אם תכניסו 10 אנשים שונים לחדר קטן ותספרו להם שזכו בטיסה למאוריציוס, התגובות יתחלקו פחות או יותר ככה: 8 מהם לא יבינו לאן הם טסים, והשניים האחרים כנראה יספרו שהם חלמו להגיע לשם מאז שהם זוכרים את עצמם. כנראה שזה הסיפור של מאוריציוס – או שאין לך מושג במה מדובר, או שבא לך להיות שם. אין אמצע ואין אפור – רק כחול של ים וזהב של חול. גן עדן אמיתי שמעטים מכירים.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako חופש
אני אגב, שייך לאותם שניים שתמיד חלמו להיות שם. עברו כבר 25 שנה מאז הפעם הראשונה ששמעתי את השם הכל כך אקזוטי הזה - מאוריציוס, הרבה לפני ימי הגוגל ומנועי החיפוש. בימים בהם לא הייתה לי דרך לתרגם את הסיפורים ששמעתי לתמונות וסרטונים. שמעתי על החופים הבתוליים והחול הרך, צבעוניות האנשים והאווירה הטרופית. דמיינתי את עצמי צולל בין אלמוגים ושוחה עם דולפינים. חלומות של ילד בן 13 שחשב שלא יתגשמו לעולם אבל בסוף הפכו למציאות. כנראה המציאות הכי יפה בה דרכתי עד היום.
אבל רגע לפני שנצלול לחלום, קצת היסטוריה, בקטנה: מאוריציוס, תתפלאו לשמוע, הוא אי קטן שממוקם באוקיינוס ההודי אבל קרוב יותר למדגסקר. מדינית הוא נחשב לחלק מאפריקה, אבל האווירה הכללית במקום היא קצת יותר הודית במהותה. השפה הלא רשמית אך הפופולרית ביותר באי היא צרפתית, המנעד האנושי במקום נע בין הודים, אפריקאים לאירופאיים, והשם עצמו, מאוריציוס, ניתן לאי המרהיב הזה בכלל על ידי ההולנדים. מבולבלים? חכו, רק התחלנו, והבלבול הזה הוא כנראה אחת הנקודות הכי יפות וחשובות בכל הקשור למאוריציוס.
את עצמאותה קיבלה רפובליקת מאוריציוס בשנת 1968 בכלל מבריטניה, ומאז היא מתפקדת כסוג של "מדינת או"ם", כינוי שהמצאתי לה כרגע, אבל מתאר היטב את החיים על האי: בליל מדהים של תרבויות, דתות, מטבחים ואמונות. הינדים לצד מוסלמים, לצד נוצרים, לצד שלווה אינסופית וכבוד אנושי שחשבתי שכבר נעלם מהעולם. "מאוריציוס היא כנראה אחת המדינות עם הכי הרבה ימי חג בשנה", סיפר לי אחד המארחים. "כולם כאן חוגגים את החגים של כולם. כל חג דתי הופך ללאומי". את ההסבר המוחשי לדבריו קיבלתי כשצעדתי כמה ימים מאוחר יותר בעיר הבירה פורט לואיס, שם מסגד נח לו ליד כנסייה שהתמקמה ליד מקדש. באותו רגע הבנתי בעצם שהמילה הכי טובה לתאר את מאוריציוס תהיה הרמוניה. אבל כזו שלא תפגשו בשום מקום אחר בעולם.
לעבור בשדה התעופה הגדול בעולם
הדרך הכי נוחה ופשוטה להגיע למאוריציוס כיום היא דרך טורקיה. אם עד עכשיו הישראלים המעטים שגילו את הפלא הזה היו חייבים לעבור דרך צרפת או כל יעד אירופאי אחר במרחק 4 שעות טיסה ויותר - חברת טורקיש איירליינס השכילה לגלות את האטרקטיביות של האי, ופתחה טיסה ישירה שיוצאת מאיסטנבול ארבע פעמים שבוע. כמה פשוט זה? טיסה של פחות משעתיים תיקח אתכם מתל אביב לאיסטנבול, שם תמתינו כשעה וחצי ותעלו על טיסת ההמשך למאוריציוס ותנחתו תוך פחות מ-10 שעות.
התחנה הראשונה במסע שלכם כאמור, תהיה שדה התעופה החדש באיסטנבול, זה שזכה לתואר המחייב "נמל התעופה הגדול ביותר בעולם" - ובצדק. מדובר במבנה מפואר ומרשים שנחנך באופן רשמי באפריל האחרון. השדה רחב הידיים הזה יכול להכיל כ-200 מיליון נוסעים בשנה, והוא לחלוטין אטרקציה בפני עצמו, כזו שנורא נוח וקל להתנייד בה. יש לכם קצת זמן לשרוף במקום? נהדר! כאן נכנסות לתמונה שתי אופציות שיעבירו לכם את הזמן בצורה מושלמת בין אם אתם בדרך למאוריציוס או לניו יורק. הטורקים, כך נראה, השכילו להבין (שוב) איך להעביר לנוסע הרגיל או המתמיד את זמן ההמתנה כראוי.
אם זמן ההמתנה שלכם לטיסה נע בין שעה לשלוש, ואתם מחזיקים בכרטיס טיסה למחלקת הביזנס או בעלי חבר מתמיד בדרגת אליט או אליט פלוס – תוכלו לעלות ולהתפנק בלאונג' של טורקיש. אין מספיק מילים שיצליחו להסביר את האושר והעושר בלאונג' המפנק הזה שכולל עשרות עמדות אוכל ושתייה מכל סוג, מקלחות, חדרי שינה, חדרי תפילה לכל הדתות, משחקים לילדים, פינות מנוחה, קריאה ותה, וכל מה שצריך כדי להירגע כראוי לפני טיסה ארוכה. אם יש לכם אופציה כזו – אל תפספסו את החוויה.
זמן ההמתנה שלכם בשדה ארוך יותר? מעולה, הנה ההזדמנות שלכם לגלות את סודותיה וקסמה של אחת הערים הכי מרתקות בעולם – איסטנבול. מתברר שכל נוסע של טורקיש עם קונקשן באיסטנבול ומספיק שעות המתנה יכול להצטרף בחינם לסיור שנקרא Tour Istanbul. את ההרשמה לסיור תוכלו לבצע באחד הדלפקים של החברה באולם הנחיתה, ותוך חצי שעה תמצאו את עצמכם מסיירים בין הנקודות הכי יפות שיש לעיר הזו להציע: הבזאר הענק על כל הסמטאות היפיפיות שלו, ארמון טופקאפי ואזור ההיפודרום, מוזיאון איה סופיה והמסגד הכחול. איסטנבול מרהיבה, צבעונית, טעימה ומסבירת פנים. כן, גם לתייר הישראלי. אל תפספסו אותה.
החלום הופך למציאות
חזרנו לשדה התעופה החדש לקראת טיסתנו למאוריציוס שהמריאה מעט אחרי חצות. טיסת לילה שנחתה בשדה התעופה הקטן של האי בשעה 12:45 (שעון מאוריציוס מאחר בשעה אחרי שעון ישראל). מזג האוויר הטרופי שקיבל את פנינו העלה מיד חיוך עצום על פני, והחלום שחלמתי בתור נער הפך לפתע למציאות. ניצלתי רגע בו חברי הקבוצה לא היו לצדי כדי למחות דמעה אמיתית של התרגשות וחיכיתי לצאת ולנגוס את האי. העיניים היו מלאות ציפייה והלב לא הפסיק להתרגש.
שעתיים של נסיעה בלבד, זה כל מה שתצטרכו כדי לחצות את האי מצפון לדרום. מיליון וקצת אנשים שגרים על שטח של 2,000 קמ"ר, שמחים לקראת כל תייר חדש ומקבלים אותו בחיוך עצום ושרשרת פרחים צהובה. זו תהיה קלישאה להגיד ש"הגעתי הביתה" – אבל ככה הרגשתי. את הדרך משדה התעופה למלון עשינו בין שדות עצומים של קני סוכר (אחת התעשיות הפופולריות באי וזו שהביאה איתה עבדים מרחבי אפריקה והודו), הרים ירוקים, נחלים, וטבע פראי באמת. בדרך כלל אני הראשון שרוצה לנחות במלון – אבל הפעם התפללתי שהנסיעה הזאת תימשך לנצח. הרוח ליטפה אותי והתמסרתי אליה. האם לחופש יש טעם? אם תפתחו את הפה במאוריציוס כנראה שתגלו שכן.
אחרי שעה קלה הגענו למלון שיארח אותנו בשלושת הלילות הקרובים, ה-Trou aux Biches Beachcomber. מלון 5 כוכבים עם רצועה של חוף חולי, לגונת טורקיז חלומית עם מים צלולים, 35 דונם של גינה טרופית, אטרקציות ים בלתי נגמרות ובעיקר הנוף הכי יפה שראיתי בחיי. מכירים את שומרי המסך האלה של ווינדווס? התמונות האלה שנראות כמו הזיה טרופית? אז ככה - רק במציאות. מלון שהוא פילטר אינטסגרם בעצמו, ואגב אינסטגרם – מהר מאוד תגלו שמאורציוס לא צריכה פילטרים. באמת. כל תמונה שתצלמו תזרח בטבעיות.
חזרה למלון המרהיב הזה, זה שהיה הראשון במאורציוס לאמץ מודעות סביבתית והטמיע זאת במעשים; למלון שדה פאנלים סולאריים וכל כולו קומפוסטים, מחזור מים וצמחי טיפול. הוא מציע 8 סוגי חדרים שונים (כל החדרים עם חיבור ל-wifi, ארוחת בוקר, מיניבר וגישה לבריכה פרטית) שמתאימים לכל סוג חופשה (מירח דבש ועד חופשות משפחתיות).
המלון מכיל 6 מסעדות שונות (מתאילנד ועד איטליה, מבופה ועד המזרח התיכון), ספא מדהים וכנראה היפה ביותר שראיתי בחיי, מגרשי גולף, מגוון עצום של פעילויות חינם (מצלילה ועד סאפ), מועדון ילדים והמון בריכות קטנות וגדולות שנמצאות במרחק הליכה מקו החוף. פייר? אם תנחתו באי לשבוע ימים – תוכלו לבלות את כולו בתוך תחומי המלון בקלות. למרות זאת, כדאי ומומלץ לצאת ולהכיר את יופיה של מאוריציוס. המלון, אתם יודעים איך זה, יהיה שם תמיד.
ים, טבע, ים
אז מה עושים כאן? לפני הכל, חשוב לדעת: לתחזית מזג האוויר שתבדקו כל בוקר בגוגל אין כל ערך אמיתי. מדובר באי טרופי, וגשם יכול להפתיע אתכם בכל שעה ביום. זה יכול להיות גל קטן שנמשך כמה דקות, ואתם גם יכולים למצוא את עצמכם באמצע האוקיינוס תחת 20 דקות של גשם שוטף. למזג האוויר אין כאן חוקים – וזה לא פחות ממדהים. דמיינו את עצמכם מזיעים משמחה בבריכה בזמן שגשם חמים ונעים עוטף אתכם.
בסוף יצאנו. את הבוקר הראשון עברנו בעמק הצבעים (Vallee des Couleurs), סוג של פארק רחב ידיים בו תוכלו לבחור בין טיולי טרקטורונים, אומגה של קילומטר וחצי שעוברת מעל העמק המושלם, ביקור אצל צבי הענק שמתגוררים שם, מוזיאון גיאולוגי וטיולים בין מפלים, עמקים ובריכות טבעיות. תוכלו להעביר יום שלם במקום די בקלות, ואם תקף אתכם רעב, תמצאו שם מסעדה שממוקמת באחת הפסגות ותציע לכם חוץ מאוכל הודי נהדר גם נוף יוצא דופן לפארק כולו. למעלה מ-6 שעות העברנו בפארק שזכה גם לכינוי "פארק 26 הצבעים" על שם כל צבעי כדור הארץ שתמצאו באדמת המקום. 6 שעות של שמש, גשם, רוח וכיף. בעיקר המון כיף. הפארק הנהדר הזה עושה המון כבוד לטבע המקומי וגרם לי להתאהב במאוריציוס קצת יותר.
את היום השני העברנו לצד להקה של דולפיני פרא. לא פחות. נסיעה של שעה פלוס לדרום האי (המלון ממוקם בחלקו הצפוני), הביאה אותנו לסיפונו של קטמרן רחב ידיים (אחד הכלים הפופולריים באי) שלקח אותנו עמוק אל תוך האוקיינוס ההודי בשעת בוקר מוקדמת.
חיכינו לראות אותם, התקשינו להאמין שהם באמת יופיעו, אבל בסוף זה קרה – להקת עצומה של דולפיני פרא שחתה לצדנו וממש הזמינה אותנו לרדת ולשחות איתם. זו הייתה חוויה מדהימה שקיבלה חיזוק מושלם דרך הנוף סביב. אם עד עכשיו לא השתכנעתם שזה היעד הבא שלכם לקיץ הקרוב, תאמינו לי שצלילה באוקיינוס לצד דולפינים אמורה לשכנע אתכם. אין דרך להסביר את גודל האירוע חוץ מלקחת בו חלק.
ללכת לאיבוד בעיר הבירה
מעבר לשתי אטרקציות החובה כאן למעלה (ועוד 4 ימים לפחות בלי לצאת מהמלון), יש עוד המון דברים שתוכלו לעשות במאוריציוס כמו בכל אי טרופי אחר: צלילות, שיט, כל סוגי הספורט, סיורים בין הכנסיות והמסגדים, וכמובן יום טיול בעיר הבירה פורט לואיס - שמציגה אולי בצורה הטובה ביותר את המנעד האנושי במקום.
זוגות מעורבים של אפריקאים והודים, דוכני אוכל בכל מקום וכמעט מכל מדינה בצד ההוא של כדור הארץ: ממתקים סיניים מרהיבים, צלחות הודיות צבעוניות, פירות טרופיים וכן – גם סניף של ברגר קינג למתעקשים במערביות. ההצעה הכי טובה תהיה להגיע לפורט לואיס וללכת בה לאיבוד בין שלל שווקיה ורחובותיה. גם אם תלכו לאיבוד באמת, התושבים במאוריציוס כל כך אדיבים ומסבירי פנים, שלא אתפלא אם אחד מהם יחזיר אתכם למלון ברכבו (אגב, כזכר לשלטון הבריטי, הנהיגה באי נעשית בצד ימין).
4 ימים מלאים עברו להם כמו גל שנקרע על החוף. במהירות ובעוצמה. עם אינספור חוויות שהעיניים התקשו לעכל והלב רק ביקש עוד. אנחנו, הישראלים, אוהבים לטוס, אוהבים לגלות יעדים חדשים, ובעיקר אוהבים להגיע למקומות בהם כמעט ולא ביקרו ישראלים. מאוריציוס מציעה את כל זה והרבה מעבר לכך. היעד הזה עדיין נחשב לבתולי, מרבית התיירים בו מגיעים ממדינות אירופה הקרות, ומצאתי את עצמי לא פעם מוצא דווי דמיון מדהימים ביניהם לבינינו. בליל התרבויות והדתות, עושר המסורות והאוכל הצבעוני. הכל דומה אבל אחר. חייבים להיות שם כדי להבין.
"הלוואי והעולם היה קצת יותר מאוריציוס", אמרתי למדריך שליווה אותנו רגע לפני שנפרדתי ממנו לשלום בדרך חזרה לאיסטנבול. "אתה צודק", הוא אמר לי. "והלוואי והעולם היה מגלה את הקסם הזה קצת יותר". צריך להיות שם כדי להבין כבר אמרתי. עכשיו תורכם להבין שכדאי לכם להיות שם.
כמה זה עולה?
טיסה מתל אביב למאוריציוס דרך איסטנבול תעלה החל מ-1,250 במחלקת תיירים (אך כדאי להתעדכן במבצעים לפני ביצוע ההזמנה).
מחירי החדרים במלון ה- Trou aux Biches Beachcomber נעים בין 150 ל-1,300 דולר ללילה.
הכתב היה אורח חברת "טורקיש איירליינס"