בין צילומי סרט להצגה בירושלים, השחקן מוריס כהן פינה את הלו"ז העמוס שלו לשיחה על התפקיד שהוא מגלם בימים אלו - פליקס בן עטר, אביה של חן ב"גוף שלישי" (הערב, אחרי החדשות, קשת 12). אותו תפקיד שגורם לרגעים מסוימים לכעוס על הדמות שלו ולרגעים אחרים לרצות להניח לו יד על הכתף ולהגיד לו - "הכל יהיה בסדר".
גם כהן מרגיש את התפר הדק שמתעתע ביחס לדמות המורכבת. "אני מקבל ריקושטים מעניינים על הסדרה ועל התפקיד, שונאים אותי ואוהבים אותי. זה נורא מרגש שהקהל בתוך הדבר הזה, אני מקבל המון פידבקים חיוביים".
התפקיד הזה לא סתם מעורר המון אמוציות. פליקס הוא אב חד הורי, לא פעם הוא מפגין מעין חוסר אכפתיות כלפי הבת והנכד שלו, אבל לצד זה מוכיח בדברים הקטנים שהם חשובים לו יותר מכל. "צריך ממש לציין את שי קופון (הבמאי) על זה, אם אין הכוונה נכונה זאת הייתה יכולה להיות דמות שכל הזמן כועסת בלי שום סיבה או רחמנית בלי שום סיבה. זאת מורכבות של המון רגשות ביחד".
איך מתכוננים לתפקיד מורכב כמו הדמות של פליקס?
"זה קיים בנו. זה דברים שאנחנו יודעים אותם, איך לשים את עצמנו כבני אדם בכל מיני סיטואציות שמוכרות לנו מהזיכרונות שלנו. אנחנו מכירים את האנשים האלה מסביבנו, זה לא שאף פעם לא פגשנו אנשים מהסוג של פליקס, יש תמיד רפרנסים בזיכרונות. פליקס הוא מלא אבות חד הוריים, אני מנסה תמיד להכניס את עצמי לדמות הזאת".
מה הבאת מעצמך לדמות?
"בעיקר את עצמי, באיזושהי נקודת חיים של מציאות אחרת לתוך המציאות הזאת. אין לך מה להביא לדמות חוץ מאת עצמך שפוגשת אותה. פשוט להכניס את מוריס למציאות כזאת, זה כיף כשזה קורה".
איפה אתה מוצא את החיבור בינך לבין פליקס?
"ברגש של הדבר. הבעיה הרגשית של פליקס לא קשורה לאנשים שעושים פונדקאות, אלא למקום האישי שלו. הוא מאוכזב מהמקום הזה שהוא גידל את הבת שלו בצורה מסוימת, בזיכרונות של פירוד. חן לא ראתה זוגיות או בית. היא גדלה לאבא שגידל אותה וזה מה שהיא יודעת, זה מה שהיא עושה גם".
כהן מנתח את הנושא הזה לעומק. למרות שזה נראה אחרת מהצד, הוא מסביר שפליקס לוקח אחריות ומבין את החלק שלו בבחירות של חן לאורך החיים. "זה כמו שקשה לשבור את הפרדיגמה של לגדול בבית שאין בו כסף, זה קשה אחר כך לשבור את הזיכרונות של המחסור שההורים שלך כפו עלייך. הוא לוקח אחריות על זה ומבין שזאת אשמתו, הוא מוציא את זה בצורה הפוכה כי אנחנו אף פעם לא מוכנים להודות בטעויות שלנו. הבת שלו היא פשוט המראה שלו, בגלל זה קשה לו".
בין פליקס וחן יש סצנות לא קלות על היחסים בין אב לביתו. הוא רצה שהיא תעזוב את הבית, אבל כשזה קרה הוא כמעט ולא הצליח לשחרר. הוא ביקש שתעשה משהו עם החיים שלה, אך התאכזב כשבחרה בפונדקאות. הוא ראה אותה הולכת לגור עם אלי ועידו כדי שישמרו עליה, אך כשהציע לה שהוא יטפל בה, היא ענתה בזלזול: "מי ידאג לי, אתה?". אפשר לחשוב מהצד שמה שחן אמרה יקל עליו, וההפך הוא הנכון, מסביר השחקן. "קשה לו עם השאלה הזאת, כי הוא יודע שהוא לא יכול להבטיח לה את זה".
אבל הוא רוצה להבטיח לה את זה. הוא רואה את הבת שלו מהצד ומפחד ממה שהיא הכניסה את עצמה אליו, וכמו כל אבא, יש לו את החושים שמזהים מתי הילדה שלו הולכת להיפגע. כשהוא רואה את הקשר שלה עם עידו, זה קשה לפליקס יותר מכל, מסביר השחקן. "אני לא אגיד שהוא מחכה בפינה שהיא תיפול, אבל הוא מבין שזה הולך לשם. הוא רואה את כל התמונה, הוא מבין שהיא נמצאת בסיטואציה שהיא מעבר לפונדקאות. הוא רק לא רוצה שהיא תתאכזב יותר ממה שהיא צריכה".
פליקס הוא אמנם אבא לחן, 28, ויש לו גם נכד בן 11, אבל בחיים האמיתיים כהן אב לילדה בת שש. אחד האתגרים הכי קשים שלו בתפקיד, נמצא דווקא בפער שיש בין האבהות שלו לשל דמותו. "האתגר היה לשמור על להיות 'אבא חרא', וזה לא באמת, יש לי ילדה קטנה. זאת ההתחלה של הרפרנס בהורות, אבל אין לי ילדות גדולות, אני לא יודע מה זה התבגרות, מה זה בכלל כשהיא תהיה נערה. גם כשאתה כועס על הילד שלך, אתה אף פעם לא מנתק את הרגש האבהי, אתה מבין את הגבולות. אנחנו בחיים לא יכולים להיפרד, תמיד נהיה עם הילדים שלנו. זה תמיד היה לשמור על זה שאם אני כועס זה ממקום של דאגה".
מה היו התחושות לגלם אבא מורכב שגם עזב את הבת שלו באמצע הדרך?
"אני לא יודע אם הוא עזב אותה. היא התחתנה ויש לה ילד, היא חיה את החיים שלה, הוא הביא אותה לאיזושהי נקודה שמבחינתו היא הכי טובה שיכולה להיות. אחרי זה היא אמנם התגרשה, אבל בסך הכל אני חושב שהוא עשה עבודה טובה".
איך הייתה העבודה לצד גל מלכה?
"גל מהממת, היה לנו חיבור ממש טוב. היא עובדת עם הרגש, זה כיף לשחק ככה".
עשיתם חזרות ביחד?
"כן. אין הרבה זמן לסדרות בארץ, אבל בין לבין עובדים על הסצנות. כשמבינים את הסצנה לא צריך לחשוב יותר מדי, גם גל היא כזאת. זאת פעם ראשונה שעבדתי עם שי (הבמאי) ונהניתי מהדיוקים שהוא מביא, נהניתי מאוד בצילומים".