במבט ראשון נראים הרחובות בכרמל כמו בכל עיר אחרת בארץ. רק מבט משתהה מגלה, שהם ניחנים בשתי תכונות יוצאות דופן שעושות את הטיול הזה לראוי: הם מהווים נקודות תצפית מרוחקות לעבר העיר התחתית, הים והגליל המערבי, והם מתחברים אלו לאלו בסיועם האדיב של גרמי מדרגות ציוריים. נכון, בסוף הערב אתם עוד תתגעגעו להליכה מישורית, אבל מצד שני – מישור יש לכם גם בבית.
להיזרק מכל המדרגות
אחרי שצפיתם מגבוה על אורותיה של העיר ועל הנמל, המקבל אל זרועות האבן שלו ספינות מארצות רחוקות, ונפרד לשלום מאלו שרק מתחילות את מסען הלילי, הגיע הזמן לאתר את תחילת המסלול. בחיפה ישנם כמה מסלולי מדרגות, וכל אחד מהם משולט היטב. אנחנו בחרנו במדרגות המובילות אל המושבה הגרמנית.
קוראים להן "מדרגות גדרה" (אם אתם לא מוצאים – כולם יידעו לכוון אתכם). הן מוארות היטב, מתעקלות ברכות ומספקות הצצה צפונה עד לראש הנקרה. ציוצי ציפורים, ריחם החריף של עצי החרוב ושיחים עבותים משמשים רקע מאוד לא אופייני למסלול האורבני הזה. בזמן כזה, הסטריאוטיפ של חיפה כעיר פועלים והולך ונמוג.
עוד אתם יורדים, ושטיח האורות הולך ומתקרב אליכם במהירות מפתיעה. בצדי המדרגות מתנשאות וילות מפוארות, חצרות סודיות ובתים קטנים בעלי גגות, העוטים גני נוי מאולתרים. גרם המדרגות חוצה את רחוב הנרייטה סולד ומסתיים ברחוב החשמונאים. פונים שמאלה ומגיעים ל"מדרגות גמלא", הצנועות והמשמימות. ממשיכים על פי השלטים ל"מדרגות כורש" ומהן ל"מדרגות בוניאק", הסמוכות לצדם הצפוני של הגנים הבהאיים. רחוב פועה יוביל אתכם ל"מדרגות שפרה", החולפות בשכונה שמבתיה הצפופים עולים ריחות קטורת מתוקים. אם תעקבו אחר השלטים המובילים למושבה הגרמנית, לא תאבדו את הדרך.
קדושה בהאית
מהיכן הגיעו לכאן כל המדרגות הללו? אצלנו הרי לא מתכננים מראש שום דבר. בעיקר לא ערים. הטבע והאינרציה עשו את שלהם, וכך גם גדלה והתפשטה במרחב העיר חיפה, בעוד היא הולכת ומטפסת באיטיות על מורדות הכרמל. וכדי לקשר בין הרחובות המקבילים לאורך ההר נבנו גרמי המדרגות.
דווקא הרנדומליות הזו, העיקולים הבלתי הגיוניים וחוסר האחידות מחוללים את הקסם, וגורמים לכך שלכל גרם מדרגות אופי משלו. יש תוססים, יש משמימים, יש רומנטיים ויש פונקציונליים להחריד. כל אחד ימצא פה את מבוקשו.
ממשיכים לרדת, בעוד השדרה המרכזית של המושבה הגרמנית – מה שהיום מכונה שדרות בן גוריון אבל פעם התהדר בכינוי "כרמל שטראסה" - כבר נראית בבירור. מגיעים לרחוב עבאס, פונים בו שמאלה וחולפים תחת גשר מרשים. גרם המדרגות הבא, המכונה "אל-גואלי", נוטה להיות נחבא אל הכלים. הוא נמצא במרחק של כ-180 מטרים מהגשר. הירידה בו תביא אתכם לרחוב אבן אל-מוקפע המתעקל שמאלה ומגיע לרחוב הגפן.
עוד מטרים ספורים והגעתם אל הכניסה התחתונה של הגנים הבהאים, הסגורים בשעת לילה זו. הגנים – כמיטב המסורת – מוארים בקפידה רבה, ומכל עבר יצוצו עוד ועוד הפתעות: טראסות מגולחות למשעי, מזרקות מים מפוארות, דקלים תמירים, וכמובן – המקדש עצמו, במלוא הדרו. הגנים מתוכננים בצורה של קשתות וקווים מעגליים, צורה שנועדה למטרה אחת: למקד ולהעצים את המקדש הנמצא בתחומם, ולהסיט אליו את מלוא תשומת הלב. הרבה סימטריה והרמוניה מושלמת. בדיוק כמו אורח החיים הבהאי, הדוגל בעזרה לעניים, מתן זכויות לנשים וקידום המדע והחינוך. ועכשיו, אחרי כל המדרגות והסיפורים ההיסטוריים, לא נותר אלא לבחור מסעדה או בית קפה בשדרה המטופחת ולגנוב עוד שעה לפני החזרה לשגרה.
אורך המסלול: כ-3 ק"מ.
אופי המסלול: קווי.
דרגת קושי: קלה פלוס.
ירח מלא: לא רלוונטי.
הגעה: חונים ברחוב יפה נוף בחיפה, לא הרחק ממלון קראון פלזה (מס' 111), ומחפשים את הירידה ל"מדרגות גדרה". מנקודת הסיום, בשדרות בן גוריון, אפשר לקחת מונית בחזרה לרכב.
הערה: מומלץ להתחיל את הטיול כאשר יורדת החשיכה ולא באישון לילה, בעת שרבים מגרמי המדרגות חשוכים וריקים מאדם.
* זוהי גרסת טיול מקוצרת מתוך הספר "טיולי לילה", מאת איל שפירא, צילומים: איציק מרום.
הוצאת "מיל"