לקרוא למישהו מכור זה לא דבר פשוט, בעיקר אם מעיינים בהגדרה הלשונית של המילה. אבל מה בנוגע להתמכרות לפעילויות שמוגדרות חיוביות? נראה שבדומה לגלגולה של המילה "נורא", שבמקור לא שימשה לציון חוויות חיוביות, גם המילה ״התמכרות״ זוכה לפרשנות אחרת. יצאנו לחפש אחר אנשים המכורים לטיולים בארץ - כאלה שמכירים אותה לאורכה ולרוחבה, ומבלים בה (כמעט) כל סוף שבוע ואפילו יותר - וגילינו שלהתמכרות הזו אין מאפיינים מיוחדים: הם רווקים או נשואים עם ילדים, שכירים או בעלי עסקים, צעירים ומבוגרים. בואו להכיר את המכורים:
מי אני?
שם: תומר נאור
גיל: 29
מצב משפחתי: רווק טרי
עיסוק: איש חינוך, פעיל חברתי, ועו"ד בתנועה למען איכות השלטון
מגורים: ירושלים
אם שמו של תומר נאור נשמע לכם מוכר, כנראה שצפיתם בתוכנית "המדריך" ששודרה לפני כמה שנים בערוץ הטיולים. נאור הגיש פינה שהוקדשה לטיולי תרמילאים, בעקבות טיול גדול שעשה במרכז, מזרח ודרום אסיה.
- מתי הבנת שאתה מכור?
"אני יכול לומר שראשית ההידבקות בחיידק התרחשה אחרי הצבא, כשחזרתי מהמסע הארוך הראשון שלי בחו"ל ישר לקיץ בו הובלתי קבוצה של נוער אמריקאי-יהודי בחודש וחצי של טיולים בארץ. אז החלטתי שאני יוצא לקורס מדריכי טיולים". ההתפרצות האמיתית של המחלה, מספר נאור, התרחשה במקביל לסיום התואר הראשון, והגשמת חלום ישן: לצאת ולטייל בשביל חוצה ישראל.
טיולים הם אורח חיים עבור נאור, וכמעט בכל סוף שבוע הוא יוצא להליכה באזור הרי ירושלים שסיומה בקפיצה למעיין או לכוס קפה בנקודה עם נוף אהוב. זאת ועוד, כל שלושה חודשים לערך הוא יוצא לטיול בדרום מיום חמישי ועד מוצ"ש עם כמה חברים וציוד מלא על הגב. ההתמכרות הזו עלולה היתה להשפיע על מערכות יחסים רומנטיות, אך לאורך השנים כל בנות הזוג שלו היו בעניין. ״אני לא מצפה מהחברה שלי לשים תיק של 20 קילו על הגב ולצאת אחרי למדבר, אבל היא צריכה ליהנות מלינה בשטח פעם בכמה זמן - זה לא תנאי חד משמעי כמובן, אבל אני בר מזל שעד היום זכיתי לבנות זוג מופלאות שידעו לאהוב את החלק הזה שבי".
- מה האזור האהוב עליך בארץ?
על השאלה מהו המקום האהוב עליו בארץ מתקשה נאור לתת תשובה אחת: "יש את המסלול של ואדי קלט שאני אוהב לעשות שוב אחת לכמה זמן, והאזור של המכתש הגדול ונחל צין, ושדה בוקר". אבל כשאילצנו אותו לבחור נאור הצביע על אזור חוף הים של הבונים, נווה ים ומעיין צבי. "אין שנה שאני לא מבלה שם לפחות שבוע".
נאור הוא לא רק מכור, הוא גם אוהב לאתגר את עצמו, והמקום שבו טרם ביקר ומופיע בראש הרשימה הוא טרק של ארבעה ימים במערב הנגב, בין הר עיף להר כרכום. "זה טיול שדורש התארגנות רצינית, כי הוא אפשרי בחלונות זמן מאוד מצומצמים היות ומדובר בשטחי אש. יתרה מזאת, הוא דורש התארגנות משותפת של החברים על ימי חופש מהעבודה. אני מניח שנעשה אותו בשנה הקרובה".
- מה אתה מעדיף מבחינת הנוף בארץ – צפון או דרום?
״את מי את יותר אוהבת, את אמא או את אבא? אני מאוהב בנופים של רמת הגולן ויכול לגור שם כל חיי. מצד שני, החלק המדהים ביותר שהיה לי בשביל ישראל היו שלושת השבועות הראשונים במדבר, אמנם זו הקלישאה הכי גדולה בעולם, אבל יש משהו שאין לו תחליף בשקט הקסום שעוטף אותך כשאתה במדבר״.
- מה ימנע ממך לצאת לטיול שתכננת?
"גשם. אני שונא גשם כשאני בטיול. אני מסוגל להתמודד עם קור ועם חום, אבל טרם מצאתי פתרון לאומללות שמביאים בגדים רטובים. הבעיה היא שבארץ, בניגוד למקומות בהם טיילתי בעולם, גשם בדרך כלל מגיע ביחד עם קור. ואז גם אי אפשר להתייבש כמו שצריך. עוד דבר שיכול לגרום לי לבטל טיול, הוא הברזה של חברים בדקה ה-90. סתם כי זה מכניס באסה לכל האווירה הטובה שטיול אמור להעניק".
- ספר לנו על פינה סודית בה אתה אוהב לטייל.
״יש אמירה ידועה של תרמילאים, שברגע שהגעת למקום חדש עשית את הצעד הראשון להרוס אותו. אבל בגדול, רוב הפינות ׳הסודיות׳ שלי הן לא כאלו סודיות, אלא יותר מיוחדות לי. אני כן אומר שמי שמעוניין להגיע למקומות היפים באמת צריך לדעת שלמקומות האלו אפשר להגיע רק ברגל, ורק ככה הוא יוכל להעריך אותם באמת״.
מי אני?
שם: אסף בן שושן
גיל: 32
מצב משפחתי: רווק בזוגיות
עיסוק: עובד בעסק המשפחתי, מינימרקט שכונתי
מגורים: אזור
אסף בן שושן החל לטייל בארץ כבר בגיל 16, אך כיוון שהוא עובד קשה הוא יוצא לטיול רק אחת לשלושה חודשים. בימי הזוהר של ההתמכרות בן שושן עשה את החלק הדרומי של שביל ישראל וצעד במשך חודש שלם מבית גוברין ועד אילת. את החוויה הוא מגדיר כ"אחת המשמעותיות בחייו", והיא שהובילה אותו להחלטה להתחיל בלימודי "מורה דרך", בזכותה הוא יוצא לסיור אחת לשבוע.
את הטיולים הוא משתדל לעשות עם בת זוגו, אבל אם היא לא משתפת פעולה או כשמדובר בטיולים אתגריים יותר, יש לו כמה חברים שהוא מטייל איתם. במקרים אחרים הוא פשוט מטייל לבדו.
- מתי הבנת שאתה מכור?
"הבנתי שאני אוהב לטייל אחרי שעשיתי חלקים משביל ישראל ומאז רק נפתח לי התיאבון".
- מהו המקום האהוב עליך בארץ?
רמת הגולן ואזור הצפון בכלל. "בגלל האוויר, בגלל הנופים, בגלל בעלי החיים שצצים לך…". לאן הוא לא ישוב? "לאזיור תל שיבטה בנגב", בגלל השירות הצבאי שם.
בן שושן הוא מכור אמיתי ומחזיק רשימה מסודרת של המקומות שעדיין לא הגיע אליהם, אבל חייב לסמן עליהם וי: איזור ואדי קלט בצפון ים המלח, עמק החולה, איזור בקעת בית שאן "והרשימה עוד ארוכה".
- מה אתה מעדיף מבחינת הנוף בארץ – צפון או דרום?
״בגדול אני ממש אוהב את הצפון, אבל אחרי שעשיתי את שביל ישראל בחלקו הדרומי, גיליתי שהמדבר הוא ממש מקום קסום ומטורף, אז הבחירה קשה. נראה לי שהתשובה היא גם וגם״.
- מה ימנע ממך לצאת לטיול שתכננת? נאמר - מזג אוויר ישפיע עליך?
"מזג אוויר מוקצן בדרך כלל משנה לי את התכניות ומחויבות לעסק המשפחתי".
- ומה עם חו"ל?
בן שושן יעדיף תמיד לטייל בישראל על פני טיול בחו"ל מהסיבה הפשוטה: "יש כל כך הרבה מקומות יפים בארצנו הקטנטונת, למה ללכת למקום אחר? אני מאוד רוצה ללמוד ולהכיר מקומות חדשים בישראל".
- ספר לנו על פינה סודית שבה אתה אוהב לטייל.
״יש מקום שנמצא לא רחוק מאיפה שאני גר, באיזור אזור, שאני יכול קצת להגיד עליו שהוא רק שלי: מעבר לכביש מספר 1 ישנה פיסה של טבע בתוך המרכז, למרגלות החיריה. יש בה שדות, אפילו קצת בעלי חיים ונחל שעבר לאחרונה שיקום. הוא עדיין די מזוהם ולמרות זאת, המקום יפהפה ושקט״.
מי אני?
שם: ציקי שני
גיל: 55
מצב משפחתי: נשוי + 3
עיסוק: סמנכ"ל פיתוח וטכנולוגיות
מגורים: אזור
ציקי שני מטייל בארץ למעלה מ-40 שנה, בטיולים רגליים וגם באופניים. את הטיולים שלו, לרוב לבדו, הוא עורך בכל סופ"ש, "לפחות באחד הימים, אבל לפעמים גם בשניהם", והוא לא נרדם בלילה בלי לעיין במפת סימון שבילים.
רובכם ודאי מכירים את התחושה הנפלאה של יום חמישי אחר הצהרים - כשמתחילים להריח את הסופ"ש. אצל ציקי התחושה הזו באה לידי ביטוי ב"דגדוגים והתרגשות", כיוון שהוא יודע שלמחרת, או לכל המאוחר בשבת - הוא ייצא לטייל ברחבי ישראל. "ההתמכרות שלי באה לידי ביטוי בכל מיני דברים - להכיר כל משעול ופניה באותו שטח, לחזור שוב ושוב לאותם מקומות, ומצד שני - לחפש זוויות חדשות ופינות נסתרות". ציקי לא חושש "ללכת לאיבוד", ומעדיף להתייחס לשוטטות בשבילים לא מוכרים כחיפוש אחר הלא שגרתי: "פשוט להרגיש כמו פרפר ולתת ללב למשוך את השכל למקומות שאולי השכל לא היה לוקח לשם".
- מה הופך אותך למכור?
"אני אישית לא משתמש בטרמינולוגיה של "מכור", אלא חושב שזה התחביב שממלא אותי. כבר ביום שבת בערב, אחרי הטיול של שבת, אני פותח את מפות השבילים לתכנן את השבוע הבא. אני באופן טבעי שונא את יום ראשון ומת על יום חמישי. התחביב הזה מילדות – מהצופים, מהבית, מהשירות הצבאי בסדיר ובמילואים, מקבוצות הטיולים שהקמתי בעיקר בתחום אופני ההרים, והמזל שלי שגם בני המשפחה והחברים אוהבים את אותו דבר".
ציקי מעדיף את אזור הרי ירושלים והשפלה, "בגלל הנוף התנ"ך שפזורים בו שקדיות, עצי חרוב ואלון, אזור שמשופע בטרסות קדומות שנחצבו לפני מאות שנים לחקלאות והשקיה, וטובל בהרבה עצי פרי ובוסתנים. כל השטח בין פארק קנדה ולטרון בצפון, פארק בריטניה בדרום מערב עד יער בן שמן, ומזרחה עד פאתי ירושלים".
- יש מקום שאליו לא תחזור?
״כמעט שאין. אולי לאזור מצומצם מאוד, בו עובר המסוע ממפעלי ים המלח ומשאיר שפכת ורודה לאורך כמה ק"מ״.
- ומה עם חו"ל?
בכל הנוגע לטיולים בעולם, התחושה אינה זהה. "בישראל יש רגשות נוספים, כגון תרבות ומורשת, מאורעות לאומיים או דברים אישיים שקשורים", מסביר ציקי, "אך בחו"ל יש התרגשות מסוג אחר".
למזלו של ציקי, בת הזוג שלו משתפת פעולה עם ההתמכרות, אך הילדים שקצת גדלו מצטרפים רק לפעמים. "הם חובבי טיולים, אבל בארץ הם מטיילים בדרך כלל עם החברים שלהם, והבן הגדול מתחיל בקרוב קורס מורי דרך". ההתמכרות, מסתבר, עשויה להיות גנטית.
- מה ימנע ממך לצאת לטיול שתכננת?
למעט מחלות או דברים שאצל הפולנים נהוג לומר עליהם "שלא נדע" – יוצאים בכל מצב כולל סופות, ולפעמים זה אפילו עדיף.
ציקי היה שמח לטייל שוב בחלקים נידחים בשומרון, שלעניות דעתו הוא אחד המקומות היפים בעולם. עם זאת, בהתחשב בקשיים הלוגיסטיים, נותר לו רק לחכות לימים טובים יותר. ״אני אוהב מאוד את המדבר, במיוחד בטיולי אופניים, אבל חש רגש חזק מאוד לנוף התנכ"י בחצר האחורית שלנו, בין הבית לאזור ירושלים, ולכן יכול לחזור לאותו מסלול בין לטרון לבית שמש כל שבת״, העיד.
- ספר לנו על פינה סודית בה אתה אוהב לטייל.
״הפינה הסודית שלי לא קשורה לזמן ולמרחב ואינה נקודת חן כזו או אחרת, שממילא שייכת לכולנו ולא שייכת לאף אחד, כי כל פיסת קרקע תישאר גם כשלא נהיה פה. זו בעצם תחושת ההתעלות ברגעים מסוימים, כאשר חולפים ליד בוסתן קדום בדרום השפלה שאולי יצחק או רבקה פסעו שם 3,000 שנה קודם. כשאני מביט על החברים האחרים שמטיילים איתי, שבאותו הרגע עונים על מסרון בטלפון או מקלפים בננה, אני מבין שההתרגשות הזו היא פרטית שלי״.
מי אני?
שם: עמית גרינפלד
גיל: 32
מצב משפחתי: נשוי + ילד בן שנתיים
עיסוק: מורה בדרך במשרה מלאה
מגורים: ישוב קהילתי באזור השפלה
עמית גרינפלד מכור לטיולים עוד מהתקופה שמוצץ ובקבוק היו לגיטימיים לגילו: "אני מטייל בארץ מאז שנולדתי. בהתחלה עם המשפחה ולאחר מכן עם חברים. תמיד נהניתי לטייל, ללמוד, לראות. חונכתי להיות סקרן לגבי כל דבר ולהתעניין בכל דבר. בעיני אין כמו טיולים כדי לענות על צורך שכזה". את ההתמכרות שלו החליט להפוך למקצוע ובגיל 25 התחיל לעבוד כמדריך במוזיאון מגדל דוד בירושלים. "עד אז אהבתי לטייל ולחקור מקומות כתייר ולא כמדריך, ובחיידק ההדרכה נדבקתי בתקופת הלימודים בירושלים".
- מתי הבנת שאתה מכור?
לפני שהפך למורה דרך מוסמך, טייל גריפנלד פעם עד לפעמיים בחודש, עם כל מי שהסכים לבוא, אך מאז שהפך את ההתמכרות למקצוע, "כל פעם שאני יוצא לעבודה אני יוצא לטיול". בחודשים מסוימים הוא מוצא את עצמו מבלה 25 ימים בחודש בטיול, לפעמים של יום אחד ולפעמים מספר ימים. חלק מהסיורים, הוא מספר, לוקחים אותו חזרה לאותם מקומות - יפו, מצדה, ירושלים העתיקה - אך ההתלהבות של לקוחותיו מהנופים ומהסיפורים מעוררים בו רצון לעשות זאת שוב ושוב.
"ההתלהבות שלי מהטיול היא חלק חשוב מאוד ועמוק באישיות שלי. גם יציאה קצרה לטיול בשדות של המושב שלי נחשבת בעיני ומספר ימים בלי התאווררות שכזו הם בלתי מתקבלים על הדעת".
- מה אתה עושה בין לבין ״כדי להרגיע את הקריז״?
"מקדיש את הזמן ללמוד על הארץ וגם קצת על העולם דרך ספרי היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה, עולם החי, התרבות והיצירה. אני אוהב ללמוד וללמד, בעיקר על ארצנו, אבל גם על העולם, הכל מסקרן והכל קשור להכל. אני חושב את עצמי לאחד האנשים ברי המזל שמתפרנסים מאהבתם הגדולה. אני פשוט ניצב מול קבוצת המטיילים ומתנהג בטבעיות. זה עובד, זה אמיתי וזה מדביק את הקבוצות, מילדים ועד גימלאים, מטיולים של ישראלים ועד מבקרים מחו"ל״.
לשמחתו גם אשתו אוהבת לטייל, ולעיתים היא צוחקת על הצורך שלו להסביר ולהדריך בכל מקום, גם כשרק שניהם מטיילים לבדם. את הבן הקטן הם לוקחים לטיולים כבר מגיל שלושה שבועות, אבל ייקח עוד כמה שנים כדי לדעת אם גם פה עברה ההתמכרות בדם. "אנחנו מטיילים בערך פעמיים בחודש ביחד. טיולים אורבניים נחשבים בהחלט. אנחנו מאוד אוהבים את תל אביב, את יפו ואת ירושלים. אבל לא תמיד אנחנו "מטיילים", אנחנו גם אוהבים לשבת בבית קפה, במסעדה, פיקניק בירקון עם הילד או סתם ללכת להזדנגף".
- איפה אתה הכי אוהב לטייל בארץ?
העיר העתיקה בירושלים ניצבת אצל גרינפלד בראש הרשימה, וגם כשהוא לא מגיע לשם מטעם העבודה, הוא מוצא את עצמו מבלה שם בזמנו הפנוי. "המקום המורכב ביותר בעולם, וכל אבן בו תספר לך סיפור שונה", הוא מסביר. "כל כך הרבה עדות, תרבויות שונות שמתערבבות ומתבדלות זו מזו. יש בה אתרים קדושים ביותר לכל כך הרבה אנשים, שווקים ססגוניים, בעלי מלאכה אותנטיים, נופים, צלילים וריחות יחודיים. שבע שנים שאני מדריך בעיר העתיקה ועדיין מתגלות לי שם פינות נסתרות חדשות לבקרים".
העובדה שהוא מטייל רוב הזמן לא בהכרח אומרת שהוא הגיע לכל מקום שהוא רוצה להגיע אליו, ובראש הרשימה נמצאת משימת שביל ישראל במלואו: "אולי נעשה את זה כטיול בר מצווה לבכור".
- מה עם חו"ל?
בכל הנוגע לטיולים בחו"ל, גרינפלד נלהב באותה צורה ובמידה מסוימת אפילו יותר: ״אחד הדברים שאני אוהב יותר מכל זה להגיע למקום חדש שעוד לא הכרתי. אני לומד בהתלהבות כמה שאפשר לפני הטיול ומגיע לשטח עם חיבור וידע מוקדם. זה נכון שבעתיים לגבי טיולים בחו"ל, שכן זו סביבה זרה והסקרנות שלי מרקיעה שחקים. משתדל תמיד לצאת מהמסגרת ולא לבקר רק באתרי התיירות הממוסחרים. הליכה ברחובות האחוריים או נסיעה ספונטנית בנופים זרים סתם כדי לראות ׳איך שם׳ אהובים עלי במיוחד".
- מה ימנע ממך לצאת לטיול?
"חם פחות מפריע לי. תמיד אפשר לצאת מוקדם בבוקר או אחרי הצהריים. אבל כשיש גשם זה יותר מפריע. מזל שבארץ כמעט אף פעם לא יורד גשם".
- ספר לנו על פינה סודית בה אתה אוהב לטייל.
״יש לי כמה פינות סודיות בכל חלקי הארץ, אבל אני מוכן לחלוק אותן רק עם מי שבא לטייל איתי״.
מי אני?
שם: גיל ברמן ושני יעקבי ברמן
גיל: 32
מצב משפחתי: נשואים
עיסוק: גיל - עו"ד, שני - יועצת ומדריכת הורים
מגורים: תל אביב
אם יש משהו שמקל על ההתמכרות, זה לחלוק אותה: בשבע השנים בהם שני וגיל נשואים, הם מטיילים ביחד בארץ וגם בעולם. כיום הם מטיילים בתדירות גבוהה, בין אם במהלך סוף שבוע שלם, בחופשים, כדרך לציין אירועים מיוחדים, "וגם כשאנחנו צריכים לקחת קצת פסק זמן".
- מתי הבנתם שאתם מכורים?
"תמיד נעדיף יעד שניתן להשכיר בו רכב ולטייל בטבע, על פני יעדים אורבניים או טיול שכולו נופש". כאמור, ההתמכרות של השניים באה לידי ביטוי בהשקעה בחיפוש אחר יעדים חדשים, שטרם ביקרו בהם, גם במקרים של טיול בחו"ל.
- מהו האזור האהוב עליכם בארץ?
גיל ושני מסכימים על הרבה דברים ביניהם, בין השאר על היעדים האהובים עליהם, שנמצאים בצפון הארץ: עמק יזרעאל ובעיקר נחל האסי בקיבוץ ניר דוד הם הבחירה הראשונה של גיל, ואילו הפייבוריטית של שני היא שמורת עין אפק, בסמוך לקרית ביאליק. "זוהי שמורת טבע מקסימה ופחות מוכרת, שיש בה אפשרות לראות בעלי חיים שונים בסביבתם הטבעית". לאן הם לא יחזרו? "פארק יקום, המקום מוזנח ומלוכלך ולא מעורר חשק לטייל בו". למכתש רמון, בו טיילו השניים לפני שנים רבות בנפרד במסגרת טיולים שנתיים של בית הספר, הם מתכננים לחזור בקרוב.
- מה ימנע מכם לצאת לטיול?
מזג אויר קיצוני בלבד ( סערה או סופה רצינית ) כאשר הנסיעה הופכת להיות מסוכנת.
- ספרו לנו על פינה סודית שבה אתם אוהבים לטייל.
״הפינה הסודית שלנו היא בהר הרוח. יש לנו סלע גדול שנוח לשבת עליו ואנחנו אוהבים לבקר בו בעיקר בקיץ מאחר וגם בימים חמים יש בו בריזה נעימה ונוף מרהיב״.