ראשית, אני רוצה לספר שהחוויה בתוך בית האח הגדול הייתה מדהימה. הבית קטן יותר מאיך שזה נראה בטלוויזיה, אבל לא הרבה אנשים זוכים להיכנס לתוכו. צריך גם לזכור שהדיירים עצמם לא פוגשים אנשים מחוץ לבית, ולכן עבורי היה מדובר על ביקור מיוחד.
במהלך האימונים על בעיטות העונשין יאנה אמנם הייתה פצועה, אבל הייתה לי הרגשה שדווקא היא או איתם יהיו אלו שיבקיעו וגם אמרתי את זה לאח הגדול. קותי נורא התאכזב שהוא לא הצליח להשלים את המטרה, אבל הלחץ במשחק מהסוג הזה הוא מאוד גדול ולא תמיד היכולת היא זו שקובעת.
מלבד קותי, יש לנו בנבחרת שחקנים מאוד טובים: צבי, סער וערן בעטו מצוין, הרבה יותר טוב מהנבחרת של ארגנטינה. הפתיע אותי מאוד שבארגנטינה הבחורות בעטו הרבה יותר טוב מהבחורים. למעשה, לא היה שם כמעט אף אחד שבעט כמו שצריך.
כולם שמחו בגול של יאנה, גם אביבית
תנאי מזג האוויר הקשו עלינו, ואני חושב שאם זה היה הפוך - אצלנו שמש ואצלם מגרש רטוב וגשם - המשחק היה נגמר הרבה יותר מהר. ראיתי את המאמן שלהם, סרחיו גויקוצ'יאה, מלהיב את כל חברי הנבחרת וזה הכניס עניין רב גם אצלנו. כשיאנה הבקיעה את השער שמעו את הצעקות בכל אזור ירושלים, וכולם לקחו חלק בעניין והתלהבו, כולל אביבית.
חשוב לומר שאיתם מאוד הפתיע אותי. הוא העדיף לבעוט כשקותי מסמן לו עם האצבע ולא עם הפעמון כי קל לו יותר להתרכז בצורה כזו, ובסופו של דבר זה בא לידי ביטוי. מיותר לציין שמאוד לא פשוט לאדם במצבו לבעוט פנדל, אך הוא עשה זאת בצורה מרשימה ומעוררת התפעלות.
לגבי סופי, ראינו שלפני שהיא ניגשה לבעוט היא צעקה בעברית שאין מה לדאוג כי היא תחמיץ. אני לא חושב שהיא עשתה את זה בכוונה, כי אין ספק שזו פשוט היכולת שלה. למזלנו, זה עבד לטובת נבחרת ישראל.
לסיכום, גם אם היה מדובר על משחק כדורגל אמיתי ולא רק על קרב בעיטות עונשין הייתי מהמר על ניצחון של ישראל. בסופו של דבר אנחנו פשוט יותר טובים מהם.