עולם הצימרים הישראלי שומר כבר שנים על אותו קו בסיסי ומשותף - המבנים אולי לא דומים אחד לשני, הפינוקים אחרים, אבל המיקום השונה של כל צימר תמיד ישחק תפקיד משמעותי בחוויית האירוח: בחרתם בצימר בדרום? כנראה שתקבלו חוויה מדברית, ולאן שלא תסתכלו צבע האדמה ישלוט. בחרתם בחופשה צפונית? הירוק יציץ לכם מהחלון רוב הזמן ומתישהו תתקלו בנחל חי או מלאכותי.
>> לפייסבוק של mako חופש
למרות ההבדלים האלה, עולם האירוח הכפרי מקפיד כאמור לשמור כאן על אותו קו אחיד, ואם בחרתם בו על פני עוד חדר צפוי, במלון צפוי לא פחות, כנראה שהדבר הראשון שתמיד תשימו לב אליו הוא שמות בעלי המקום. כן, אין איך לברוח מזה - אנשים שבחרו באירוח כפרי כדרך חיים תמיד יחזיקו בתעודת הזהות שם פרטי שמעניק תחושת שלווה ורוגע, ובדומה לאותו מערכון בלתי נשכח של הפילוסים הבלתי בארץ נהדרת, גם בצימרים "חמדתיה" שבמושבה אילניה, המקום הוא קודם כל בעלת המקום, עתליה, שעם השם הפרטי הכל כך "צימרי" שלה, הפכה יחד עם בעלה אלי את מתחם הנופש שלהם לפנינה שהיא כל כולה בדמותם.
המקום
את הסקירה ההיסטורית המלאה של המושבה אילניה (או סג'רה אם נחזור לטרום מלחמת העצמאות) תוכלו למצוא בוויקיפדיה. אבל בגדול, מדובר בחווה שנרכשה בסוף המאה ה-19 על ידי יהודים שהפכו את המקום לחווה חקלאית שעסקה בין היתר גם בעבודות אבטחה אזוריות בעזרת אנשי העלייה השנייה כמו דוד בן גוריון, מניה שוחט ועוד לא מעט אנשים שעליהם שרים היום "איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם". בין עבודה חקלאית לשמירה על הביטחון, הלכה והתפתחה לה המושבה שנמצאת כשני קילומטר דרומית לצומת גולני, מרחק נסיעה קצרה מכפר תבור.
כמה שנים טובות והקמת מדינה אחת לאחר מכן, הוקמה בלב המושבה נחלת איכרים עבור משפחת האיכר מצליח, משפחה שעברה הכשרה חקלאית המתאימה לאדמה ולאקלים בגליל התחתון והחליטה להתיישב ולעבד שם את האדמה. הבית והחצר הוקמו בתחילת המאה הקודמת וכללו בית משפחה, מבני משק לגידול בעלי חיים ושדות לגידולי תבואה ומטעים. אחרי עוד כמה שנים לא רעות בכלל, החליטה משפחת מצליח דווקא לעזוב את צפון הארץ, והשאירה אחריה את כל הקומפלקס שבנתה, נטוש לחלוטין, עד שב-1994 נכנסו עתליה ובעלה אלי לתמונה, הסתכלו על מערום המבנים שנשאר, גירדו בראש, ובטח אמרו לעצמם: "היי! יש פה אופציה לא רעה לפתוח מתחם אירוח עם ניחוח של התיישבות ופינוקים שמכריחים אותך לשבת כל היום וליהנות מהדבר הזה שנקרא חיים". וכך היה.
החדרים
עבור עתליה ואלי, המחשבה על שיקום החצר והמבנים ההיסטוריים כבר העניקה למקום חיים חדשים, וברגע שהמחשבה הפכה למציאות, הם לקחו על עצמם לשקם את הבית והחווה מבלי לפגוע בקיים, והשתמשו בכל אבן, עץ או פיסות טיח ואדמה שבני משפחת מצליח השאירו מאחוריהם.
מבני המשק הפכו לחמישה סוגים של חדרי אירוח מעוצבים שמכילים את כל מה שאתם צריכים בשביל סוף שבוע מפנק: טלוויזיה מחוברת ללוויין, כל סוגי כלי בישול, מערכת מוזיקה, קפה והמון עלים לתה, מאפים ביתיים של עתליה, פירות ועוד לא מעט פינוקים שיעזרו לכם להישאר בתוך הצימר גם 24 שעות ברציפות. בבית האיכר הסמוך לחדרי האירוח, מבצבץ צבעם הכחול והמקורי של הקירות מבין הטיח החדש, והתוצאה הסופית היא שילוב באמת מופלא בין מבני האבן המספרים את סיפורם של החלוצים, לבין גן אקולוגי המתוכנן ומטופל על פי עקרונות הקיימות ובו בוסתן עם המון עצי פרי, צמחי מרפא, תבלינים, ומגוון של ירקות העונה אותם אתם יכולים לקטוף במקום, לייבש ולקחת הביתה או כל שימוש אחר שגוגל ימליץ לכם עליו.
בכניסה לכל חדר יש מרפסת פרטית וחצר עשירה בעשרות סוגי ריחות שונים שיטמטמו לכם את האף. בחצר המשותפת לכל החדרים עומדות להן ערוגות גינה עם צמחי תבלין, ואם תחפשו טוב תמצאו גם כרם ענבים לייצור יין עצמי. החצר עצמה מוקפת חומת אבן עתיקה וצופה על כל אזור הגליל התחתון, ובמרכזה שוכנת בריכת אבן טבעית שמתאימה רק לימי קיץ חמים במיוחד, וג'קוזי עצום בו תוכלו להתחמם בימי החורף. הג'קוזי אגב, משותף לכל החדרים, ואם חלמתם על ג'קוזי אישי בחדר, כדאי שתתעוררו ותזכרו לאן הגעתם. כן, זה הקטע של "חמדתיה", השילוב בין פעם להיום נעשה על פי הבחירה והאופי של בעלי המקום. נכון, זה אולי לא מתאים לכל אחד, אבל אם אתם מחפשים חוויה קצת שונה, כזו שתגרום לכם להרגיש כמו בן גוריון בסופ"ש מלא פינוקים שיש רק לטבע להציע, הגעתם למקום הנכון.
מה עושים
אנחנו בחרנו לעשות כלום, וזה בסדר גמור. "זה מה שכולם עושים פה בסוף", אמרה לנו עתליה בחיוך כשבחרנו לחזור מארוחת הבוקר לסיבוב נוסף של חליטת עלים שנקטפו מחוץ לחדר, רביצה בזולות השונות שפזורות במתחם, או סיבוב רגלי וקצר במושבה שכלל ביקור אצל יובל בנאי שעבר לכאן לפני כעשור והחליף את רכבת הלילה לקהיר במסיק זיתים ושמן זית מופלא.
אם בכל זאת תבחרו לצאת ולסייר בגליל התחתון, הפעילויות במקום רבות, והכי מומלץ יהיה להציץ באתר של עמותת "הצפון הקרוב", שם תוכלו למצוא אינספור פעילויות כמו טיולים על רכבי 4X4 באזור (יער בית קשת נמצא ממש בסמוך) או ביקור במתחם "דרך העץ" ששוכן במושב שדמות דבורה הסמוך, ומומלץ בעיקר לביקור עם הילדים שיוכלו ליהנות מסדנת עץ בנגריה של פינוקיו (לא המקורי), מעגלי מתופפים ומכוניות פדלים. בנוסף, טבריה והכנרת נמצאות במרחק של כעשרים דקות נסיעה, ראש פינה נמצאת עוד כ-30 דקות נסיעה צפונה, ובכלל, מיקומה המרכזי של אילניה בלב ליבו של הגליל התחתון מהווה כר פורה ליציאה לסוגים שונים של טיולים ופעילויות בכל האזור.
מה אוכלים
אזור הגליל התחתון מלא במסעדות ערביות/מזרחיות שיעניקו לכם את התפריט הקבוע של שיפודים, סלטים שונים עם סומק ושולחן פתוח שאמנם ישביע אתכם, אבל ממש לא יפתיע או יחדש דבר, לפחות עד שתגיעו למסעדה "סהרה" בכניסה לכפר נין, עשר דקות נסיעה מאילניה.
הסיפור של מסעדת סהרה, קצת כמו אילניה עצמה, מתחיל לפני למעלה מ-100 שנים, ולעומת כל המסעדות ה"אותנטיות" באזור, הייחוד של סהרה הוא הטאבונים השונים שיש במקום – אחד מעל האדמה, השני מתחתיו, ועוד כמה וכמה בורות בוערים מהם יוצאות מנות ים תיכוניות מופלאות עם נגיעות לבנוניות וסוריות כמו שוק טלה ממולא, קבב שאמי ומעל כולם, המחמאר, עוף שלם שנראה כאילו בילה חודשיים בטאבון ומגיע על פיתה מופלאה. כמה שלא ננסה להרחיב במילים על המנה הזאת ושאר המנות במסעדה, זה לא יצליח להעביר את העונג המופלא שיש בלאכול מנות שבילו שעות בתוך תנור גחלים.
את הארוחה החשובה של היום אנחנו ממליצים לכם לסגור מראש עם עתליה, ולאכול אותה במבואה שבכניסה למתחם הצימרים. ארוחת הבוקר של חמדתיה שומרת גם היא על האופי הייחודי של המקום: הגבינות והממרחים מיוצרים מחומרי גלם שגדלים כנראה ליד הצימרים בהם ישנתם, השקשוקה שלהם נהדרת, וכל מה שיוגש לשולחן הבוקר שלכם יחוסל גם אם אתם לא אנשים שאוכלים לפני 11:00. תסמכו על עתליה.
מדד השכנים
חמשת החדרים אמנם ממוקמים זה ליד זה, ויש סיכוי גדול שתפגשו את אחד השכנים כשתצאו עם חליטת הלואיזה שלכם לערסל, אבל זה ברור גם להם וגם לכם שכולכם הגעתם לכאן כדי לתפוס שלווה גלילית. תרגישו אותם אם תבחרו לפתוח בשיחה, אבל ברגע שתכנסו חזרה לצימר, ותנעלו מאחוריכם את הדלת, תבינו שאתם לגמרי לבד.
שורה תחתונה
חופשה בחמדתיה היא משהו אחר. זה מתחיל מקבלת הפנים של עתליה והסיפורים שלה על תולדות היישוב והקמת המתחם, ממשיך לאווירה הקסומה בתוך החדרים שמשלבת בין חלוציות אמיתית (שבאה לידי ביטוי בעיקר בשימור ועיצוב המקום) לנופש ברמה, ונגמר ברצון שיש בכל חופשה, אותו רצון שבעיקר רוצה שזה לא יגמר לעולם, ושמציאות הפקקים והעבודה תישאר אי שם בהווה שלחדמתיה אין שום קשר אליו. בקטע טוב.
מחירים
לילה לזוג באמצע השבוע יעלה לכם 900 שקלים. בסוף השבוע תשלמו בין 1,000 ל-1,400 ₪ לשני לילות כולל ארוחת הבוקר המופלאה, ואם תרצו להביא אתכם ילדים, תשלמו על כל אחד מהם תוספת של 150 שקלים.
* הכותב היה אורח המקום.