אין מצבור עצים בארץ שניתן לקרוא לו "יער" בלי לחייך, בדיוק כפי שאין מצבור מים בארץ שגודלו מספק כדי שייקרא "ים" – מה שלא מונע מאיתנו לעשות את זה. מה לעשות, בשטח שלטוני שהוא רק מיקרוקוסמוס למדינה, צריך להסתכל על הכל באופן יחסי.
היער הכי גדול בכיתה הוא יער יתיר, שבאמת אין מה להתבייש בו. הוא ממוקם בשיפולי הר חברון, צפון-מזרח לבאר שבע, באזור שמסמן את ספר המדבר - שער המעבר בין הירוק לשממה. ב-1964 יערני הקק"ל שתלו פה עצים ראשונים במסגרת הפרחת השממה העקבית, והיום ביער מתנשאים כבר ארבעה מיליון עצי אורנים, אלות, שיזפים, חרובים, זיתים וכמובן אקליפטוסים. גם שרידי עיר מקראית יש כאן, ועל שמה היער. הדרכים רבות וטובות, סלולות יותר או פחות, מוצפות בריח אורנים ופינות חמד להתרווח בהן.
למי שרוצה ללכת כמה שפחות
הדרך הראשית ביער סלולה כולה באספלט ומסומנת בסימון הירוק של הקק"ל. היא חוצה את היער מכביש 31 (ערד-צומת שוקת) ומסתיימת ליד היישוב הר עמשא, שם היא מסתעפת לבית יתיר ולתל ערד.
בדרך נראה את ביתם של יערני קק"ל, העומד בראש הר ונבנה כבסיסם של היערנים בשנת 1967 וכמגדל תצפית אש. אפשר לעלות למרפסת התצפית, כשומרי יערות מדופלמים, וליהנות מהנוף. בהמשך נמצאים שרידי בית כנסת מהמאה הרביעית לספירה, חורבת ענים. מסביב תמצאו מחילות מסתור ומערות מגורים. בהמשך ישנה נקודת תצפית נוספת, מעל חורבת קריות, שממנה אפשר להשקיף על בקעת ערד, הרי מואב ומדבר יהודה.
אופציה אחרת היא דרך המאגר, המסומנת בצבע כחול. זו מתחילה ממש ליד חורבת ענים. שביל המתקנים החקלאיים, שאורכו פחות מקילומטר, ייקח אתכם אל גת לייצור יין ומפרכה לריסוק זיתים. מאגר יתיר, שקק"ל הקימה לפני כמה שנים, בולט בייחודיותו בשטח. מטרתו היא לאגור מים להשקיית המטעים והכרמים של היישובים המקומיים כאן, וגם מטרה נלווית - ההשתוקקות האנושית לראות מים במדבר. אי אפשר לשחות בהם, אמנם, אך לפחות הם שם.
דרך החלמוניות המסומנת בצבע שחור, מהלכת גם היא מכביש צומת שוקת-ערד. אפשר לנסוע או ללכת בה. כמה שבילים משתפלים ממנה, ואת שלטיהם תראו בדרך. ביניהם נמצא שביל החלמוניות אשר יוליך אתכם אל טרסת אבנים. בתחילת החורף ניתן למצוא בה את החלמוניות המקסימות. שביל הבור והמערה (סימון סגול של קק"ל) יבקש מכם שוב להניח את הרכב בצד הדרך ולצעוד, כ-300 מטרים, במדרון מכוסה מדרגות אשר יוליך אתכם אל בור מים פעמוני החצוב בסלע לצד מערת רועים. ההליכה כולה לא תימשך יותר מחצי שעה.
למי שרק רוצה לצעוד
שביל ישראל זיכה את יער יתיר במסלול שאפשר ללכת אותו די בקלות. כדאי להתחיל על הר עמשא, ממזרח ליער (שדרך היער מגיעה אליו), ולחצות עם שביל ישראל את היער עד שמגיעים לחרבת יתיר המרופדת בבתים, שרידי כנסייה ביזנטית (כולל פסיפס מכוסה לצרכי שימור), מערות וגת, וגם שרידי קברי השייחים אל עת'רי וזעבי, הנמים שנת עולמים בפסגה. עוד אלמנט היסטורי משתלב כאן (או לא משתלב) בנוף, בכיוון חברון – תוואי גדר ההפרדה, חוצץ בין טבע לטבע.
בהמשך המסלול עומד הר חירן, מפסגתו נשקף הנוף המרהיב של הבקעה. השביל מסתיים ביישוב מיתר, שליד כביש 60. זמן ההליכה משתנה, שכן יש פה בערך 18 קילומטרים של יער מאוד לא קשה להליכה. שש או שבע שעות הליכה יהיה הימור התלוי בעיקר בכמה פיקניקים תחליטו לעשות בדרך.
פתוחים: כל הזמן.
משלמים: לא. הקק"ל אף הציבה כאן חדר אירוח ומידע למטיילים שבו תוכלו למצוא מפות ודפי מידע על המסלולים, מקלחת, מזרונים וקומוקום. פתוח 24 שעות ביממה, ללא תשלום.
מגיעים: מכביש שוקת-ערד (31) לאורך הדרך. שימו לב לשילוט.
מצטיידים: מים, ערכת פיקניקים וקפה, ואם אפשר – אופניים.