אפשר להגיד בכנות שטל מורד וסנה סוקול הם הזוג המפתיע ביותר של "רוקדים עם כוכבים 2024". כבר בימים שקדמו לעליית התוכנית, השמועות אמרו שהם עובדים חזק בחדר החזרות ושהם עומדים להרשים אותנו - אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה. כנראה שזה משהו בציוות הזה ביניהם, שמצליח לייצר קסמים על הרחבה ולהביא שואו בלתי נשכח, ועל זה יסכימו איתנו גם השופטים.
המסע של טל וסנה בתחרות הריקודים (חלקו השני של חצי הגמר ברביעי, אחרי החדשות, קשת 12), היה רצוף באתגרים. השניים טיפסו במעלה טבלת הניקוד והתעקשו להישאר בראשה, משימה לא פשוטה כשהמתחרים נותנים פייט הוגן. בכל זאת, מידי שבוע השניים מפתיעים אותנו בריקוד מקורי ומקצועי, אך יותר מהכל - הם נותנים לנו אפשרות לראות מי הם באמת, על כל גוונם. רגע לפני שיתחרו על המקום בגמר הגדול, שממש מעבר לפינה - התיישבנו איתם לשיחה על הדרך, הקשר הקרוב וכן, גם על הלחץ הגובר.
"אני בלחץ, הבנו מההדחות הקודמות שהכל יכול לקרות", אומר טל עם ניצוץ של תחרות בעיניים, "אנחנו חושבים על הריקודים במטרה להגיע לקהל ולתת להם את מה שהם הכי ייהנו לראות. המסר סופר חשוב - במיוחד בתקופה הזאת, וגם כי באיזשהו מקום אנחנו צריכים את הקהל ומבינים כמה כוח יש לו. אנחנו בלחץ כי כולם טובים ואין לדעת מה יהיה, אבל מבחינתנו כל ריקוד הוא ריקוד גמר ואנחנו באים לתת את ה-100 אחוז". "כמובן שגם בשביל עצמנו, לא נביא משהו שלא נתחבר אליו. נמשיך לעבוד קשה בשביל להגיע לתוצאה הכי נכונה וטובה לנו", מוסיפה סנה.
אתם מרגישים את אהבת הקהל? מחכים לראות אתכם מופיעים.
טל: "אנחנו מקבלים הרבה תגובות טובות ברוך השם, הקהל מעריך את העבודה הקשה שאנחנו עושים. ימים ולילות אנחנו לא ישנים וכל הזמן חושבים, רוקדים ועובדים. הגוף מתישהו באמת קורס, אז אנחנו מטפלים בעצמנו. אנחנו בישורת האחרונה ומקווים שהקהל ימשיך לאהוב את מה שאנחנו עושים, לתמוך בנו ולהיות איתנו, כי מאוד חשוב לנו להגיע לפסגה, עבדנו קשה עד עכשיו ואנחנו לא רואים סיבה שלא מגיע לנו".
אתם מצליחים גם להנות מהרגע?
סנה: "בתור רקדנית מבחינתי זאת אומנות, זה מה שאני עושה בחיים שלי ואני נהנית מכל רגע. המטרה שלי היא להביא את טל לרחבה ושייהנה, ואני מאמינה שעד כה אני מצליחה לעשות את זה. צריך להביא תוצאה מהנשמה, אם הוא לא יביא אותה משם הנאמבר לא יהיה כמו שרצינו. אנחנו נהנים אבל לפני שעולים לרחבה צריך לעבוד מאוד קשה, והעבודה בסטודיו לא קלה ולא תמיד כיפית, נעימה וברורה. פשוט צריך להפוך את הדבר הזה לחיובי. ברור שיש נפילות, אנחנו משתדלים להרים אחד את השנייה ולצאת מזה כמה שיותר מהר".
טל: "בשבילי זה כמו מבחן באוניברסיטה, אני לומד המון ואחר כך רואה את הציון ונהנה. אז גם פה, אני מרגיש שאנחנו בתוך התהליך כל כך חזק ש-80 אחוז מהזמן זה קושי. ההנאה באה לידי ביטוי ברחבה כשאנחנו רוקדים. אני אוהב לעבוד קשה, לעשות את הדברים הכי טוב שאני יכול ולהשיג את הדברים שאני רוצה. כמו בחיים, כמה שתעבוד יותר קשה - ככה תהיה טוב, אין פה הנחות וקיצורי דרך. במיוחד שלא באתי מהרקע הזה, אני צריך לעבוד אולי יותר קשה מאחרים, כי יש לי מטרה ואני רוצה לתת בראש עד הסוף. זה לא משנה לאיזה שלב נגיע - אני אהיה שלם עם עצמי שנתתי את ה-100 אחוז שלי".
אבל זה לא בדיוק פשוט. טל וסנה עובדים קשה כדי לשמור על מקומם בתחרות, ויש לכך לא מעט מחירים והשלכות. "אני בקושי עובד עכשיו כי אין זמן, הקפאתי את הלימודים ועם החברים אני פחות בקשר, כבר חודשיים לא הייתי בבית בצפון", משתף טל, "לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אבל בסוף אני עושה את זה בשביל עצמי, בשביל העתיד שלי ובשביל האסקפיזם שבעיניי הוא הדבר הכי חשוב", מסביר.
"ביני לבין טל יש כימייה מדהימה, אנחנו אחד בשביל השנייה עד הסוף"
הסביבה מבינה את זה?
סנה: "כאן אתה לומד מי החברים האמיתיים שלך. טל ואני גם מאוד קיצוניים בדבר הזה, אנחנו באמת לא יוצאים מהסטודיו. זה לא רק לבוא ולרקוד טכנית, אנחנו גם יושבים ומבינים את הנאמבר. אנחנו מתכוננים מאוד קשה פיזית ומנטלית, כל נאמבר זאת תורה שלמה. זה הסוד אצלי, לא רק לשבת על טכניקה, לעבוד קשה ולעשות את אותה רוטינה אלפי פעמים, צריך גם להבין את הסיפור מאחורי. אם זה לא בא מהנשמה, זה לא שווה".
מרגישים את התחרות מאחורי הקלעים?
טל: "כן, כל אחד יותר לעצמו. בהתחלה הייתה לנו דינמיקה חזקה בין הזוגות, היום פחות. כל אחד יותר מרוכז בעצמו. אנחנו מגיעים ליום צילום וכל אחד תופס את הפינה שלו, נכנס לפוקוס ומנסה להיות הכי טוב שהוא יכול. חשוב להיות לבד רגע לפני הריקוד, בסוף אתה עולה לרחבה ויודע שמדינה שלמה צופה. אתה יכול להתאמן על נאמבר המון פעמים אבל פתאום שכחת צעד - והכל נהרס לך. צריך להיות מאוד מפוקסים לפני שעולים, העניין המנטלי משחק תפקיד".
"הכל פה מנטלי, חד משמעית. בקיצור טל לומד להיות סובייטי, במילים יפות", מסבירה סנה בחיוך של מורה מיומנת. אבל היא לא צוחקת, השניים כמעט ולא יוצאים מהסטודיו ומעבירים את רוב זמן וכוחם באימונים לקראת הנאמבר הבא.
"יש לנו משמעת סובייטית ברמות, אין דרך אחרת אצלי. אם אנחנו רוצים להצליח יש משמעת, אבל זה יותר עניין מנטלי", היא משתפת על האתגרים הפחות נוצצים שחווים בדרך לבמה, "יש שיברונות, אנשים נופלים על ימין ושמאל, הכל זה בראש וצריך להבין ולהכיל את זה. ביני לבין טל יש כימייה מדהימה שעובדת הכי טוב שיש, אנחנו אחד בשביל השנייה בעזרת השם עד הסוף".
הייתה נקודת שבירה?
טל: "מתי אין נקודות שבירה? כל היום נשברים וקמים, עליות וירידות מטורפות. אתה צריך להוכיח שאתה הכי טוב, זה כבר לא שאתה רוצה - אתה צריך. יש נקודות שאתה אומר: 'וואלה יש לי חיים בחוץ', אני כל כך נמצא בלופ סביב עצמי ומתחיל להתגעגע. אז כל הזמן יש תסכולים, אבל זה חלק מהתהליך. כשאני מתוסכל אני אתאמן עד שאצליח, הגוף יתרגל לתנועה ודברים יתחילו להסתדר. אנחנו עובדים קשה וזה כרוך בתסכול, בכאב, כל הגוף תפוס ולפעמים אני אומר: 'וואלה זה כבר קשה לי, הגוף לא יכול לשאת את זה'. אני נאחז בזה שבסוף אנחנו באים לבמה ונותנים בראש".
סנה: "אני חושבת שהנפילה המנטלית הכי גדולה שהייתה לטל הייתה בוואלס. כי זה היה ביצוע עם משמעות מאוד גדולה עבורו. עברנו בכי ונפילות בסטודיו, כי זה לא רק ללמוד טכניקה, זה גם לספר סיפור. בוואלס הרגשתי קושי בסטודיו".
נאמבר הוואלס האנגלי של טל וסנה היה הרבה מעבר לעוד ריקוד עבור השניים. הריקוד לווה בביצוע שהוא הקליט במיוחד לשיר "כאב של לוחמים", של הזמר עידן עמדי ושלח מסר חזק לחיילים שצופים בו מהבית. לאורך העונה טל דואג להזכיר ולהביא אל הרחבה את הסיפור האישי שלו כלוחם במילואים, התגובות שהוא מקבל הן לרוב נרגשות - אך יש גם מי שמנסים, במילותיו "להוציא אותו מאיזון".
"בסוף באתי כטל, זה מי ומה שאני. אני לא בא לספר סיפורים שלא קשורים לחיים שלי", הוא מסביר, "אני מוציא את הרגשות שלי וזה עוזר לי להתמקד בריקוד, כי כשזה בא מהלב זו האומנות בעיניי.אנשים קלים על המקלדת, יש שיגידו: 'וואו איזה בחור מדהים', וחלקם: 'הוא בא לנצל את הצבא שעשה בשביל להתקדם בתוכנית'. כל עוד יש לי את ההזדמנות להביא את הדבר הזה לידי ביטוי ברחבה - אעשה את זה. זה לא קשור להתקדמות בתוכנית, לדעתי כבר ניצחתי - אני מתגבר על קשיים ועובר תהליך מדהים שעושה לנפש שלי טוב".
"בשביל זה נועדה התוכנית, בשביל שתביע את עצמך", משיבה לו סנה, "למה לא לקחת את הדבר הזה שיש אצלו ולהוציא אותו לידי ביטוי על הרחבה? לבוא עם סיפורים מהעבר, לדבר על דברים, הרי זאת הבמה, היא נועדה כדי להביע את עצמנו דרך הריקוד".
"אם נרצה או לא - אנשים ייכנסו לנו לחיים, צריך להתמודד עם הדברים"
אתה קורא טוקבקים?
טל: "אני לא מרבה לקרוא תגובות - בכללי אני לא אדם של יותר מידי טלפון. תמיד אנשים יגיבו ויגידו דברים לטוב ולרע, זה בסדר וזה שלהם. אנחנו לא נכנסים לרעשי רקע ונותנים לדברים האלה להוציא אותנו מאיזון, בסוף תגובות לא נעימות יכולות להשפיע - וזה לא כיף. אנחנו עובדים כל כך קשה ומאמינים מאוד במה שאנחנו עושים, ואז אתה יכול לראות תגובות מכמה ילדים ולהגיד: 'בואנה, איזה באסה שהם חושבים ככה'. אבל אחנו נותנים לזה לעבור לידנו ומתרכזים בעבודה שלנו. אני מאמין שאנשים רואים ומעריכים את זה, בסוף באנו לכאן לעבוד, מזה אנחנו מתפרנסים, זה מה שאנחנו אוהבים לעשות - לשמח אנשים. תגובות אף פעם לא הוציאו אותי מאיזון".
סנה: "בסופו של דבר בחרנו להיכנס לתוכנית ריאליטי, אם נרצה או לא - אנשים ייכנסו לנו לחיים, צריך להתמודד עם הדברים. תמיד יהיו דברים שליליים וחיוביים להגיד, למדתי בחיים שצריך לקחת את הדברים שאתה מרגיש לנכון. להעריך את הטוב ולהגיד תודה, שום דבר לא מובן מאיליו, בעיקר בתקופה שלנו. איזה כיף שיש איזושהי נקודת אור קטנה שבה אתה יכול ליצור ולהביא משהו לידי ביטוי".