בקיץ האחרון התיישבתי בבית קפה בחיפה וחיכיתי לאדם שהבטיחו לי שיגולל בפני סיפור בלתי נתפס: איך במשך 15 שנה התנהל מנגנון זיופים באחד המפעלים הרגישים בישראל, מפעל שמייצא לחו"ל חלקים קריטיים שאחר כך מורכבים באלפי מטוסי סילון בעולם.
ברגע שהוא התיישב מולי, הייתי מופתע. אולי אפילו קצת מאוכזב. ציפיתי למהנדס בכיר שיגיע עם תיק ובו מסמכים סודיים, מלווה בעורך דין שיציב תנאים בתמורה לשיתוף פעולה עם מערכת התוכנית. במקום זה נכנס לבדו לבית הקפה אדם מפוחד עם כובע מצחיה. עובד זוטר שלא הפסיק להביט לצדדים מחשש שמישהו מהמפעל יראה אותו במקרה מדבר עם עיתונאי.
בהתחלה הוא סיפר לי קצת על עצמו. קוראים לו דימה וכבר 19 שנה הוא עובד ב"חישולי כרמל", מפעל בפאתי חיפה ששייך לתאגיד אמריקאי ענק. אף פעם לא היו לו בעיות במפעל. תמיד עשה מה שאומרים לו – ושתק. התפקיד שלו היה מאוד פשוט, אבל חשוב מאוד. דימה עבד במבדקה המכנית – המחלקה שמבצעת את בדיקות האיכות והבטיחות לחלקים הרגישים של "חישולי כרמל", לפני שהם נארזים ונשלחים לחו"ל. זו גם המחלקה שתעמוד במרכז פרשת הזיופים שתיחשף במפעל.
מהר מאוד התברר ש"חישולי כרמל" הוא לא עוד מפעל. מדובר בספק מרכזי של חברת "פראט אנד וויטני", אחת מיצרניות מנועי המטוסים הגדולות בעולם. בנוסף עובד המפעל עם חברות בינלאומיות נוספות. הנישה המיוחדת של "חישולי כרמל" היא הדיסקים שמורכבים במנועים. אלה כנראה החלקים הקריטיים ביותר במנוע. תקלה בהם עלולה להביא לאסון תעופתי, וזו הסיבה שהם חייבים לעבור בדיקות איכות ובטיחות נוקשות.
לפחות בדבר אחד דימה עמד בציפיות המוקדמות שלי: באמצע הפגישה הוא שלף מהתיק שלו עשרות מסמכים שיצאו מהמבדקה המכנית ב"חישולי כרמל". על כולם הופיעו הערות בכתב יד. ולא סתם הערות. בקשות לשנות את התוצאות המקוריות של בדיקות האיכות של הדיסקים. דימה לא ניסה להצטדק. גם הוא היה חלק ממנגנון הזיופים. גם הוא קיבל לידיו מסמכים כאלה, עם בקשות "לשפץ" את התוצאות המקוריות. וגם הוא היה מתיישב מול המחשב, מזין מחדש את הנתונים המזוייפים ומדפיס פלט מפוברק שיוצמד אחר כך למשלוח לחו"ל. וכל זה מבלי שחברת האם האמריקאית תדע דבר.
גיבור הפרשה הפך לקורבן
מה גרם לו יום אחד לפוצץ את כל הסיפור הזה? לא ברור. אבל חושפי שחיתויות הם לרוב אנשים לא ברורים. מסוג העובדים שבחיים לא יזכו בתחרות פופולריות במקום העבודה שלהם. אולי זה מה שגורם להם להיות כאלה אנטי גיבורים מושלמים. תחשבו על זה רגע, עובד זוטר שמרגיש שכולם דורכים עליו בעבודה, מצליח לטלטל תאגיד ענק שמגלגל מיליארדים בשנה. זה נשמע כמו סרט. פתאום אפילו סגן הנשיא של התאגיד האמריקאי מכיר את השם של העובד השקוף מ"חישולי כרמל".
בעולם תקין עובד כזה היה מקבל מהבוסים שלו קידום, בונוס שמן, אתם יודעים מה, נסתפק בטפיחה על השכם. אבל מהרגע הראשון בעבודה על התחקיר הזה, שום דבר כאן לא נראה תקין. במקום זה דימה זכה לטיפול בשתיקה מצד חברים לעבודה. כשזה לא שבר אותו, הנהלת המפעל התלוננה שהוא איים לרצוח עובדים במפעל. תלונה שסידרה לדימה לילה באזיקים בתחנת משטרה. גם אחרי שהמשטרה סגרה את התיק נגדו, במפעל לא ויתרו לדימה והזמינו אותו לשימוע בפני ההנהלה. שם התברר לו שהאמריקאים עצמם היו חלק מהשתלשלות התלונה.
המחזה ההזוי באותו שימוע הונצח במצלמות נסתרות שלנו. הנציג האמריקאי הקריא הודעה באנגלית בה הוא מספר כיצד דימה איים בפניו. מיד לאחר מכן עורך הדין גיא אופיר, שמייצג את דימה, השמיע לאותו נציג הקלטה שהפתיעה את כל הנוכחים בחדר: שיחת טלפון של דימה עם אותו נציג בכיר, בה האמריקאי מספר לעובד שבדיוק חזר ממעצר שאין לו מושג למה התלוננו נגדו. הנציג האמריקאי הוקלט מספר לדימה שבשיחה ביניהם הוא מעולם לא השמיע איומים. השימוע הזה הבהיר דבר אחד: ב"חישולי כרמל" כנראה ממש לא רוצים לראות את דימה חוזר למפעל.
איפה האמריקאים בסיפור הזה? לזכותם ייאמר שבכל הנוגע לזיופים עצמם הם פעלו מהר. פשטו על המפעל, חקרו עובדים והחרימו אלפי מסמכים. לדברי חברת האם, היא לא מקלה ראש בתופעה החמורה שהתגלתה ב"חישולי כרמל", אבל מהחקירה הפנימית שלה עולה שבאף מקרה לא הותקנו על מטוסים חלקים פגומים. כלומר, לא צריך להתחיל לקרקע מטוסים ברחבי עולם.
היחס לדימה הוא כבר סיפור אחר. מצד אחד, האמריקאים מודים לו מקרב לב, מספרים שבלעדיו הם לא היו יודעים על הזיופים הסדרתיים במפעל. מצד שני, הם מתנערים מהטענות שלו על ההתנכלויות שספג לדבריו במפעל מאז שפוצץ את הפרשה.
אז כן, במהלך החקירה עזבו את המפעל חלק מהמנהלים הבכירים שהיו מעורבים בזיופים, אבל לא צריך לדאוג להם: חלקם כבר הסתדרו על משרות בחברות אחרות. ומה עם דימה? הגיבור של הפרשה הזו הפך מהר מאוד לקורבן המרכזי שלה. היום הוא יושב בבית ועובר על לוחות הדרושים. הלוואי ויהיה לסיפור שלו סוף טוב, אבל יש לי תחושה שאין הרבה בוסים בישראל שישמחו להעסיק חושף שחיתויות.
עובדה, שני ב-21:00