בקיץ הזה יש הרבה סיבות לעלות לירושלים - מפתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל אחרי שלוש שנות שיפוצים, דרך חגיגות 35 ליריד חוצות היוצר ועד ל"בא לאבסטה", מיזם תרבותי ראשון מסוגו המשלב אוכל ותרבות בשוק מחנה יהודה. כחלק מהטרנדיות האופפת את השוק הוא יחגוג באוגוסט הקרוב עם נגנים, די-ג'ייס ורקדנים, שימלאו את החלל שבין הפטרוזיליה והקובה. לצדם ירקחו שפים ממיטב המטבחים, ובסמוך ייערכו מיצגים, פעילויות לילדים, הרקדות וסיורים ללא תשלום. הדוכנים יישארו פתוחים לחוויית קניות לילית (ימי שני עד 23:00).
אירועי אוגוסט הצפויים הם חלק ממהלך תרבותי גדול יותר שנעשה בירושלים (ושעליו דיווח המדור זה כבר), במסגרת המאמץ להוכיח לצעירים ולחילוניים שגם להם יש מה לחפש בעיר. מאמץ ההתחדשות וההתעדכנות הוא לא רק כלפי פנים, אלא גם לתיירות פנים שאינה נושאת פניה רק לכותל המערבי.
השילוב של שוק עממי עם בתי קפה וחנויות בוטיק מעולם לא היה אופנתי יותר. שוק מחנה יהודה הירושלמי הפך לתופעה, בכך שפיצח את הקוד המחבר בין פשטות לתחכום. אין כמו שוק. קולות הסוחרים וזמירותיהם המסתלסלות השמיימה, הדוכנים העמוסים לעייפה, הפריטים שאפשר למצוא רק כאן, הניחוחות המשכרים והססגוניות שאין דומה לה. שוק הוא בבואה לחיים הרוחשים בעיר, להלך הרוח, לקצב, לטמפרמנט ולפשטות החיים.
מחנה יהודה הוא מוותיקי השווקים בארץ, וצעדיו הראשונים נעשו בסוף המאה ה-19. השכונות החדשות שקמו התרחקו משוקי העיר העתיקה, והפלאחים מהסביבה הגיעו אליהן עם מרכולתם, הציעו ליהודים שירות עד הבית וזכו בלקוחות נאמנים. כשהשוק השתדרג החליפו את המחצלות דוכנים עם סככות, שהפכו בהדרגה לפחונים ולמבני עץ וקבעו עובדה בנוף הירושלמי. מכאן ועד לבניית חנויות הקבע המרחק היה קצר, והשאר היסטוריה.
בביקור הזה בשוק התלוויתי לטלי פרידמן, שף ופרסונה שהיא שם דבר בשוק, שעורכת בו סיורים ומקיימת ארוחות בסטודיו אטליה שהקימה. כחברת ועד הסוחרים היא מכירה את כולם - בוריסים ומוריסים, בני כל העדות הדרים בכפיפה אחת. עצרנו לטעום גבינות אצל באשר. המונח מעדנייה יעליב את המקום, שהפך לתופעה ושרבים עולים אליו לרגל. זהו פרומז'רי לתפארת, שגם פריזאיות יקנאו במבחר הגלובלי שהוא מציג.
אלי באשר, חובב גבינות ברמת השריטה, מחזיק בין כותלי חנותו כאלף סוגים. מהצד לחשה טלי שמדובר בפנומן הטועם ומזהה בעצימת עיניים 1,500 מיני גבינות מרחבי העולם, במחירים שנעים בין 20 ל-800 שקלים לקילוגרם. טעמנו לנדנה כמהין, ברידה מור, גבינה עם פסטו וראפינר VSOP, גבינה מופלאה בת 12 (רח' עץ חיים 53). מנגד מנצח אלי ממן על "ממלכת החלבה" (רח' עץ חיים 72), וכדאי להכיר עוד מוסד: "חכמת הבורקס", אייקון חיפאי שעלה לבירה לפני 13 שנה והתקבע לתפארת (רח' מחנה יהודה 24).
ההתעוררות היאפית חלה לפני שבע שנים. השוק עבר טוויסט, וקיבל לוק חדש ומרענן. יריית הפתיחה הייתה בית קפה בלב השוק, מה שנראה בשעתו הזוי. באותם ימים ירד מעמד השווקים בתחרות מול רשתות השיווק, ואלי מזרחי מ"קפה מזרחי" החליט שצריך להביא בשורה חדשה ולמשוך קהלים חדשים. הקפה שלו, הניצב עד היום בשוק (רח' השזיף 12) היה הסנונית הראשונה. הצטרפו אליו עוד מיזמים קולינריים, בתי קפה ומסעדות שהמשיכו את אווירת האוכל, לצד קלאסיקות כמו רחמו, עזורה, אוכלים בשוק ועוד. גם "קובה בר" הביא טעמים מסורתיים ממטבחי העדות והגרוזינים את חצ'פורייה. חצ'פורי הוא מאפה שמרים נימוח ממולא בגבינה גרוזינית.
ולא רק אוכל "אתני" יש בשוק, אלא גם גורמה: גלידריית מוסלין הביאה תרבות של גלידות צרפתיות מעולות ושל טעמי סורבה מרגשים, ואיתמר לא יחסוך מכם טעימות (האגוז 17). בשוקילידה (עץ חיים 61), עוד מוסד של גלידות איכות, יש מכונה יחידה מסוגה להכנת גלידה אישית: בוחרים בסיס, מוסיפים ים של טעמים, והמכונה מערבלת ומוזגת גביע בטעם אישי.
יותר ויותר חנויות מזן אחר התמקמו בלבו של השוק: בגדי מעצבים, תיקים, עבודות אומנות ואפילו תכשיטים. יש אומרים שהכניסה של בוטיקים ומאכלי גורמה פוגעת בצביונו האותנטי של השוק, ושהיא עלולה לתפוס את מקום ה"עם". אחרים טוענים שכמו בעולם, יש מקום לכווווולם, וכי משב הרוח השינקינאי מרענן, והאווירה מאוזנת ותמשוך קהלים צבעוניים לא פחות. כך או כך, קחו את עצמכם לשוק, הריחו, טעמו וספגו אווירה - ורצוי באמצע השבוע, הרחק מצפיפות יום השישי.
השוק אינו לבד: כמדי שנה באוגוסט מתקיימים גם אירועי חוצות היוצר, המציין השנה 35 שנה לקיומו. אל מול מגדל דוד ולמרגלות חומות העיר העתיקה*ייערך הפסטיבל בהשתתפות כ-150 אמנים ואומנים מישראל ומארצות נוספות. מדי ערב (בין 2 ל-14 באוגוסט, חוץ משישי, מ-18:00 ועד 23:00), ולצדו אירועי מוזיקה, מחול, קולינריה ואמנות. בין המופעים: הרכבי ג'ז ומוזיקת עולם, מוזיקה יהודית עכשווית ומסורתית, מוזיקה אפריקאית, מופע פלמנקו (תשעה נגנים ורקדנית), הופעות של יהודית רביץ, אביב גפן, עברי לידר, שרית חדד, לאה שבת, להקת "אנדרלמוסיה" ועוד.
הבינלאומיות השנה אינה רק במופעים אלא גם בצד הקולינרי: טורטייה, אמפנדס ונאצ'וס דרום אמריקאיים, נקניקיות בסגנון הודי, אגרול, מוקפצים, אורז , דים-סאם וסושי, ופל בלגי ועוד.
