אז מה היה לנו כאן השנה? דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית, הצ'וקרים השתלטו על כל חלקת צוואר טובה, עשרות ענקי תרבות, מוזיקה ואופנה נפרדו מהעולם - ולנוכח לוק הסילבסטר של כוכב, אפשר להבין אותם.
סתם, האמת שאני מפרגנת. לא בדיוק הסטייל שלי, אבל קשת הנוצות המהודרת הצליחה להביס את הציניות והסתדרה מצוין עם ריקודי הבטן הנלהבים של הדיירת לצלילי המוזיקה הפנימית שלה: כוכב פרי חוגגת את עצמה באהבה, ואולי זה מה שכולנו צריכים לעשות ב-2017. לקח חשוב נוסף מגיע מכיוונה של תאלין, הילדה הכי יפה בגן שלרגע לא התכוונה לוותר על המסיבה שלה. היא עלתה על שמלה הורסת, חבשה כתר ענק וגרמה לכל מחנה העניים לשכוח מהצרות, לצאת מהפיג'מות ולהשתכר מיין זול. לא נותר לי אלא להשתמש במילים של תאלינוש בעצמה כשהיא פוגשת את תמונתה על הארגז: כפרה עלייך, חיים שלי. כמה השראה.
ביחס לעובדה שזו כנראה הייתה מסיבת הסילבסטר המבאסת ביותר בבית האח לדורותיו, האאוטפיט של עדן בכלל נראה כמו נס חנוכה מאוחר ומרהיב. כמה זוהרת ומושלמת יכולה להיות בחורה אחת פצפונת? למה אני לא מסוגלת פשוט להחליט שאני חובשת פאה למסיבה שאינה מסיבת תחפושות? ואם אני כמעט התעלפתי, איך אנדל הצליח לא לבעוט בגדר לכל הרוחות ולשאת אותה אל השקיעה?
אז 2017 הגיעה בשעה טובה, ולמרות ששמלת סליפ על טי-שרט זה הכייי 2016, חייבים לפרגן למעיין על הלוק המתוחכם ביותר שלה עד כה.
ושני, קבלי עצה מאחותך: אל תצניעי. בטח לא את שמלת הקטיפה הכחולה הנהדרת הזאת.
השבוע גם נפרדנו מתהילה, שהספיקה לככב פה לא מעט. ביי צ'ייקובסקי, אהבתי את הבארט. משה הוא בחור בר מזל.
וכמובן שאחרי כל היופי הזה, עכשיו הם מסתובבים לי בבית במדי שוטרים וגנבים. מתנחמת בעובדה שחולצות פסים אף פעם לא יוצאות מהאופנה, ומשקפי טייסים זה בכלל אס מנצח. אז שנה טובה שתהיה, נשמות. ודן, אתה מוזמן לבוא לעצור אותי. תהיה בטוח שלא אשמור על זכות השתיקה.
