הוכח מחקרית: שניים מכל שלושה אנשים שאתה מספר להם על כוונתך לצאת לטיול קרוואנים בישראל לא יודעים שיש בכלל קרוואנים בארץ, לא מבינים לאן אפשר לנסוע איתם ו/או משוכנעים שאין איפה להחנות אותם. אז האמת היא שיש, שלוש פעמים יש – קרוואנים, לאן לנסוע איתם וחניונים ייעודיים – אבל אין ספק שמדובר בסצנה בהתהוות. לטוב ולרע: לטוב כי אתה יכול לבלות "לילה בחוף אכזיב", לא רק כמאמר השיר אלא גם באמצע החופש הגדול, בלי שמץ של דוחס בחניון הקרוואנים; ולרע כי כמו כל דבר שמתהווה, יש עדיין גליצ'ים ובאגים במערכת.
כשירות לציבור וכהרפתקה משפחתית, יצאנו לסופ"ש ארוך – שלושה ימים ושני לילות – בקרוואן ציוני הולם. הנה עוד שבע שאלות ששמעתי מאז בתדירות שגובלת במעצבנת; אני מקווה שתמצאו את התשובות מספקות.
1) האם זה משתלם?
תלוי איך מסתכלים על זה. אנחנו יצאנו לדרך עם דגם ארבל של חברת נופי מולדת, שהוא אוטו-קרוואן, כלומר לא נגרר שמתחבר לרכב הפרטי שלך אלא רכב גדול עם תא נהג סטנדרטי וחלל שינה מאחור. המחיר ללילה: 900 שקלים. לילה בחניון קרוואנים יעלה לכם עוד כ-200 שקלים בממוצע, ו-1,100 שקלים ללילה זה כבר סטנדרט של צימר טוב, כלומר אחד שנראה טוב באינטרנט אבל במציאות קצת פחות.
אז קרוואן זה לא זול יותר מצימר – בוודאי כשמביאים בחשבון שאין כאן ארוחת בוקר כלולה במחיר – אבל זה גם לא גורם יותר נזק לכיס מכל חופשה אחרת בישראל. מה שאלת, ג'ינג'י? לא, הדלק זה לא סיפור גדול. הארבל הוא בתכלס פיאט דוקאטו עם מנוע דיזל, וכדי לסבר את האוזן, לנו יצא לתדלק בכ-350 שקלים. המסלול היה משדות ים (המפקדה של נופי מולדת) לאכזיב ומשם דרך כביש הצפון לחוות מייסטר שבקרבת צומת מחניים; הוסיפו חזור כל הדרך לשדות ים, אי-אילו התברברויות וארוחת צהריים ספונטנית בעוספיא, וקיבלתם סעיף הוצ' דלק קטן משמעותית מאשר ברכב פרטי.
_i.jpg "קראוון של נופי מולדת (צילום: באדיבות נופי מולדת)")
2) האם יש בקרוואן ציוד להכנת קריסטל מת'?
לא, וזה אכזב אותי עמוקות כמעריץ מושבע של "שובר שורות". אבל זה בערך הדבר היחיד שאין: לארבל יש מטבח עם כיריים (גז) ומקרר בנפח 220 ליטר, סלון מרווח למדי, שישה מקומות לינה, מיכל מים של 170 ליטר, שירותים ומקלחון, מזגן נפרד לחלל המגורים, מסך LCD, מיקרוגל ושטח ארונות שהלוואי עלינו בדירה שלנו באזרחות.
עכשיו, הנה קטע שכדאי להביא בחשבון: אמנם יש שישה מקומות לינה, אבל בקבינה מותר לשבת רק שלושה – ואסור באיסור חמור להסיע אנשים בחלל המגורים. הוא אמור להיות מאוכלס רק במצב עמידה. זה הופך את הארבל למושלם עבור המשפחה התלת-נפשית שלי, אבל למשפחות ברוכות יותר כדאי מן הסתם ללכת על דגם נגרר: כמה שנכנס ברכב הפרטי שלכם, זה כמה שתסיעו. רק זכרו לוודא שאתם מצוידים בוו גרירה, או מתאמים השכרה של רכב מתאים מחברת הקרוואנים.
3) האם יש וויי-פיי?
לא, והייתם צריכים לראות את הפרצוף של בתי כשהאמת המרה הזאת הכתה בה. "מה זאת אומרת אין וויייי-פיייייייי?!", היא שאלה בטון שהסדיר סופית ויכוח פנים-משפחתי שמתנהל אצלנו כבר מספר חודשים: כן, גיל עשר זה כבר לגמרי טינאייג'ר. הו, האושר הצרוף.
אבל כמובן שזה חלק מהקטע: הקרוואן מנתק אותך במובן הכי חיובי של המילה. לראיה, ב-72 השעות האלה בקושי הצצנו בטלפונים שלנו (טוב, יחסית, אבל באמת שזה היה גג פעם בעשר דקות). היינו לגמרי בתוך החוויה של בית מתנייע, של טיול מסוג אחר ובקצב אחר – ר' הסעיף הבא בהקשר זה.
אז לא, אין וויי-פיי וטוב שכך. קצת פחות טוב הוא מצב התחזוקה של הארבל: הוא חבול למדי מבחוץ, ובפנים גילינו רשימה קצרה של ריג'קטים מינוריים עד בינוניים – החל במשאבת מים רעשנית, עבור בחלונות סדוקים וכלה במצלמת רוורס שסירבה בכל תוקף לעשות את העבודה שלה. ושוב, ר' הסעיף הבא.
4) האם נוח לנהוג בזה?
לא. אין שום דבר נוח בלנהוג בפיאט דוקאטו דיזל באורך של חצי אוטובוס ובגובה 3.5 מ'. כתבי רכב אוהבים להשתמש בביטוי "הגה לא מתקשר", וזה של הארבל נופל בדיוק להגדרה: לא רק שאתה מנייד מפלצת, אלא שהיא גם מגיבה לפקודותיך בקצב של גוף ממשלתי.
אבל כמו כל דבר אחר, מתרגלים לזה. וברגע שמתרגלים מגלים שיש חתיכת קטע בלהיות הרכב הכי בולט על הכביש. כל הנהגים שברגיל חותכים לך את האימא שומרים מרחק, עושים כבוד. או נתקעים מאחוריך כשהדוקאטו מסרב לעשות את העלייה הזאת ביותר מ-70 קמ"ש, שגם זה קטע.
תראו, אני גבר. זה כנראה עושה אותי מועד גנטית ליהנות מהתחושה שאני מנווט מפלץ. מכירים את הבדיחה על הזבוב שישב על גבו של השור הרץ ואמר "תראה כמה אבק אנחנו עושים"? אז כזה. הנה אני, אשכנזי בן 1.70 מטרים, עם כל הדאווין של סילבסטר סטלון ב"מעבר לשיא". נו, ההוא עם המשאית?
5) האם נוח לחנות עם זה?
לא. מאוד לא. בשביל לקחת רוורס עם נושאת המטוסים הזאת אתה מחויב במכוון גם אם מצלמת הרוורס כן עובדת, ולגמרי בצדק: אתה פשוט לא רואה את מה שנמצא בדיוק מאחוריך. רוורס עם נגרר זאת בכלל אמנות בפני עצמה; אם תלכו על אחד כזה, אני הייתי ממליץ על סשן אימונים במגרש החנייה של חברת ההשכרה. אבל – וזה אבל גדול – אחרי הסטרס של הרוורס מגיעה כל הפואנטה.
6) האם זה מגניב?
כן. מאוד כן. הלילה הראשון חנינו כאמור בחוף אכזיב; עגנו את הקרוואן, התחברנו למים ולחשמל ופשוט יצאנו לסיבוב היכרות עם המקום המבורך הזה. ככה יצא שבשעת שקיעה עמדה הבת שלי באמצע הים מעשה ישו מושיעם, ושוחחה עם דייג מקומי על הא ועל דג.
זאת הייתה רק גבעת חול שגורמת לאשליה מושלמת של הליכה על מים, ואני מניח שאנשים מסוימים חווים רגעי קסם-בלי-חארטה כאלה על בסיס סוף-שבועי, אבל אנחנו מאוד אורבניים ומאוד יושבי בית. קמפינג, נניח, זאת מילה נרדפת לבית השחי של הגיהינום בלקסיקון שלנו. הקרוואן אפשר לנו לצאת לטבע בלי לצאת לטבע גופא, ובערב הראשון סיכמנו בינינו לבין עצמנו שזה להיט.
אבל השוס האמיתי חיכה בערב השני, בחוות מייסטר. השילוב של יקב פעיל, פינת חי, בריכה ושלל זולות – שלא לדבר על החרובים, הפסיפלורות והתאנים שנופלים לידיך ישר מהעצים - הופך את המקום הזה לאחד מאותם אתרים שאין מנוס מלכנותם "פנינה". הכל שם על מי מנוחות, נעים, זורם. הייתי ממליץ לכם לפקוד בהמוניכם את המאהל המקומי או את חניון הקרוואנים, אבל כמובן שכל הקסם ילך ברגע שיגיעו ההמונים, אז תשכחו שאמרתי משהו.
אגב – הכותב לא היה אורח של חוף אכזיב או של חוות מייסטר. שילמנו כאחד האדם, ועדיין אין לי מילה רעה להגיד על אף אחד מהם. לכו תבינו.
7) האם כדאי לכם ללכת על זה?
כן. לגמרי כן. אני לא יודע אם גם הבת שלכם תלך על המים, אני לא יודע אם גם אתם תמצאו אתם עצמכם משחקים עם הכלבים בחוות מייסטר בערב קיץ מושלם עם בריזה ישירות מן אללה, אני לא יודע אם גם אתם תיפלו בעוספיא על קבב מהסרטים הערביים. אבל אני ממליץ על החוויה כולה בכל פה, לועס קבב או כל דבר אחר.
יש לי זיכרון מוזר מגיל חמש או שש: קרוואן ובו שני תיירים, לדעתי סקנדינבים, חנה מכל המקומות ברחוב התל אביבי החד סטרי של בית הוריי. אני זוכר שחשבתי שזה הדבר הכי מגניב שראיתי בחיים שלי, ועכשיו אני יכול לדווח שזה גם אחד הדברים הכי מגניבים שעשיתי עם המשפחה שלי. אז נכון שזה קצת יקר וקצת בלוי וקצת מלחיץ לפרקים, אבל בפרקים האחרים זה כיף גדול. גדול כמו פיאט דוקאטו בגובה 3.5 מ'.
מחירים
מחירו של הארבל אוטוקרוואן בשיא תקופת הביקושים נע בין 965-1265 ש"ח ללילה, תלוי בכמות הלילות (ככל שלוקחים ליותר לילות המחיר ללילה יורד). מחוץ לעונה מחירו יורד בכ-20%-30%.
המחירים של הקרוואנים הנגררים בשיא תקופת הביקושים נעים בין 550-1000 שקלים (יש צי מגוון של קרוואנים ) ללילה, תלוי בכמות הלילות, בגודל וברמת הגימור של הקרוואן (ככל שלוקחים ליותר לילות המחיר ללילה יורד). מחוץ לעונה המחיר יורד בכ-20%-30%.
למחירון הקראוונים המלא באתר של נופי מולדת לחצו כאן.
הכותב היה אורח של חברת נופי מולדת.