בסדרות בהן הוא משחק הוא נותן את השואו הכי טוב שהוא יכול, וגם על רחבת הריקודים - עומר דרור בא כדי לתת את המקסימום, אבל מצא את עצמו מודח הערב. הוא פתח את העונה עם ביצוע שזכה לביקורות לא קלות מהשופטים, המשיך לריקוד שני שגם לא היה פשוט - אבל אחרי עבודה קשה והמון למידה עם סנה סוקול, הרקדנית שלצידו, הוא הצליח לגלות שיפור משבוע לשבוע. ההדחה הגיעה לגמרי בהפתעה, אחרי הביצוע הטוב ביותר שלו, ועכשיו הוא מסכם את הדרך שעבר.
"הרגשתי שיצאתי מהתחרות הזאת בריקוד הכי טוב שלי בעונה, ואם לצאת, אז לצאת ככה", שיתף עומר והוסיף, "כל עוד יצאתי עם מחמאות זה אומר שעברתי תהליך והצליחו לראות את היכולות שלי והעבודה שלי". והוא כמובן מתכוון למחמאה האדירה שקיבל מדוד דביר שכללה גם ציון גבוה במיוחד ופרגונים משאר השופטים על הריקוד האחרון.
"זאת חוויה מאוד מאתגרת וקשה. לא ידעתי לאן אני נכנס", סיפר עומר. אבל את החוויה הזאת הוא עשה יד ביד לא רק עם סנה, בת הזוג לרחבה, אלא גם עם בת הזוג בחיים האמיתיים - נאיה פרדמן. הריקוד האחרון שלו לצלילי "I Will Survive" הוקדש לה, ולא רק הריקוד הזה היה בשבילה. "רציתי להקדיש את זה לנאיה כי היא באה לתמוך בי כל תוכנית, היא החזיקה לי את היד ואמרה לי כמה אני טוב, חיבקה ומיקדה אותי. בלעדיה הייתי עושה את הריקודים האלה הרבה פחות טוב. אני מקדיש את כל הריקודים בשבילה".
איך הרגשת עם הביצועים שהבאת לרחבה לאורך העונה?
"הרגשתי שאני מביא את עצמי לשיא היכולת, שזה כבר דבר מרגש. נתתי את המקסימום, עבדנו שעות על גבי שעות וניקזנו את כל השעות בסטודיו לרגע אחד בשידור. אין ספק שזה לא כמו החזרות בגלל ההתרגשות, גם הרצפה והבגדים שונים. הלחץ בסוף עושה את שלו, אני מאמין שלכל הזוגות יש פער בין החזרות לתוכנית".
השופטים דיברו על התהליך שעשית, הרגשת גם בעצמך את השינוי מהריקוד הראשון ועד האחרון?
"בטח. כשנכנסתי לתחרות היה לי מאוד חשוב להראות שאני בעניין ושאני בתוך התחרות בקטע אנרגטי, והרגיש לי שבתוכניות הראשונות נתתי יותר מידי התאמצות בתוך הריקודים. עם התוכניות הבנתי שאני צריך קצת יותר לשחרר, זה בעצם התהליך שהשופטים דיברו עליו. יותר להשקיע בטכניקה ופחות לתת כוחניות בכל תנועה".
סיימת את הדרך בתחרות כשאתה בשיא שלך.
"ההדחה בשבילי היא סוג של ציון דרך של 'עומר יכול לרקוד אם הוא רוצה'. בסופו של דבר באתי להראות לעם ישראל שריקודים סלוניים זה דבר כיף ואם עובדים קשה אפשר להוציא תוצאות טובות גם אם אתה לא מיועד לזה כישרונית ופיזית בכל המובנים. אני שמח להיות בהפקה שמחזירה את האוויר לתרבות הישראלית".
היית חוזר על החוויה הזאת?
"הייתי חוזר עליה שוב ושוב ושוב. לכוון למקום הראשון זה לא משהו שהאמנתי שיקרה בכלל, כשנכנסתי לתהליך כיוונתי להנות ממנו וזה מה שיצא, מאוד נהנתי מהתהליך. הוא היה קשה במקומות הפיזיים והמנטליים, זה באמת פרויקט שצריך תמיכה וצריך להיכנס לסדר מאוד ברור מבחינת תזונה ואימונים כי זה אינטנסיבי. הרגשתי שאני נכנס לתחרות אולימפית. נרתמנו לזה בכל כוחותינו כדי לייצר את השואו הכי טוב בשבילי".
יש לך טיפ למתמודדים שנשארו בתחרות?
"תמשיכו בשלכם, תסתכלו קדימה והקשיים האלה שמרגישים ב'רוקדים עם כוכבים', כשחוזרים הביתה והגוף שבור - אלו בדיוק המקומות שאנחנו מרימים את עצמנו לרמה יותר גבוהה. כל עולם הריקוד משלב המון דברים אישיים שאנחנו יכולים לחזק בעצמנו".