צמד המילים "הכל כלול" לא תמיד מעורר אסוציאציות חיוביות, בלשון המעטה. יש הנרתעים מחופשה שהמוניטין שלה מסתכם בהסתערות ישראלית על כל הבא ליד, שירות חובבני ואוכל לא מושקע המוגש בכמויות אדירות בכל רגע נתון. או לפחות נרתעים מהגרסה הישראלית שלה, ולא מזו של קלאב מד בקריביים.
והנה ניסיון ישראלי חדש להפיח רוח חיים בהכל כלול השחוק. מלון U coral beach club שנפתח לאחרונה באילת מנסה להראות לנו שפעילויות במלון זה דווקא פאן ושאף אחד לא יתנפל עלינו בבופה. זה אומר שכדאי לבלות בו את החופשה המשפחתית השנתית?
המקום: U coral beach club קם על חורבותיו של הקלאב מד האילתי. רשת פתאל רכשה את מועדון הנופש המשתרע על שטח של 40 דונם, שיפצה ושדרגה אותו, ופתחה לקהל הרחב שמעדיף לא להוציא שקל מרגע הכניסה בשעריו. האורחים מוזמנים להתפנק כאוות נפשם מכל הבא ליד, בדגש על אוכל, והרבה, שתייה (אלכוהול תוצרת חוץ – גאוותו של המלון) ועוד קצת אוכל, כולל ארטיקים לילדים. נשמע כמו חתונה אחת גדולה? זו בדיוק התחושה.
כשבוחנים את העיצוב והנראות של המלון, צריך להתייחס בנפרד לפנים ולחוץ. בנוגע לכל מה שקורה מחוץ לחדר, אפשר להגיד שהמלון מספק את הסחורה. הלובי מרווח ומתהדר בעיצוב נקי (מלבד העצים, שלא נאמר - סנדות שבתקרה - מה פשרן?), ובר גדול מוצב בקצהו ומשרת את האורחים על כל מבוקשם. חלון גדול תורם לתמונת הנוף הכללית המתקבלת כשיושבים בלובי, והים המבצבץ ממנו מעטר את חזותו הנעימה. גם אזור הבריכה מסודר מצוין. אין צורך לריב על כסאות השיזוף רבותיי, וגם לא לתפוס על הבוקר את מיטות השאנטי הזוגיות שמסביב לבריכה – יש מקום לכולם. הבריכה עצמה גדולה מאוד, מתאימה לכל הגילים ובמרכזה יש אטרקציה: מזרקה שהקטנטנים אוהבים להיכנס מתחתיה. וכמובן, גם כאן, בר גדול משרת את האורחים הגדולים שלא מתחילים את היום בלי וודקה קרנבריז, ואת הקטנים שלא יורדים מהברד בצבעים שונים.
ההפתעה הגדולה הייתה בריכת הפעוטות, שמוצבת הרחק מהבריכה הגדולה ומאוד גדולה בעצמה. הפרט הזה די נדיר בנוף המלונות הארצי, ומה שהכי טוב בו הוא שמי שרוצה להתרחק משעות כושר בבוקר, ריקודים המוניים או סתם מוזיקה רועשת, יכול פשוט לברוח אל עולם המים של הקטנטנים ולקבל את מנת השקט היומית שלו, כולל מיטות שיזוף בשפע.
גם גזרת הים מושלמת. חוף פרטי במלון זה דבר הכרחי, והחוף ב-U מטופח, נוח לגישה אפילו לעגלות, ואין בו תחושת עומס, גם אם כל מיטות השיזוף בו תפוסות. כך קרה שמדי 6 וחצי בבוקר, אחרי שטיפסנו על הגשר המוביל לים, ישבנו לבדנו על החוף הנקי, האזנו לרחש הגלים ושיחקנו בחול. כשהגיעה השעה 10:00 טפטופי ציוויליזציה החלו להציף את החוף, ועדיין, הרגשנו שאנחנו יכולים למצוא את הפינה שלנו. במעלה החוף יש אזור עם דשא מלאכותי ומיטות זוגיות לבנות, ונחשו מה? גם שם יש בר שישקה אתכם לרוויה.
בחדר: ואחרי המילים הטובות, יש גם מקום לקצת ביקורת. אנשי הרשת הרוכשת שיפצו את החדרים באגף הנמוך שבו שהינו (החדרים במגדל לא עברו שיפוץ), חידוש מוקפד ומוערך. בעיקר העובדה שהשטיחים מקיר לקיר ההיסטוריים הוחלפו בפרקט איכותי מעץ כהה, וביחד עם הגוונים השולטים – תכול ולבן – מקנים לחדר אווירת בוטיק. ובכל זאת, משהו בחדרים מאכזב. אולי זה בגלל שאין בהם מרפסת, אולי החלונות הקטנים ואולי זה איזה ריח שיש באוויר. בחדר שלנו הייתה בעיה עם המזגן. היא אמנם טופלה כהלכה, אבל לא יכולנו להתעלם מהתחושה הלא רעננה. או כמו שבן הזוג הגדיר את זה: "מרגישים שהתשתית כאן ישנה".
הקונספט של המלון אולי טומן בחובו בעיקר שהייה מחוץ לחדר, אבל לי יש דווקא פטיש לחדרים של מלונות, וכשהילד ישן שנת צהריים ארוכה או הולך לישון מוקדם בערב, אנחנו מן הסתם נשארים לצידו ורוצים להרגיש מה זה להיות בבית ולא בבית.
חדר המקלחת בחדר מעוצב כהלכה ושמחנו לגלות שהפרקט ממשיך גם לשם – שוב חידוש מרענן. אבל לא הייתה אמבטיה בחדר הרחצה ועם ילד בן שנה זה מעט בעייתי.
מדד הפינוקים: בסופו של יום, כל מה שהמלון הזה רוצה זה לפנק אתכם, וברמה הגבוהה ביותר. מדובר במכונה משומנת שכל תפקידה הוא שתהיו שמחים בכל דקה ביום. האוכל הוא מעיין זורם שאינו נגמר לעולם, ולמרבה ההפתעה הוא גם די טוב. 3 ארוחות ביום? הצחקתם אותנו. לכו על 6. בין ארוחה לארוחה, כדי שלא תהיו רעבים חלילה, תמיד תמצאו בלובי נשנושים – גבינות, פירות, לחמים, סנדוויצ'ים, מתוקים ופיצות מהטאבון למי שסובל ממנצ'יז לילי. בגזרת השתייה אין דבר שתרצו ולא תמצאו על מדפי הברים של המלון – החל ממכונת קפה איכותית שתספק לכם את מנת הקפאין היומית וכלה בכל סוג אלכוהול שיעלה בדעתכם. שלא לדבר על בקבוקי המים והשתייה הקלה שנגמעים שם בקצב היסטרי. ואפילו יש מתקן למחזור בקבוקים.
מה עושים: חוץ מים-בריכה כל היום? ובכן, אם אתם באמת מסוג האנשים שלא מסתפקים בבטן-גב, או אם הילדים שלכם מעל גיל 4 והם עלולים להשתעמם בקלות, הגעתם למקום הנכון. במלון פועל צוות מומחים שדואג לכל הפעילויות החווייתיות. יש שלושה מועדונים שונים לילדים לפי גילים (על כל ארבעה ילדים מוצב איש צוות שאחראי על ההפעלה והבידור של הקבוצה). במלון פועל גם מתחם טרפז לאמיצים. בערבים מתקיימים באולם מופעי בידור ובערב שישי תוכלו לבלות בקומזיץ ענק על שפת הים. אנחנו דווקא לא פריקים גדולים של מופעים ואירועים מסוג זה, ושמחנו לגלות שהרעש הגדול שהם מייצרים בדרך כלל לא הגיע לחדר שלנו.
במשך היום תוכלו גם ליהנות מאטרקציות ימיות כמו גלשני רוח ומפרשיות, צלילות, שנורקלים, שיט ביאכטה ועוד.
מה אוכלים: חדר האוכל של המלון מציע 3 ארוחות ביום, בכולן האוכל שמוגש הוא די טוב. ארוחת הבוקר היא כמובן המנצחת, אבל גם הערב והצהריים די מספקות מבחינת האיכות. עם זאת, צפו לתורים למנות האטרקטיביות שמוכנות במקום - בדיוק כמו בכל מלון אחר.
אבל גולת הכותרת הקולינרית של המקום היא ללא ספק המסעדה ששוכנת על חוף המלון. ראשית, היא לא כשרה – כבר נשמע טוב לא? אגב, זה היה אחד היתרונות של הקלאב מד באילת, זכרו לברכה, ושמחנו מאוד לגלות שהאופציה נותרה בעינה. מסעדת החוף פועלת גם בצהריים וגם בערב, ומגישה אוכל מצוין. בצהריים הארוחה היא במתכונת על האש – על מנגל ענק מונחים בשרים ודגים, לצידם תוכלו לבחור בתוספות המוצבות במזנון. בתוך המסעדה מוצב גם בר סלטים, שם הצמחונים יוכלו להשביע את תאבונם בגבינות למיניהן, והילדים שאינם קרניבורים ישמחו לגלות פיצה. בערב המסעדה עובדת במתכונת של הזמנות לכל שולחן, אנחנו טעמנו את סטייק הסלמון שהיה מצוין ומנה של פירות ים משובחת.
שורה תחתונה: הקלאב מספק אירוח שמותיר את השוהים בו מדושני עונג במלוא מובן המילה. אם הדבר הראשון שעשיתם כשהגעתם למלון היה להיכנס לחדר, יכול מאוד להיות שתתאכזבו. אבל אחרי כמה שעות (וכמה דרינקים בבריכה), תגלו שמדובר בחופשה האולטימטיבית. גם בגלל הנוחות שבקונספט, האיכות, והשירות האדיב והמקסים, יש לומר, של כל עובדי המקום, וגם בגלל החיוך שיתנוסס על הפנים של הילדים שיגלו את מגוון האטרקציות שעומד לרשותם. ושלא תטעו – דבר במלון הזה לא מזכיר את ה"הכל כלול" של טורקיה הידוע לשמצה, הוכחה לכך כבר אפשר למצוא במחיר הגבוה ללילה. אבל אם אתם מעוניינים לקחת פסק זמן מוחלט מהשגרה, ולתת למישהו אחר לדאוג לצרכים שלכם – זה המקום בשבילכם.
