אם פעם השיווק של מושבות אבן גליליות נסב סביב מושגים מסוקסים כ"מלריה" ו"חרפת רעב", היום כולם יודעים שתיירי העידן הפוסט-אידיאולוגי מעדיפים לזרום בעקבות מזון אורגני, צמחי תבלין ועבודות יד מביצי חופש. בין גלריות קטנטנות ובתי אומנים למסעדות מלאות טעם ומבני אבן כפריים של פעם, ראש פינה מצליחה לגרור לכאן את כולנו בלי להגיד הרבה. אבל לאטראקציה האמיתית כאן אין שום דבר עם שיווק: טבע. אפשר לראות אותו מכל מקום, לגעת בו ממרחק פסיעה ולעבור מיישוב ליישוב לא דרך הכביש, אלא מהכניסה האחורית – מהיער.
למי שמעדיף ללכת כמה שפחות
אפשר לפתוח את הטיול בתוך היישוב וגם לסיימו שם, אבל אל תשלו את עצמכם שראש פינה לא תחייב אתכם במאמץ, שכן אפילו כתושבי המקום היה עליכם לעבור לפחות עלייה אחת בשיפוע של 60 מעלות מדי שעה. ראש פינה מטפסת על ההר, מה שמשלב גם אתכם במחזור העבודה.
מתחילים מאתר השחזור, שנמצא ברחוב החלמוניות (ויש אליו שילוט מהכניסה). תמצאו שם חניה שבה תוכלו להשאיר את המכונית ולפנות ברגל אל רחוב החלוצים. שם תתחילו טיפוס קטן, שיוביל אתכם אל גני הברון – גן שהוקם בהשראת גני ורסאי (מה, אתם לא רואים קווי דמיון?). הוא שימש בעיקר את חצר פקידי הברון רוטשילד, שלקח את ראש פינה תחת חסותו. מהגן אפשר ללכת אל בית הפקידות, ובו חיזיון אור קולי על תולדות היישוב וגם תערוכה וגלריה. בית הפקידות ההוא נבנה לקראת סוף המאה ה-19 כמרכז האדמיניסטרטיבי של המושבה. מאחוריו נמצאת מערה הקרויה על שמו של שלמה בן יוסף, חבר בית"ר, שהסתתר בה מפני הבריטים לאחר שהוא ושני חבריו תקפו אוטובוס בגליל. יוסף הוצא להורג בתלייה בכלא עכו לאחר תפיסתו.
באותו הרחוב נמצא גם בית פרופסור מר, שנשלח על ידי הממשלה הבריטית למצוא תרופה למלריה. בניסיון להבין את המחלה לעומקה, ד"ר מר עשה את מה שלא בטוח שהייתם מצפים מרופא המשפחה שלכם לעשות – והדביק את עצמו ואת רעייתו במחלה. הסוף היה טוב, אמנם – והאדון מצא תרופה ואף זכה בדרגת קולונל. עם הקמת המדינה, הוא שימש כמנכ"ל משרד הבריאות הראשון.
מהבית של הפרופסור תוכלו להמשיך בעלייה אל הרחוב העליון, שמגן על ראש פינה מחזית ההר, ובו מבנים יפים נוספים כגון ביתו של העשיר ג'עוני, בניין עשוי אבני בזלת שחורות. בפינת הרחוב ישנה גם תצפית מקסימה אל החרמון ועמק החולה, וממנה אפשר לרדת חזרה מטה ולעצור באחת המסעדות הנפלאות על הדרך.
למי שמוכן ללכת קצת יותר
אני, במקומכם, לא הייתי מפספסת סטייה קטנה מהמסלול לטובת הליכה לתוך החורש, שנמצא ממש על המסלול הטבעי של הטיול שלכם. סיור קצר וקל להליכה מתחיל בבית הקברות של ראש פינה, ליד אותו מגרש החנייה שהזכרנו קודם. משם יוצא שביל סימון שחור שעולה אל נחל ראש פינה ועובר בשלושת המעיינות שלאורכו – עין כדן, עין פינה ועין גיא אוני. המסלול מוציא אתכם לחלוטין מהמולת המושבה (עד כמה שאפשר לומר שלראש פינה יש דבר או חצי דבר עם המולה) ומכניס אתכם לחורשה מוצלת ויפה. עליה של כשלושה קילומטרים תוביל אתכם ישירות לכניסה האחורית של צפת, משם אפשר להמשיך לטיול בעיר ולקחת אוטובוס חזרה לראש פינה, או לחזור ברגל. ההליכה לא קשה, ומסלול בכיוון אחד ייקח בערך שלוש או ארבע שעות נינוחות מזמנכם.
למי שרק רוצה לצעוד
מאותה נקודת מפגש של הנחל עם צפת, מתחיל מסלול יפהפה שעוקף את צפת ויורד דרומה. מחליפים את הסימון השחור בכחול, וממשיכים איתו אל נחל עכברה, בין עצי החורש. הדרך עוברת במספר מעיינות עד שהיא מגיעה לכפר עכברה, כפר ערבי עד 1948. ממזרח לכפר נמצא מצוק גדול ובו מערות רבות לקינון נשרים, שבעבר קוננו בו המתבצרים היהודים לקראת המרד הגדול ברומאים, ברשות יוסף בן מתתיהו. הרבה צרות עברו על האזור עד שהנשרים הגיעו.
המסלול מסתיים כעבור כחמש שעות הליכה (מצפת), בכביש 85, ליד צומת נחל עמוד. אם הלכתם מראש פינה, כדאי להתחיל מוקדם בבוקר, או לעשות את המסלול ההפוך – וכך להגיע לראש פינה לארוחת ערב.
פתוחים: מסלולי הטיול פתוחים תמיד, אך לא כדאי לצעוד בכולם בשעות החושך.
משלמים: לא משלמים על המסלול (הידד!), כן משלמים על אתרים מסוימים בראש פינה, כגון המופע האור קולי.
מגיעים: לראש פינה מכביש 90 (פניה מערבה בצומת ראש פינה). יש גם המון אוטובוסים שמגיעים לכאן מתל אביב ומקריית שמונה – 842, 845, 841 ועוד. אם הגעתם באוטובוס, תצטרכו לעלות כקילומטר ברגל עד למושבה עצמה.
מתקשרים: לתיאום המופע האור קולי - 04-6936913.
מצטיידים: בראש פינה ובצפת תמצאו היכן למלא מים, כמובן, אך קחו זאת בחשבון לפני שאתם יוצאים לטיול מכיוון שהמעיינות לא יועילו הרבה בלהשקות אתכם. מצלמה תהיה רעיון נהדר, וגם מדריך לצמחי תבלין שאפשר לקטוף בשולי הדרך. מפת סימון שבילים מספר 2.