עריכת וידאו: נועה יפה | נדב הופרט | אילן בר
בשלבי ההתאוששות מהמשימה, הדיירים ממתינים במקלחת ומעיין שואלת את אנדל מה הקרינו להם במסגרתה. שני ממהרת לענות: "שתי סצנות, אחת של אביחי מדבר עלי נורא יפה מאחורי הגב", "ואחת שלך מדברת נורא יפה על אורנה", מוסיף מיד אנדל בחיוך ממזרי. "למה, אני לא אמרתי לה שאני חושבת שהמערכת יחסים בינה לבין דן היא מזויפת? הדבר היחיד זה ששרון נפגע שקראתי לו גזען והלכתי ודיברתי איתו על זה".
האווירה המתוחה מתחלפת מיד כשאנדל נזכר בדבר החשוב ביותר שהוקרן בפניהם: "התעודת זהות שלך מפחידה", הוא אומר לעדן הנרגשת ושני מיד מצטרפת להתלהבות: "לא, עדן, את לא מבינה, וואו! איך נראית שם". "שרון התלהב, ישר אמרתי שלא תבנה עליה", מציין אנדל.
מאוחר יותר מדגמנים עומר ושני קרבה מקסימלית בין הסדינים במיטת היחיד של עומר, ולמחרת הוא משחזר את החוויה: "וואי, המיטה הזאת פירקה לי את הצורה. תפסת את כל המיטה. באיזשהו שלב חשבתי לעבור למיטה ליד", הוא אומר לה והיא מזהירה: "הייתי הורגת אותך". לפנות ערב, עם כניסת השבת, מקדיש חיים את ברכותיו הקבועות והנלהבות מול המצלמה: "סבתא רבקה, שבת שלום יפה שלי, הלב שלי רועד כשאני מדבר עליך", הוא צועק בהתרגשות ופונה לשרון: "תראה את האורות, השכינה נכנסת מהדלתות, אח שלי".
