טיול בכרמל זה משהו שאפשר לעשות תמיד – אין מי שלא מצא את עצמו מרעיף מבט מלא תשוקה אל הרכס שמול הים בעודו נוסע על כביש החוף. זה תמיד שם, גבוה וקורץ, וכל כך קל פשוט לעצור בדרך ולקפוץ לטיול של שעתיים שלוש לפני שמגיעים למחוז היעד.
בעונות פרחוניות ההר מרשים בצורה קיצונית – אך בכל שלב בשנה הוא עדיין ירוק ומזמין, ומציע את הבחירה הקשה ביותר: האם עדיף לשבת בים ולהסתכל על ההר, או לשבת על ההר ולהטביע את המבט בים.
אם בכל זאת החלטתם שאתם מעדיפים את הים (ולכן תטפסו על ההר, כמובן – כך שתוכלו להסתכל על הים לאורך כל הדרך), הכנו לכם כמה מסלולים חביבים למסע היכרות. תיהנו.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות: שוויצריה הקטנה ונחל כלך
מסלול מקסים של שלושה קילומטרים הליכה בסך הכל מתחיל מחניון שוויצריה הקטנה. מכביש החוף פונים לכביש 721 ועולים איתו עד לצומת דמון שבה פונים שמאלה, לכביש 672. פונים שוב שמאלה לחניון. עקבו אחר השילוט. אזור שוויצריה הקטנה ונחל כלך מלאים במצוקים קטנים וצנירים – חללים בקיר בצורת חצי צינור. מקסים פה, ואולי לכן המקום זכה לכינוי שלו (את "שוויצריה" הבנו - המקום נראה כמו גלויה, אבל למה "קטנה"?).
הסימון הירוק יוביל אתכם דרך הוואדי אל אירופה. מיד אחרי הירידה תוכלו לקחת את המסלול האדום חזרה למעלה, לחניון, ולא לשכוח לעבור בתצפית היפה אל הים. המסלול כולו אורך כחצי שעה. אם תעדיפו להרחיב קצת את העניין, דרך נהדרת לעשות זאת היא לפנות צפון-מערבה עם הסימון הכחול שתפגשו בדרך. השביל ייקח אתכם אל נחל כלך. כעבור פחות משני קילומטרים של סבך תגיעו לעוד צומת שבילים, כשהפעם אתם בוחרים בירוק ופונים איתו ימינה. כאן, למעשה, אתם הולכים ממש לכיוון אוניברסיטת חיפה, ואם היום לא מתחשק לכם להיכנס לשיעור, כדאי שתפנו ימינה בסימון השחור בהזדמנות הראשונה. הוא כבר ייקח אתכם בחזרה לשוויצריה הקטנה, ושוויץ זה תמיד טוב.
למי שמוכן ללכת קצת יותר: מערת ספונים
הניחו את הרכב בבית אורן (הגעה מצומת אורן על כביש 4, פונים מזרחה לכביש 721 ועולים). מהיציאה המערבית של קיבוץ בית אורן מחפשים את הסימון הירוק על השביל הרחב שמוביל צפון מערבה. זהו נחל ספונים, שאין כל כך סיכוי שתמצאו בו מים.
מהמסלול הירוק פונים שמאלה, אחרי כחצי שעה של הליכה (שלושה קילומטרים), אל הסימון האדום. קילומטר אחד ואתם במערת ספונים שתמצאו באמצעות סימון השבילים השקוף (לבן-שקוף-לבן). מדובר במערה קארסטית באורך 50 מטרים, שמורכבת משני אולמות נטיפים וזקיפים שעדיין מראים פעילות. גם האדם הקדמון השאיר כאן מזכרות, כבכל אזור הכרמל.
לאחר שהצטננתם בצל המערה, אפשר לחזור למסלול האדום ולפנות אל הסימון הכחול שממול. אל תמשיכו איתו הרבה (אלא אם נורא מתחשק לכם): אם מישהו יכול לאסוף אתכם מכביש 4, אתם יכולים להמשיך בשביל שעליו הייתם קודם (אדום) ממש עד הכביש. אם ברצונכם לחזור לבית אורן, עדיף שתיקחו את אחד השבילים הלא מסומנים (בתנאי שיש לכם מפת סימון שבילים מהימנה), ותעשו עימם את הדרך בחזרה לקיבוץ. מדובר רק בארבעה קילומטרים, אבל לפעמים קצת יותר קשה ללכת כשאין לכם הדרכה צמודה בצורת צבעים. אם בכל זאת המשכתם לכביש 4, צפויה לכם ירידה לא קשה במיוחד בוואדי עד למטה, והמון המון יופי מסביב.
למי שרק רוצה לצעוד: טיול חושך בנחל אורן ומערת אצבע
מסלול קצת יותר קשה מתחיל מהעלייה לכיוון בית אורן, על כביש 721. ממש חצי קילומטר דרומה לבית אורן יוצא מהכביש שביל רחב בסימון כחול. את האוטו אפשר להשאיר ביערות הכרמל, ומשם לחצות את הכביש בזהירות ולהגיע אל הסימון. לכו עם המסלול כשני קילומטרים והתעקלו איתו דרומה, אל נחל אורן. הסימון הכחול ייהפך, בסופו של דבר לאדום, וזה יגיד לכם שבקרוב אתם מגיעים למערת אצבע. סביב מערת אצבע מטיילים להם גם שביל ישראל וגם סימון שחור – ושני אלה יכניסו אתכם לטיול חושך נהדר.
המערה הקארסטית שנוצרה על ידי הגשמים מהמסת סלע הגיר שממנו בנוי הכרמל, זכתה לשם המקסים שלה בגלל דמיונו של ההורה. זאת אומרת, מי שהחליט לקרוא לה כך, ראה לנגד עיניו אגודל ענקי בדמות פתח המערה. או ההיפך.
בכל מקרה – לשיפוטכם. את הדרך חזרה לחניון אפשר לעשות ברגל, אם מתחשק לכם לטפס קצת. חוזרים לשביל ישראל וממשיכים איתו צפונה (מלווה גם בסימון ירוק), עד לשרידי היישוב העתיק בחרבת רקית. שם פונים שמאלה, אל הסימון האדום, וממשיכים דרך נחל רקית עד לחניון ביערות הכרמל. המסלול לא משתנה בהרבה – צנירים וחורש ירוק ילוו אתכם בכל עת. אך מדי פעם ישנן גיחות נוף מרהיבות אל הים, ושווה לסטות קצת מהמסלול כדי לנוח ולהביט בו ארוכות. בכל זאת, בשביל זה אנחנו כאן.
פתוחים: כל הזמן, רק תדאגו לא ללכת כאן בחושך - גם על מנת שלא להפריע לבעלי החיים, וגם כדי לא ליפול מהמצוק. הקיפו את הסיבה המתאימה ביותר.
משלמים: רק בקילומטרים.
מגיעים: מכביש 2 או 4 – פונים מזרחה לכביש 721 ומטפסים. הוראות ספציפיות בכל מסלול.
מצטיידים: בפנסים למערות, במים כדי לשתות ובמצלמה כדי לתעד.