יש רגעים בחיים שנצרבים בתודעה. הנה אחד כזה: אני יושב על בול עץ מסביב למדורה בנווה מדבר, אי שם בבקעת הקנאים בין ערד למצדה. טיפות גשם מרקדות בין הלהבות ועל פני הסובבים, אך נראה שלאף אחד לא באמת אכפת. מבטי כולם נשואים לעבר השמיים השחורים-אפורים, שם מתחוללת הופעה שלא הזמנו מראש אבל הרגשנו מלאי כבוד שנפלה בחלקנו הזכות לצפות בה – סופת ברקים מרשימה. האוויר המדברי צונן אך לא קפוא, גזרי העצים מתפצחים ומעלים גצים, הברקים המשוננים מאירים את הנוף המדברי שאין שני לו. אני לוגם מבקבוק הבירה, נאנח בסיפוק וחושב שאם היינו בבית במזג אוויר כזה היינו כנראה דבוקים למסך עם מזגן חימום בפול פאוור. איזה בזבוז זה היה יכול להיות.
הילדים מתרשמים פחות. אחרי חצי דקה של הסכמה עם המבוגרים על מופע האורות הלילי ("כן אבא, וואו זה מהמם"), הם ממשיכים לרוץ בין הסוכות לחדרים, נהנים מהמרחבים ובונים לעצמם הרפתקאות מדומיינות. העובדה שבכפר הנוקדים אין כמעט קליטה סלולרית תורמת לא מעט להרפתקאות החדשות האלה ועל כך אני מברך את בעלי המקום ומפציר – המשיכו כך. השאירו את נווה המדבר ללא קליטה. אם כבר מתנתקים מהשגרה והעולם, אז כמו שצריך.
המקום
אם לא התבלבלתי בספירה, אז הביקור בכפר הנוקדים עליו אני כותב כרגע הוא ה-6 שלנו מאז שהמקום הוקם ב-1991. היינו פה כרווקים בטיול חבר'ה, בטיול משפחות, במסעות מדבריים עם הזאטוטים ובחופשה עם הילדים כשהם כבר גדולים ועצמאית יחסית, מה שמאפשר לנו ליהנות מבירה ומסופת ברקים בשלווה. לא סתם אנחנו ממשיכים לחזור למקום הזה, שנחשב לאירוח המדברי הגדול בישראל. יש פה הכול מהכול – אוהלים בדואים גדולים, סוכות, חדרי אירוח וגם אפשרות לקמפינג. לדעתי ניסינו את כל האפשרויות. אבל מה שגרם לנו לחזור הוא לאו דווקא המגוון, אלא בעיקר האווירה הייחודית השוררת במקום. את הכפר הזה מתחזק צוות של 150 עובדים מסורים שאוהבים את העבודה שלהם, והתחושה היא תמיד שהגעת לנחלה. כשעוברים את ערד, מתחילים בירידות המפותלות ורואים את נווה המדבר הירוק בתחתית הבקעה, מתנחלת ללב תחושה של שחרור וחופש אמיתי. כשמגיעים ומתמקמים, כשמריחים את המדבר מסביב ואומרים שלום לגמלים (שתמיד מחייכים בחזרה), כשלוגמים מהתה הבדואי המחכה תמיד בכניסה, מבינים שרע לא יכול להיות כאן.
דבר אחד כן התחדש מבחינתנו בחופשה הנוכחית – מעולם לא היינו פה ביום חורפי. ותקשיבו, זה שווה. קודם כל – לא קר כמו שאתם אולי מדמיינים. דבר שני – לעשות מסלול מדברי (נגיע לשם בהמשך) בנחת ללא שמש לוהטת, זה כיף. דבר שלישי – הגשם. לפי אתר כפר הנוקדים, יש שלושה וחצי ימים גשומים בשנה, והתמזל מזלנו ונפלנו על יום כזה. למה התמזל? שולח אתכם רגע לפסקה הראשונה, שהוציאה ממני מילים כמו "טיפות גשם מרקדות בין הלהבות". התרשמתם? ממשיכים.
מה עושים
בכפר הנוקדים יודעים לספק תעסוקה מלאה לסופ"ש, למי שבוחר בכך. הכפר מוקף בשלל מסלולי טיול, ולאחרונה המקום התחדש באפליקציה משלו – "נוקדים בשטח". המלצה: אם אתם מזמינים מקום, תורידו מראש את האפליקציה ואת המפות שלה. כשתגיעו תפתחו, ותתחילו לשחק (מזכיר שאין קליטה, אז זאת תהיה הפעילות היחידה שתעשו עם הטלפון חוץ מלצלם). מה משחקים? גרסה מודרנית ונתמכת GPS של "חפש את המטמון" – עוקבים אחרי הרמזים שלוקחים אתכם למקומות שונים מסביב לכפר או מחוצה לו באחד המסלולים. בכל פעם שמתקרבים לנקודה מקבלים חיווי ורמז נוסף, ובסוף הדרך יש אפילו סלפי עם גמל. דמיינו פוקימון גו, רק בגרסת מדברית ישראלית. לילדים זו פעילות מגניבה (אם הם תחרותיים כמו שלי הם יתחילו הכול מהתחלה וירוצו שוב בין כל הנקודות רק כדי להגיע לניקוד מושלם), והאמת גם למבוגרים.
ויש גם מגוון פעילויות אחרות להעביר את הזמן: אירוח בדואי מסורתי בו מקבלים הסבר על אורח החיים המדברי, טיול גמלים לא פחות מסורתי, ערב של שירה ונגינה באוהל המרכזי, וסדנאות שונות. אחד המקומות הכי מעניינים בכפר הוא הסדנה האקולוגית, המקום בו רותמים את השמש כדי לייצר אנרגיה. בעזרת צלחות סולאריות פשוטות אך מתוחכמות אפשר לאפות לחם, להכין פופקורן ולצלות מרשמלו. בסדנה הזאת גם לומדים שכל בעיה יוצרת פתרון למשהו אחר – למשל, מקררים. החשמל בכפר הנוקדים זורם בזכות גנרטורים, גנרטורים נוטים להתקלקל, וכשהחשמל מפסיק לזרום המוצרים החשמליים שנדפקים ראשונים הם מקררים. וכך, לאורך השנים, עשרות מקררים הפסיקו לעבוד. אבל עובדי הכפר, במקום לזרוק אותם, החליטו להפוך אותם לערוגות אקולוגיות: בתוך המקרר יש שכבות של חול וחצץ, המים מגיעים בכיוון ההפוך – מלמטה למעלה – והתוצאה היא גינות ירק קטנות מתוך מקררים הפוכים.
אפשר כמובן להחליט – כפי שכבר עשינו כמה פעמים בעבר – לא לזוז מהסוכה. כלומר לזוז, אבל רק בין המדורה, לסאג', לשולחן כדי להביא עוד בירה. מצרך חובה בתכנית הזאת: גיטרה וחברים שאוהבים לשיר בצרידות את "ארץ חדשה" של שלמה ארצי.
איפה מטיילים
בקעת הקנאים זה מקום מעולה לחובבי הטיולים הרגליים, והוא מספק אפשרויות לטיולים משפחתיים קלים או מאתגרים. בשבתות בבוקר מדריך מטעם כפר הנוקדים לוקח את כל מי שחפץ בכך למסלולים בסביבה, אבל אפשר להצטייד במפה ולהסתובב בשטח בכוחות עצמכם.
המסלול הכי מומלץ באזור הוא זה שמגיע לבריכת צפירה, גב מים שמספרים עליו שהוא אחד היפים במדבר יהודה. אפשר להגיע לשם עם מסלול רגלי של 3-4 שעות, או עם רכב לחניון הסמוך למקום. אנחנו בחרנו באופציה השנייה אבל נאלצנו לחזור על עקבותינו – הדרך המובילה לבריכה מתאימה יותר לרכב 4X4 ואחרי חריקות מאיימות ומעוררות רחמים של המאזדה שלנו, החלטנו לוותר על התענוג. במקום זה, חנינו במצפור עומר שנמצא בחצי הדרך בין כפר הנוקדים למצדה, ומשם ירדנו לכיוון הכפר במסלול חדש יחסית שסומן רק לפני שנה – נחל רחף עליון.
מדובר במסלול קל של 3 שעות בקצב נוח, ויש בו כל מה שצריך לטיול משפחתי במדבר: מינגלינג עם עדרי הכבשים, מעבר בין סלעים בנקיק הנחל, דו-שיח שריקות עם ציפור הטריסטרמית המפורסמת ותחרות בין הילדים מי מוצא הכי הרבה מרבה-רגליים לאורך המסלול. שימו לב רק שצריך להשאיר רכב אחד בנקודת הסיום (כפר הנוקדים) כי לא מדובר במסלול מעגלי. למי שרוצה להוסיף עניין, המסלול הזה נמצא גם באפליקציית "נוקדים בשטח", מה שאומר לאורכו יש רמזים ונקודות.
החדרים
בכפר יש כאמור מגוון אופציות לבחירה, אנחנו בחופשה הזאת התמקמנו בזאת המפנקת יותר, זאת שלא דורשת לצאת החוצה כשצריך לשירותים – חדר אירוח. החדר מעוצב בסטייל מדברי, מאבן ועץ, ומוקף בכל מה שצריך מחדר אירוח מדברי – ערסל, מקום למדורה, פינת זולה. יש מקרר, פינת קפה, וכמובן מזגן.
מה אוכלים
או שתביאו בעצמכם ותעשו על האש / פויקה / מה שבא לכם – כך אנחנו עשינו ברוב הפעמים שהתארחנו בכפר הנוקדים. או שתחליטו להתפנק ולשלם על הארוחות המוצעות במקום. ארוחת הבוקר הבדואית עשירה וכוללת שקשוקה, חביתה, שלל סלטים, גבינות וקינוחים.
ארוחת הערב תשאיר אתכם בחדר האוכל של המקום לשעתיים לפחות, עם בופה שכולל מנות של נתחי בקר ותבשילי בשר, דוכן סלטים מגוון ושלל תוספות. בקיצור, אוכל לא חסר פה ואם לא בא לכם לעמוד על המנגל ולשטוף כלים, הארוחה הזאת סוגרת את הפינה יופי.
בשורה התחתונה
כפר הנוקדים היה וימשיך להיות המקום הראשון שנחשוב עליו כשתעלה האופציה לחופשה מדברית. לא רחוק מדי מהמרכז (שעתיים נסיעה מפתח תקווה), עם המון מה לעשות ואווירה שקשה להתחרות איתה. הוא גם מתאים לכל כיס – אפשר לשלם מעט יחסית, ללון באוהל בדואי גדול ולהביא אוכל מהבית. או שאפשר להתפנק על חדר ולאכול במסעדה של המקום. בעיקר מבחינתי בשלב זה של החיים, זה מקום מצוין לבילוי עם ילדים – ששוכחים ליומיים מקלאש רויאל ודוגמתו, נושמים את האוויר של המדבר, ולא רוצים לעזוב.
מחירים
מחיר ללינה בלבד בחדר: 500 ש"ח לזוג, 100 ש"ח לילד מגיל שנתיים בחדר ההורים.
מחיר לחבילת חצי פנסיון: 820ש"ח לזוג, תוספת של 200 ש"ח לילד בחדר הורים, 260 ש"ח למבוגר נוסף בחדר.
למזמינים שני לילות על בסיס חצי פנסיון – 10% הנחה על מחיר לילה אחד (לא בפסח ובסוכות(
מחיר ללינה בסוכה בלבד: 150 ש"ח למבוגר, 100 ש"ח לילד מגיל שנתיים עד גיל 12.
מחיר חבילת חצי פנסיון: 310 ש"ח למבוגר, 200 ש"ח לילד. מינימום ארבעה משתתפים לסוכה.
למזמינים שני לילות על בסיס חצי פנסיון – 10% הנחה על מחיר לילה אחד (לא בפסח ובסוכות)
מחיר אוהל משפחתי: 540 ש"ח לאוהל.
מחיר קמפינג: 80 ש"ח למבוגר, 70 ש"ח לילד מגיל שנתיים עד גיל 12.
אתר הנופש כפר הנוקדים. טלפון: 08-9950097. לאתר ולפרטים.
* הכותב היה אורח המקום