את אורלי לוי-אבקסיס היינו רגילים לראות על הפודיום בכנסת. במשך שנים הציבור הכיר אותה בתור האישה ששוחה במים הפוליטיים, אבל לאחרונה החליפה המחויטת הפכה לשמלה נוצצת, וקולות הרקע שנשמעו מכל עבר הוחלפו במוזיקה סוחפת. אף אחד לא דמיין שהיא תעשה את הצעד הזה, כולל היא, אבל לוי-אבקסיס עלתה על הרחבה של "רוקדים עם כוכבים" (התחרות ממשיכה הערב, אחרי החדשות, קשת 12) והראתה צד שונה לגמרי מזה שאנחנו מכירים.
ביצוע הבכורה שלה לצידו של אלון דוידובסקי קיבל לא מעט תגובות. אבל אורלי, בדיוק כמו האישה החזקה שהיא, לקחה את אותן ביקורות וצמחה מהן. הביצוע השני, אותו היא רקדה לצלילי השיר של כרמי גלסנר, "כל דבר", ריגש אותנו, את השופטים ואת בתה וכרמי שישבו וצפו בה מהקהל. השיר נכתב על בתה, זוגתו של כרמי, ולוי-אבקסיס נתנה ביצוע שהיה ברור שהגיע הישר מעמקי הלב.
אך לוי-אבקסיס שואפת למצוינות, והפעם מי שכל כך טובה במילים, הייתה צריכה ללמוד שפה חדשה, כשבראשה מטרה אחת - להצטיין. "הצד הוורבאלי הוא הצד החזק שלי", היא פותחת את דבריה, "תני לי כל נושא בעולם שיש לי נגיעה אליו ואני יכולה לפתוח בהרצאה מבלי שום דבר כתוב. פתאום באים ואומרים לי 'תשכחי הכל ותתחילי ללמוד שפה חדשה', שפה שלא ידעתי בה אפילו את ה-א' ב'".
לדבריה של לוי-אבקסיס כניסתה לרחבה דרשה שינוי באופן המחשבה. "זה פשוט לשנות את המיינד לחלוטין", היא אומרת, "כמו בכל שפה חדשה זה לוקח זמן ותרגול. יש ימים שזה יותר קשה, זה משהו שונה, זה לאתגר את עצמי במקום שתמיד ברחתי ממנו. אפילו באירועים משפחתיים אני מאלה שיושבים, ואם עובדים לי על המצפון אז אני שנייה אחת ברחבה ובורחת הצידה כשאף אחד לא שם לב".
>> רוצים לדעת הכל על "רוקדים עם כוכבים"? הגעתם למקום הנכון
לכן מדובר בצעד משמעותי עבור לוי-אבקסיס. "חשיפה פנימית של משהו שלא התמודדתי איתו עד היום", היא אומרת, "הייתה לי דיאטת ריקודים לאורך השנים. זה קשה, בטח בגילי. אנחנו מסגלים לעצמנו עם השנים כל מיני אפיונים, אז המודעות לריקוד ותזוזה של הגוף זה משהו שקשה לי עדיין להיפטר ממנו, אני עובדת על זה".
מה את אומרת לעצמך לפני שאת עולה לרחבה?
"שבאנו לחוויה. אני חושבת שקודם כל זאת החוויה שלי עם עצמי, המפגש שלי עם המקומות הפחות מוכרים לי, זה מפגש מעניין. אני לומדת לשחרר באמת, מבלי לחשוב מה אומרים, מה חושבים - וזה לא בא לי בטבעיות. לפעמים אנחנו קצת שבויים בחוויות שהפכו אותנו למי שאנחנו אז זה תהליך לחלוטין. כמו שאני מכירה את עצמי כשזה יקרה זה יקרה".
לאורך השנים לוי-אבקסיס הייתה עסוקה רוב שעות היממה. מי שנושם קריירה וחדור מטרה, יודע שלפעמים אלמנטים אחרים נפגעים בצורה כזו או אחרת בחיים. לדבריה, הגוף שלה הוא אחד מהאלמנטים הללו, וכעת היא מפצה אותו בשעות נוספות של אימונים בחדר החזרות. "הזנחתי את הגוף שלי יותר מדי זמן", היא אומרת, "לא היה לי זמן לעשות ספורט באופן מסודר".
מעבר לכך שילדיה של לוי-אבקסיס מלווים אותה בדרך קבע בתחרות, הם אלו שדחפו אותה מלכתחילה לעשות את הצעד. "אני אמרתי שזה לא בא בחשבון, שזאת לא אני", היא אומרת, "שחר וניצן שלי דחפו לזה. יש רגעים בחיים שלוקחים בהם מעין פסק זמן, לפני שאת נכנסת לטירוף של החיים, אז הפסק זמן שלי זה כמו סדנה שאני עושה עם עצמי. זה גם זמן שאני נוכחת יותר עם הילדים, זה חשוב לי לפצות אותם על תקופה לא פשוטה שהם עברו, זאת חוויה שלנו ביחד".
הבנות מתאמנות איתך על הצעדים?
"יש לי בן מתבגר בבית, הוא קצת מובך מהסיפור. בבית אני פחות עושה חזרות, אלא מסתכלת על החזרות מצולמות. עכשיו הבנות נכנסו לעניין והן חושבות שאני צריכה להרים הילוך גם בבית. הן דוחפות, אני חושבת שהן מרגישות איזשהי אחריות, הן הפכו להיות מגוייסות".
הביקורת של השופטים אף פעם לא מאחרת להגיע. בתור אנשי מקצוע ששואפים לביצועים הטובים ביותר בתחרות הריקודים הקשה בעולם, הם בוחנים כל תנועה, כמובן למטרה של מצוינות. "ברור לי שתהיה ביקורת, אני לא רקדנית, אף אחד לא מצפה ממני להיות רקדנית. אני גם לא באה מתחום הבמה", היא אומרת, "ריקוד זה משהו שזר לי לחלוטין, אני מבינה שצריך לעשות הרבה חזרות וללמוד את זה, אבל כמו כל תהליך זה לוקח זמן, גם עם כל הצניעות הצלחתי לעשות משהו, הצלחתי לרגש, ככה אני מאמינה. כל הסיפור הוא לעמוד על הרגליים בחזרה ולהמשיך גם איפה שקשה, לסיים את המשימה, מה שמתחילים צריך לסיים".
שזה לא תמיד קל.
"נכון. אני טיפוס לטוב ולרע, אומץ אף פעם לא היה חסר לי, לפעמים הוא גם סיבך אותי. אבל אני מאלה שמאמינים שצריך לתת פייט, שצריך לעשות את כל המאמצים. אנחנו על זה".
מה היתרון שיש לך?
"אני תלמידה טובה, את זה אני יכולה להגיד. אני מקווה שהגוף יקשיב לשכל, כי אצלי הרבה דברים עובדים דרך הראש. זאת החוויה שלי עם עצמי, זה להתמודד עם משהו שהוא רחוק ממני, אבל מהרגע שאמרתי כן וזרמתי עם הילדות אז אני לוקחת את זה כחוויה מעניינת שקצת מחזירה אותי 20 שנה אחורנית, יש דברים שאני פתאום נזכרת בהם ואני נהנית מהאיפור והשיער. זה לגעת איפה שעזבתי די מזמן, יש לזה את הקסם של זה, עד עכשיו אני מנסה להבין ולפענח את הרגשות שלי".
לוי-אבקסיס דורשת מצוינות, מעצמה, והיא תעשה הכל כדי לעמוד ביעד שהציבה. "לא בא לי לאכזב את עצמי, כשאני לוקחת על עצמי פרויקט אני אוהבת לעשות דברים בצורה יסודית. אני מקווה שלא אאכזב את עצמי ולא את הבנות, הן רוצות לראות את אמא שלהן מפזזת על הרחבה".
האימונים אינטנסיביים, הכוכבים והרקדנים מבלים שעות על גבי שעות בחדר החזרות, ולוי-אבקסיס שמתמרנת בין לו"ז עמוס לחזרות האינסופיות נתקלה בסיטואציה שכעת נשמעת מבדרת. "בדרך לאימון גיליתי שיש לי ישיבה, ואני במונית לתל אביב. מזל שיש את הזום, התחברתי בבגדי ספורט, קוקו ונטולת איפור. עכשיו אני יכולה ללכת עם נעלי ספורט וטייץ', שיער לא מסודר, מנצלת את זה כמה שאפשר. אפסנתי את כל הז'קטים, אני צריכה להחליט מה אני משאירה. זה מזכיר לי את הרצינות - למרות שזה גם יפה. בכל אחד ואחת מאיתנו יש קצת מזה וקצת מזה".
לוי- אבקסיס רוקדת לצידו של אלון דוידובסקי, שעשה העונה את בכורתו בתחרות. "הוא מקסים, יש לו סבלנות", היא אומרת, "הוא עובד קשה, עושה כוריאוגרפיה שמתאימה לי. אני טיפוס של רוח, פחות קופצני. אם לוקחים פאי ומחלקים, הרגש תופס אצלי חלק מאוד נכבד לטוב ולרע, רגישות אובר זה לא תמיד טוב. אנחנו מנסים להתחבר יותר למקום הרגשי, של החיבור שלי לסיפור. אני באמת שמחה שהוא בן הזוג שלי, אנחנו עושים את הדברים בקצב הנכון, משתדלים לא להיכנס לפציעות".
את ביקורתית כלפי עצמך?
"נראה לי שאני הבן אדם הכי ביקורתי אבר, קשה לי לראות את עצמי, כי אני אוהבת פרפקציוניזם. אין לזה סוף, אני יכולה לכבות את עצמי בצורה מסרסרת, אבל מצד שני יש את המקום של לנסות ולהשתפר כל הזמן. אין ספק שבסוף אני מאמינה שהדברים צריכים ללכת גם לפי חיזוקים חיוביים. כאמא לילדים אני יודעת שאי אפשר לתת כל הזמן לעצמך בראש או למי שסובב אותך כי לפעמים לחיזוקים החיוביים יש את האפקט הגדול ביותר. לפעמים אני מנסה להיות מאוזנת ולראות איפה בכל זאת היה בסדר".
איך אלון בתור מורה?
"אין לי ספק שהוא עשה התאמות גם אליי, ואני שמחה שהוא עשה אותן כי זה גם גורם לי לבטוח בו, גם גורם לי להאמין שאפשר לעשות דברים ככה, אבל כשהוא צריך להיות קשוח הוא גם יודע. אנחנו עובדים מאוד על שוויון, איפה שזה שלו זה שלו".
מי מהווה עבורך פייט?
"האמת שלא חשבתי על זה בכלל, יש כאלה שאני חושבת שהם יגיעו גבוה. אין ספק שיש פה כישרונות מטורפים, יש פה אנשים שהבמה היא החיים והמקצוע שלהם, שחיים את זה ונותנים שואו. אני לא פחות נהנית מריקודים של אחרים".