לא פעם תוקף אותנו הצורך להתרחק מהכול, לנסוע לנקודה רחוקה ונידחת שאיש לא שמע עליה ופשוט להתנתק: לא לפגוש נפש חיה, בלי קניונים, אינטרנט וקוקה קולה, רק אתם והמרחבים. בדיוק בשביל הפנטזיה הזו רקחו בלונלי פלאנט את רשימת המקומות השווים והמרוחקים בעולם, ואפילו הוציאו אותה בספר. יש לכם אומץ להיפרד מהנייד, להשאיר את הלפ-טופ מאחור ולצאת אל השממה? הנה לכם כמה מהמקומות המומלצים להרחיק אליהם.
פקיסטן: ההר הקשה לטיפוס בעולם
אכן, זו אינה אחת מהמדינות המזמינות ביותר בעולם כרגע; ובכל זאת, בפקיסטן נמצא ההר השני בגובהו בעולם – 8,611 מטרים גובהו, רק 237 מטרים נמוך יותר מהאוורסט. ההר, הידוע במספר כינויים: 2K, פסגת גודווין-אוסטן, לאמבה פהאר, צ'וגורי, קצ'ו ודאפסאנג, הוא ההר הכי גבוה ברכס קארקוראם, אחד מרכסי ההימלאיה הנמצא על גבול סין וצפון פקיסטן.
העובדה שההר נמוך במעט מהאוורסט לא הופכת אותו לנגיש יותר, להפך:K2 נחשב להר הקשה לטיפוס בעולם. עד היום הגיעו לפסגת ההר פחות ממאתיים מטפסים, כאשר חלק ניכר מהם איבדו את חייהם בדרך חזרה, ובקיצור: אין קיוסק בפסגה, לא תפגשו גזלן בעליה, ובמילים אחרות, אין שם כלב. מי שבכל זאת יצליח לצלוח את ההר יוכל למהול את מנת הסבל והבדידות שלו בכבוד ההצטרפות לרשימה המצומצמת של כובשי הענק הפקיסטני.
קייפ יורק, אוסטרליה: רק אתם והקרוקודיל
קייפ יורק במדינת קווינסלנד שבאוסטרליה הוא הרחוק האולטימטיבי, ואפילו בשביל האוסטרלים מדובר בפיסת אדמה מרוחקת מכל יישוב. זהו למעשה הצ'ופצ'יק של צפון היבשת, ואחד האזורים הפראיים בעולם כולו. הוא מתאפיין בשטחים עצומים שיד אדם לא נגעה בהם, עבירות נמוכה מאוד לרכב ויצורים איומים שמוטב שלא תתקלו בהם; חוץ מאלה, אין שם כלום - אבל אם אתם מחפשים בדידות ותחושת בראשית, מאלו יהיה לכם בקייפ יורק בשפע.
אולחון, סיביר: בתולי וקדוש
אחרי שלושה וחצי ימים של נסיעה ממוסקבה ברכבת הטרנס סיבירית תגיעו לאגם באיקל שבסיביר - אגם המים המתוקים העמוק ביותר בעולם. ברגע שתרדו מהרכבת תבינו את משמעותו של הביטוי "חור". באמצע האגם נמצא האי אולחון (Olkhon), שאמנם מונה כ-1,500 תושבים - אבל שומר על אופיר בתולי, וכמעט שלא נגוע בסממני ציוויליזציה כלשהם.
האי נחשב לאחד האיים הכי קדושים באסיה. שמאנים ידועים מתכנסים בו מפעם לפעם, ואמונה קדומה גורסת כי ישות קדושה מתגוררת בתוך אחד הסלעים הממוקמים על פניו. חופי אולחון נחשבים נפלאים אפילו יותר מחופי הים השחור.
קמצ'טקה, רוסיה: הרי געש ושממה
1,200 הקילומטרים של אדמת חצי האי קמצ'טקה (Kamchatka) שברוסיה מכוסים בלבה, ויותר ממאתיים הרי געש מנקדים את חצי האי, הקרוב יותר ללוס אנג'לס מאשר למוסקבה. האזור מרוחק כל כך, שפעם היו הרוסים עושים כאן ניסיונות ברכבי חלל חדישים; זהו אחד המקומות המרהיבים ביותר בעולם, ואיש כמעט אינו מגיע לכאן. בעבר אפשר היה להגיע לקמצ'טקה רק במסע בן שישה חודשים, אבל אפילו היום, באמצעות טיסה ישירה ממוסקבה, ייקח לכם 11 שעות.
הטירה של סקוטי, קליפורניה: אחוזה בלב המדבר
בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שוכנע מיליונר בשם אלברט ג'והנסון לקנות מכרה זהב בעמק המוות שבקליפורניה. ג'והנסון, שביקר מספר פעמים בשטח החדש שרכש, גילה להפתעתו שבכל פעם שהוא מגיע למקום חל שיפור בבריאותו. אשתו, שהתלוותה אליו למספר גיחות לאזור הנחשב לאחד החמים בעולם, אמרה שאם הם מטריחים את עצמם לשום מקום הזה מן הראוי שיהיה להם לפחות מקום מתקבל על הדעת להניח בו את הראש. היות וכאמור דובר במיליונרים, במקום הנידח נבנתה לה טירה מפוארת בסגנון ספרדי. המבנה הנטוש לא הושלם עד עצם היום הזה, ואם אתם נקלעים לאזור - המרוחק כ-70 קילומטרים מכל ישוב – שווה לכם להציץ לטירה ההזויה בלב השממה, ולראות את האריחים הלא גמורים שעדיין מחכים לגאולה.
האי של רובינזון קרוזו, צ'ילה: מאה מבקרים בשנה
אי אפשר לדבר על מקומות נידחים בלי להזכיר את האי הבודד והמפורסם של רובינזון קרוזו, הנמצא כ-670 קילומטרים מחופה של אמריקה הדרומית. האי חואן פרננדס (Juan Fernandez) התפרסם בזכותו של אלכסנדר סלקינק, שבשנת 1704 הורד אל החוף בעקבות סכסוך עם קפטן הספינה שלו, ונאלץ לחיות ולשרוד בו לבדו יותר מארבע שנים. קורותיו של אלכסנדר סלקינק העניקו לדניאל דפו את ההשראה לכתיבת ספרו האלמותי רובינזון קרוזו. היום חיים על האי בערך 500 בני אדם, ומבקרים בו בקושי 100 אנשים בשנה.