את הרחבה של "רוקדים עם כוכבים" (מוצאי שבת, קשת 12) הם מכירים היטב. הם יודעים מה גובה המדרגה ממנה הם יקפצו, את החריץ ברצפה שמסתתר ואת הנקודה שבה הם יעמדו בעוד מספר דקות ממנה ישמעו את הביקורת של השופטים על הביצוע שזה הרגע הם נתנו יחד עם הכוכבים.
הרקדנים המנוסים חיים פרשטיין, נינה סול וליטל לכטמן כהן, יודעים את העבודה - מאחורי הקלעים ועל הבמה. בעונה שעברה הם הגיעו לשלבים מתקדמים בתחרות הריקודים הקשה בעולם, וגם העונה, הם נותנים את הכל כדי להפוך את הכוכבים לצידם לרקדנים מהשורה הראשונה. תפסנו אותם לשיחה לפני שיתנו במוצאי שבת שואו של פעם בחיים ושמענו על העבודה בחדר החזרות ועל הציפיות שלהם.
>> רוצים לדעת הכל על "רוקדים עם כוכבים"? הגעתם למקום הנכון
חיים פרשטיין
חיים פרשטיין אוהב נשים מצחיקות, אינטלגנטיות ובעלות יכולות משחק פנומנליות. בעונה הקודמת הוא רקד כל הדרך לעבר המקום השני בגמר לצידה של עדי אשכנזי, והעונה הוא קורע את הרחבה עם השחקנית גיה באר גורביץ' בביצועים מרהיבים.
פרשטיין יודע היטב כיצד לנצל את היכולות של הכוכבות שלצידו. הוא הביא לידי ביטוי את הוירטואוזיות של אשכנזי וכעת הוא עושה זאת שוב עם הכישרון החד פעמי של באר גורביץ'. "אני חייב להביא רף של מצוינות, קצת רועדות לי הביצים לא לעמוד ברף הזה", הוא אומר, "אבל אם נכנס ללחץ נעשה טעויות. יש לי קשיים לישון מרוב שאני מנסה לחשוב בראש על כוריאוגרפיות, אני מתעורר בארבע בבוקר וכותב על פתקים, זה שחמט. אבל אני סוגר את העיניים ומנסה לעשות את הכי טוב שאפשר".
כבר שנים שפרשטיין נע מתחרות לתחרות, אבל "רוקדים עם כוכבים" זה משהו אחר לחלוטין לדבריו. "כאן צריך להביא כל פעם משהו חדש", הוא אומר, "זה לחץ אסטרונומי. בחיים האמיתיים של רקדן תחרותי הוא לא חייב להפגיז במיליון נאמברים בשבוע, הוא רוקד כל השנה את אותם הריקודים ומתאמן עליהם כל יום".
עם זאת, פרשטיין יודע היטב כיצד לנתב את התחושות שלו וליצור נאמבר מופתי. "אני מאמין שזאת אנרגיה שאתה מושך לעצמך", הוא מסביר, "אני מרכז את כל הכוחות שלי בדקה וחצי של נאמבר. אני ברמת ריכוז מטורפת, יש לי גם אחריות אדירה שבת הזוג שלי לא תיפול, תחליק ותזכור את כל הצעדים. איך שהריקוד נגמר זה כמו בלון שהוציאו לו את האוויר, אני יוצא לחופשה, כאילו לקחו אותי הרגע למלון במלדיביים. אני עומד מול השופטים כשאני במלדיביים".
הרחבה ככל שאר המקומות בעולם לא מנותקת מתרחישי המציאות. כולנו יודעים שהכל יכול לקרות עליה, ופרשטיין מודה כי פדיחות הן בהחלט חלק מהמקצוע. "היו לי טריליון פדיחות, הכי מטורפת הייתה כשבת הזוג התעלפה לי על הידיים", הוא אומר, "היינו בהופעה, מיליון אנשים הסתכלו, הרמתי אותה על הכתפיים, הסתובבנו ופתאום הרגשתי משהו כבד. היא 52 קילו, ופתאום הרגשתי 80 קילו, היא איבדה צורה. היא התעלפה באמצע ההרמה כי הסתובבתי מהר מידי. בשנייה הראשונה לא הבנתי למה היא נהייתה רפויה, אז ראיתי שהיא מעולפת לגמרי. פשוט יצאתי איתה מהרחבה, לא סיימנו את הריקוד".
כמי שרוקד לצד הנשים המצחיקות בישראל, חייבת להיות עוד פדיחה אחת - והיא קורעת מצחוק. "יש קטע שאני זורק את הבת זוג בין הרגליים והיא מחליקה", הוא מספר, "רקדנו טנגו דרמטי ובסוף הנאמבר זרקתי אותה בין הרגליים והיא טסה על הרצפה עליה עמד שולחן עם ים כוסות שמפניה. היא דפקה את הראש בשולחן, הוא נפל עליה וכל הכוסות נשברו מסביב. אנשים התחילו לצרוח. לא קרה לה כלום אבל זה היה נורא מצחיק. חלק רצו לעזור לה וחלק נשפכו מצחוק, והיא לא זזה - היא שכבה בדרמטיות".
ומה לגבי האינטרקציה עם גיה? "הבחורה היסטרית", הוא מכריז, "קודם כל היא מצחיקה רצח, מאוד אינטילגנטית. אני רגיל לפרנטרית מצחיקה, אבל היא שונה מאוד מעדי. נורא כיף לרקוד איתה, יש לה המון אנרגיה, משהו מאוד מיוחד, היא יכולה להיות כל דבר. גיה מאוד ורסטילית, כל חזרה היא נראית אחרת".
נינה סול
אם חיים פרשטיין רקד כל הדרך לעבר הגמר הגדול, נינה סול כבשה אותו לצידו של אלכס שטילוב. הרקדנית שהניפה את גביע הניצחון, הגיעה העונה לחדר החזרות עם מזוודה מלאה בניסיון ועוצמה בלתי מתפשרת. "הסוד בעבודה הוא להבליט את הצדדים הטובים - ואני רוצה להיות הגרסה היותר טובה ממה שהייתי בעונה הקודמת", היא אומרת.
והיא עושה את זה היטב. סול מוציאה מלי בירן את הרקדן שבתוכו, אבל לא סתם רקדן, אחד פנומנלי. דוד דביר זורק מחמאות, הלסתות נשמטות וכן, גם העשיריות עפות באוויר. שלוש עשיריות הם קיבלו על אחד הנאמברים שלהם, ונראה כי זו רק תחילת הדרך עבור צמד המוכשרים.
אותה מזוודה שנינה מביאה איתה מכילה בתוכה גם גאווה על ההישגים מהעונה הקודמת. "היו מלא רגעים שחשבתי שאני לא יכולה יותר ופשוט המשכתי", היא משחזרת, "כמעט אחרי כל ריקוד חשבתי שזהו, שאין לי השראה, שאני לא יכולה ולא יוצא לי שום דבר - הייתי נכנסת לדאון. עשיתי עם אלכס מלא אקרובטיקה, ואני לא מהעולם הזה, למדנו את זה ביחד. לא היה יום אחד שלא כאב לי משהו בגוף, מה שאנשים ראו זה אולי שליש ממה שניסינו. אני גאה בזה, למדתי מלא דברים חדשים והמשכתי לעמוד בלחץ הזה. גם לפני הריקוד האחרון 'אלוף העולם', אני זוכרת שאמרתי שאני לא רוצה את זה יותר, שאני רוצה שקט. אבל יש את הרגע שאני יוצאת לבמה, המוזיקה מתחילה ואני פתאום שוכחת מכל הלחץ".
סול אמנם מותירה אבק בתחרויות אבל היא מדגישה כי התחרות האמיתית שלה אחרת לגמרי. "אני בתחרות מול עצמי, שאוכל להגיד שזה היה הכי טוב שאני יכולה לעשות, ללמד, לרקוד ולבנות. למדתי מהעונה שעברה שיש לחץ גדול, הרבה דברים קורים ואני לא יכולה לשלוט בזה. אני כן יכולה לשלוט באיך אני מתייחסת לזה ואיך אני מתמודדת עם זה. בשביל זה אני צריכה להיות רגועה ולהיות פיזית מוכנה.
לצד כל זה, אחד הדברים החשובים ביותר הוא הדינימיקה בין בני הזוג על הרחבה - ונראה כי בין השניים הקליק נקלק. "אני מאוד נהנית, אני מרגישה שאנחנו מדברים באותה השפה. אני פשוט יכולה להתחיל לדבר והוא כבר מבין. הוא תלמיד טוב", היא מסכמת.
ליטל לכטמן כהן
גם ליטל לכטמן כהן יודעת היטב כיצד זה מרגיש לעבוד לצד האנשים המצחיקים בישראל. בעונה שעברה היא רקדה לצד אוראל צברי והעונה היא חולקת את הבמה עם קובי מימון. "ממש כיף עם קובי, הוא שונה לחלוטין מאוראל", היא מבהירה, "אמנם קיבלתי אדם מצחיק, אבל הוא נורא שונה, אני לא רואה את הדימיון ביניהם בהווי. קובי בחור מדהים, חרוץ מאוד ועובד סופר קשה. אני מקבלת אנשים אנרגטית שכיף לעבוד איתם, העבודה היא כיפית".
בתור מי שידעה לא מעט קרבות על הרחבה של "רוקדים עם כוכבים", לכטמן כהן יודעת היטב מה עליה לעשות. "בסוף את צריכה להוביל את הדבר הזה", היא אומרת, "ההתנהלות הרגשית שיש לנו פה עם הפרטנרים היא לא צחוק. אנחנו באמת נקשרים אליהם ברמה האישית, כי אנחנו מעריכים את הקושי שלהם, ולומדים לאהוב אותם תוך כדי התהליך. אנחנו מרגישים שזאת האחריות שלנו. אנחנו רואים לפעמים את הקושי ומרגישים שהאחריות שזה יצליח היא עלינו". עם זאת לכטמן כהן דוהרת קדימה ומכוונת הכי רחוק שאפשר. "העונה הקודמת הביאה רעב. אני יודעת בדיוק לאן אני נכנסת. אני סומכת על עצמי קצת יותר מבעונה הקודמת", היא אומרת.
בתור אשת קריירה לכטמן כהן מברכת על בן זוגה שתומך בה - ומגיבה לביקורות על כך. "אני כבר לא מנסה כל הזמן להיות מושלמת. בסוף אני אמא שעובדת המון שעות ביום ולא רואה בית בכלל, יש לי בעל שעושה הכל בבית. זה לא מובן מאליו, אני מאוד מעריכה אותו, הוא הגב שלי לחלוטין ואני שלו. אבל כשאנשים מבחוץ רואים את החיים שלנו יש המון שיפוטיות. בסוף הילדה שלי נמצאת בסטודיו רוב היום, היא לא בבית עם אמא, היא ליד אמא, אבל יש את השעתיים האלה ביום שזה שלנו".
"אני מקבלת ביקורת, אומרים לי: 'איך את עובדת ככה, את אמא'. כשניסיתי לקחת איזה שבת ולהיות יום בבית, בלי להיתזז, הייתי בן אדם אומלל, לא מצאתי את עצמי. הבנתי שאני צריכה לעשות את שלי ולמצוא את החלוקה הנכונה", היא ממשיכה, "יש לי ילדה מאושרת, היא ילדה שמחה ועצמאית ומדהימה. השעה הטוטאלית הזאת שאנחנו מבלות רק אני והיא לפעמים שווה יותר מיום שלם שנהיה ביחד. כי אני איתה בכיף, כי אין לי כלום על הראש. יש שיגידו שזאת לא הדוגמה האימהית האולטימטיבית, אבל בסוף טוב לי, אנחנו נשואים באושר, כנראה שזה עובד לנו".
לכטמן כהן שלמה עם הדרך שלה, למרות הביקורות שנשמעות מהצד, ומבחינתה ההוכחה הכי גדולה לכך שהיא פועלת נכון זאת מערכת היחסים עם ביתה. "כל עוד שתינו יודעים שאם יקרה משהו, אני אתייצב כמו דום, אני לא צריכה יותר מזה - והיא יודעת והיא נותנת גם להרגיש את זה. אז אני בסדר, העולם דפוק. אני אמא על שלט רחוק רוב היום, אבל בשעה שעה וחצי הזאת ביום כשאנחנו יחד, זה כאילו כל היום היינו יחד. הביקורת מסביב תמיד נוקשה, כשזה קורה מאנשים שהם יותר קרובים אליך זה באמת פוגע".