הסלמה דרמטית: המתיחות הפוליטית בין ישראל לאירלנד עולה שלב כאשר שר החוץ גדעון סער הכריז היום על סגירת שגרירות ישראל בדבלין, תוך ציון "מדיניות קיצונית אנטי-ישראלית" של ממשלת אירלנד. ההחלטה מגיעה לאחר חודשים של הידרדרות ביחסים הדיפלומטיים, שהגיעה לשיאה בהצטרפותה האחרונה של אירלנד לתיק המתוקשר של דרום אפריקה נגד ישראל.
ישראל האשימה זה מכבר את אירלנד ברגשות אנטי-ישראליים, וסגירת השגרירות מדגישה את הקרע הדיפלומטי העמוק בין שתי המדינות. הקש האחרון, לפי סער, היה כאמור החלטתה של אירלנד להצטרף לתביעה, שטוענת כי פעולותיה של ישראל בעזה הן רצח עם. "המעשים והרטוריקה האנטישמית שנוקטת אירלנד נגד ישראל מבוססים על דה-לגיטימציה ודמוניזציה של המדינה היהודית ועל סטנדרטים כפולים", כתב סער. "אירלנד חצתה את כל הקווים האדומים ביחסה לישראל. ישראל תשקיע את משאביה בקידום היחסים הבילטרליים עם מדינות העולם על פי סדרי עדיפויות שנגזרים גם מיחס המדינות השונות אליה".
ההודעה מסמנת את השיא של שורה של מהלכים דיפלומטיים שדחפו בהדרגה את היחסים בין שתי המדינות למשבר. זה כולל את ההכרה החד-צדדית של אירלנד במדינה פלסטינית, מה שגרם לישראל להחזיר את השגריר שלה במחאה. בשבוע האחרון, ישראל גם מתחה ביקורת על אירלנד על עתירתה להרחיב את ההגדרה החוקית של רצח עם לפעולות שישראל ביצעה לכאורה בעזה, מהלך שסער גינה כמתקפה לא מוצדקת נגד המדינה היהודית.
לפני כחודשיים, משרד החוץ החזיר להתייעצות את שגרירת ישראל בדבלין, דנה ארליך, במחאה על הכרה של אירלנד במדינה פלסטינית, והתברר כי היא לא שהתה בישראל אלא במעון שגריר ישראל במדריד. לאחר מכן, היא עברה ללונדון שם שהתה במשך שלושה חודשים, תוך כדי עבודה במשרד השגרירות, עד שהוחלט להעבירה למדריד להתגורר בבית השגריר הריק, ומשם היא המשיכה לטפל ביחסי ישראל–אירלנד.
המהלך הזה של משרד החוץ משקף מגמה רחבה יותר במדיניות החוץ הישראלית בהנהגת סער, המבקשת לכוון מחדש את המשאבים הדיפלומטיים של ישראל בהתבסס על עמדת הקהילה הבין-לאומית כלפי המדינה. בהקשר זה, סער הודיע כי ישראל תפתח שגרירות חדשה במולדובה, שבה היחסים אופיינו בכבוד הדדי ובשיתוף פעולה. טביעת הרגל הדיפלומטית של ישראל במולדובה צפויה להעמיק עוד יותר בשנים הקרובות, כאשר שגרירות בבירה קישינב מתוכננת להיפתח בתחילת 2025.
סגירת השגרירות – צפי למבוי סתום
הפער הפוליטי בין ישראל לאירלנד אינו חדש. במהלך השנים, ממשלת אירלנד הייתה אחת המבקרות הקולניות ביותר של ישראל באירופה, והעלתה בעקביות דאגות לגבי הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה ובגדה המערבית. עמדתה של אירלנד באה לידי ביטוי במיוחד במהלך המלחמה, כאשר מנהיגים פוליטיים באירלנד קראו לישראל לעצור את תגובתה הצבאית, בטענה לשימוש לא פרופורציונלי בכוח. ראש ממשלת אירלנד דאז, ליאו ורדקר, מבקר תדיר של מדיניות ישראל, הצהיר בפומבי כי פעולותיה של ישראל מפרות את החוק הבין-לאומי.
למרות החיכוך הפוליטי המתגבר, משרד החוץ של ישראל הדגיש את החשיבות של המשך ההתקשרויות הדיפלומטיות עם מדינות המקיימות גישה הוגנת ומאוזנת ביחסים בינלאומיים. בעוד שאירלנד הראתה תמיכה בלתי מעורערת בטענות הפלסטיניות, היא חברה באיחוד האירופי, איתו ישראל ממשיכה לנהל דיאלוג בנושאים שונים. עם זאת, החלטתה של ישראל לסגור את השגרירות שלה בדבלין מאותתת שהיחסים הגיעו למבוי סתום, עם סיכוי קטן לפיוס בעתיד הקרוב.
עבור תיירים ישראלים שעדיין ירצו לבקר באירלנד, סגירת השגרירות מהווה אתגר חדש. היסטורית, למרות שידעה עליות ומורדות כמו גם איומים חוזרים ונשנים על סגירה, שגרירות ישראל בדבלין הייתה משאב מרכזי עבור אזרחים ישראלים במדינה, המספקת שירותים קונסולריים וסיוע חירום. מכיוון שהשגרירות תחדל מלפעול, תיירים ישראלים יצטרכו להסתמך על אמצעים חלופיים לסיוע במהלך שהותם באירלנד.
אזרחים ישראלים הנוסעים לאירלנד צריכים להיות מודעים לכך שללא נציגות דיפלומטית ישראלית, התמיכה הקונסולרית תהיה מוגבלת. במקרה חירום, הנוסעים יכולים ליצור קשר עם שגרירות ישראל בלונדון, שנותרה הנציגות הדיפלומטית הקרובה ביותר לאזרחים ישראלים באירלנד. כמו כן, מומלץ להתעדכן בהמלצות נסיעה מטעם ממשלת ישראל והרשויות האיריות. בעוד שאזרחים איריים רבים מקבלים את פני המבקרים, מטיילים ישראלים צריכים להיות זהירים ומוכנים לאקלים הפוליטי שעלול להשפיע על החוויה שלהם, במיוחד לאור הסנטימנט האנטי-ישראלי המתמשך שהופיע בחלקים מסוימים של המדינה.
לתיירים ישראלים המתכננים ביקור באירלנד, מומלץ להיות פרואקטיביים בהבטחת תיעוד נסיעות מתאים ולהתעדכן בכל התפתחויות פוליטיות שעלולות להשפיע על הטיול שלהם. ככל שהיחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות מתפתחים, על הנוסעים לנקוט אמצעי זהירות נוספים בעת נסיעה, במיוחד אם מתעוררות בעיות שעלולות לחייב תמיכה קונסולרית.