארב מחבלים באותה מלחמה. כולם מבקשים לפגוש את סגן רויסבלט וסגן גרוסמן על מנת לתמוך בהם.
בין הפניות ישנן גם הצעות עבודה לאוהד וגיא. כך, למשל, פנו חברי כנסת שהציעו לשניים לשמש כעוזריהם הפרלמנטריים ומנכ"ל חברת הייטק המעוניין בהם כעובדים בחברתו. חלק מהפניות הן של מטפלים בתחומי הנפש, שמעוניינים לסייע להם להתמודד עם התחושות הקשות.
"מתקשרים אלי אנשים זרים שמספרים שהשיגו את המספר שלנו בדרכים לא דרכים", מספרת שושי גרוסמן, אמו של גיא. "הם קודם כל מתארים את התחושות שעורר בהם הסרט, כמה הוא טלטל אותם, ואז שואלים מה אפשר לעשות ואיך אפשר לעזור ולחזק את אוהד ואת גיא. זה כל כך מרגש, ממש גורם לי לצמרמורת. מאוד חששתי מהחשיפה, אבל החיבוק הענק הזה מחמם את הלב".
ביום ראשון הקרוב – חלקו השני של הפרויקט המיוחד של "עובדה" – סרטם של אילנה דיין וגלעד טוקטלי על הקרב הדרמטי של גבעתי ברפיח
"עובדה", ראשון ב- 21:00