ב-11 ביולי 2006, אודליה כרמון, אז יועצת התקשורת של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, החליטה לעשות מהלך מסוכן - להתראיין בעילום שם ל"מעריב", ולספר על מסכת ההטרדות המיניות שעברה כשעבדה תחת משה קצב במשרד התחבורה. בראיון ל"עובדה", כרמון נחשפת לראשונה בפנים גלויות, ומספרת הכול – על מעשיו של קצב, על ההחלטה להיחשף וגם על אופן התנהלותו של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו ורעייתו.
"הייתי בחורה צעירה. יש לי בוס שאני מעריכה עד בלי די. ופתאום, בערך אחרי שבעה חודשי עבודה הוא בא והוא אומר לי, 'התאהבתי'. אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי", משחזרת כרמון את היום בו החל קצב להטרידה מינית, "הוא כל הזמן היה אומר לי – 'אולי בכל זאת תאהבי אותי? אולי יש צ'אנס שהקשר בינינו יתפתח? את רוצה גבר אחר? אולי את מעדיפה את ביבי על פני? אולי ביבי יותר מושך ולכן את לא מעוניינת בי?' אבל אני כל הזמן אמרתי לו שהוא בכלל לא בכיוון ושאני אוהבת את בעלי".
כשחזרה כרמון מחופשת לידה, גילתה שקצב לא ויתר, הפעם הוא כבר עבר למעשים. "נותרנו לבד במשרד לכתוב הודעה לעיתונות. קצב היה מאחוריי והכתיב לי דברים, ואני ניסחתי אותם מחדש. ואז הוא השתתק. זה היה מאוד טבעי שהוא ישתתק, כי כל מילה בהודעה צריכים לשקול אותה, יש לה משמעות. אבל אז סובבתי את הראש והמחזה שנגלה לי זה לא שהוא שקוע במחשבותיו, אלא שהוא שקוע באיבר אחר והוא עמד איתו שלוף לפניי".
בשנת 2006 חזרה כרמון לעבוד לצידו של בנימין נתניהו, שכיהן כראש האופוזיציה. הקשר ביניהם התחיל 20 שנה קודם לכן כשנתניהו היה שגריר ישראל באו"ם, וכרמון הייתה יועצת התקשורת שלו. בקדנציה השנייה הכירה כרמון לראשונה גם את שרה נתניהו: "שרה מעורבת בכל דבר. המעורבות שלה היא כמידת המעורבות שבעלה מאפשר לה. והוא מאפשר לה מעורבות מוחלטת", מספרת כרמון על ההתנהלות בלשכה, "יש אותו כמנהל ויש אותה כמנהלת. שניהם מנהלים את העסק, כצוות. הלו"ז פתוח בפניה, עם מי הוא נפגש, על מה נפגשים, מה מהות הדברים. יש פה איזו מערכת יחסים סימביוטית - ההחלטות מתקבלות ביחד, כאשר לתחושתי הסובייקטיבית, היא הדומיננטית".
במהלך הראיון מספרת כרמון לאילנה דיין כי מעורבותה של שרה נתניהו נגעה גם בה, כאשר גילתה שרה כי משכורתה של כרמון ממומנת מכיסו הפרטי של בעלה: "היא ביקשה שאחזיר את הכסף, שזה הכסף הפרטי שלהם. ואני שילמתי את המחיר".
והמחיר היה שהפסקת לעבוד עבורו?
"כן."
את ראית אותה פוסלת מישהו? מוחקת מישהו במובן הזה, וזו אולי הזדמנות טובה לברר את זה כי זה אחד הדברים שמדובר בהם כל כך.
"כן".
שברגע שמישהו לא עובר את סף הסינון שלה, אז?
"אז אין לו סיכוי אצלו. זה כבר עניין שביניהם. אם ראיתי את זה? כן."
ושאלת את עצמך אם הוא ויתר?
"הוא תמיד ויתר."
אף פעם לא פתחת את זה איתו?
"איתו? ודאי שלו".
את גם לא יודעת על מישהו אחר מיועציו הקרובים שפתח את זה איתו.
"אלה שפתחו את זה הם במצב מאוד קשה. הם כבר לא איתו. הם שרים בממשלה שלו, אבל הם כבר לא איתו".
עובדה, שני ב-21:00