קרינה אודינייב ויגאל רייכלגאוז היו סטודנטים צעירים בטכניון במעבדה של פרופסור יהושע ג'וש זאבי. במקום להגיש את עבודת הדוקטורט, הם החליטו לרשום פטנט והקימו ביחד את חברת קורטיקה, העושה שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בתחומים שונים. החברה גייסה עד היום כמאה מיליון דולר והיד עוד נטויה.
הכול התחיל בלימודים לתואר ראשון בטכניון. אודינייב, היום בת 38 מתל אביב, נשואה ואם לשניים, הייתה סטודנטית לביולוגיה, ורייכלגאוז היה סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל. השניים הכירו בשירות הצבאי ב-8200. "בצבא התעסקנו בזיהוי אותות - אודיו ותמונות. כבר אז ראיתי שלמרות ההשקעה הרבה בנושא הבינה המלאכותית, יש עדיין המון פערים בין היכולת האנושית לטפל בדברים האלה לבין יכולת המכונה", מספרת אודינייב. "התחיל לעניין אותי למה מכונות לא מצליחות לעשות את המשימות שכל כך קלות לנו - לאנשים. למשל, להבין מה רואים בתמונה, לשמוע מילה בטלפון ולזהות מה שאומרים לנו או לזהות את הקול של מישהו שמתקשר".
על אף שלמדו בפקולטות שונות, אודינייב ורייכלגאוז החליטו לחקור ביחד את הנושא בפרויקט הגמר של התואר הראשון, וחיפשו לשם כך מרצה שינחה אותם. "החיבור הזה היה משהו מאוד חזק – יגאל בא מרקע של מחשבים והנדסת חשמל, ואני באתי מרקע של מדעי המוח ומדעי החיים. גם היום כל המחקרים הכי מעניינים לדעתי הם מולטי דיסציפלינריים", מספרת אודינייב. "חקרנו מי הפרופסורים בטכניון שמתעסקים בתחום הזה. כתבנו להם מייל – 'אנחנו סטודנטים מצטיינים, רוצים לעשות פרויקט משותף ומחפשים מי שינחה אותנו'. רוב הפרופסורים חזרו אלינו עם תשובות פושרות. פרופסור זאבי כתב לנו תשובה מאוד חמה, הוא אמר שהוא מחפש אנשים כמונו עם יוזמה, שנבוא מחר למשרד שלו ונדבר על הכול. הגענו אליו, והיה חיבור פשוט נפלא. הוא בן אדם מקסים, שאפשר לנו להציע את הנושא שלנו, להסביר את האתגרים, מה אנחנו רוצים לפתור והוא בידיים פתוחות קיבל את היוזמה".
השלושה החלו לחקור את התחום ואת שלושת פרויקטי הגמר שלהם עשו בתחום הבינה המלאכותית, עליהם זכו גם בפרסים. "באותה תקופה התחלנו להתחבר עם הפקולטה לרפואה. במעבדה שם יש מערכת שמאפשרת לקחת פיסת מוח של חולדה, לפרוס אותה על מערך של אלקטרודות ובאמצעות תזונה להמשיך לאפשר למוח הזה לחיות מחוץ לגוף לתקופות מאוד ארוכות. קיבלנו גישה למערכת הזו וביצענו שם ניסויים", אומרת אודינייב. "ניסינו להבין איך אפשר לבנות מודל חישובי של המוח בצורה הכי טובה, ובסופו של דבר הצלחנו".
משם ההמשך לתואר שני, שהפך למסלול ישיר לדוקטורט, היה מתבקש. "המחקר שלנו עסק באלגוריתם הלמידה עצמו. כל המערכות הלומדות שקיימות היום פועלות באמצעות מנגנון מונחה, כלומר בן אדם שמגדיר למערכת מה היא צריכה ללמוד, ונותן לה דוגמאות רבות לשם כך. למשל, מערכת לזיהוי הולך רגל מקבלת עשרות מיליוני תמונות שצולמו ידנית של הולכי רגל כדי ללמוד לזהות אותו".
"לעומת זאת, תינוק לומד בצורה בלתי מונחית – הוא יודע להסתכל על העולם, לבנות ייצוגים בראש ובצורה אוטומטית לחלק את הכול לקבוצות, ואז ההורים רק נותנים את התיוג, השם, של מה שהילדים למדו בצורה בלתי מונחית", מסבירה אודינייב. "פריצת הדרך שלנו הייתה לבנות אלגוריתם של בינה מלכותית ולתת לו ללמוד בצורה בלתי מונחית - כמו תינוקות. אם תחשפי אותו לווידיאו של כביש, הוא ילמד את האובייקטים שיש בכביש ואת ההתנהגויות שיש בכביש. אם תחשפי אותו לתמונות באינטרנט, הוא ילמד על סלבס, על פוליטיקאים, על מוצרים ואופנה, וכך גם לגבי תמונות רפואיות. לא צריך להגדיר לו מה ללמוד, אלא הוא מבין את כללי המשחק של העולם שאליו הוא נחשף ולומד בעצמו".
כשהסטודנטים והפרופסור הבינו בתום המחקר שיש בידיהם מערכת מאוד חכמה ויחידה במינה בעולם, נפל להם האסימון שאפשר לעשות עם זה משהו גדול הרבה יותר. בשיחה משותפת הם הגיעו להחלטה לוותר על פרסום התזה, ובמקום זאת להגיש פטנטים ולהקים שלושתם חברה כשותפים שווים, תוך הסדר עם הטכניון, שקיבל מעמד של מייסד ואחוזים בחברה. את המחקר הם התחילו בשנת 2003, ובשנת 2007 הוקמה קורטיקה. השם מגיע מהמילה Cortex, קליפת המוח, שזה החלק ה"חכם" של המוח, שבו מתבצע כל עיבוד האינפורמציה.
ממעבדת המחקר - לחברה שמעסיקה 120 עובדים ברחבי העולם
קורטיקה מעסיקה כיום כ-120 עובדים ברחבי העולם, כאשר בסיסה נמצא בתל אביב. היא הגישה עד היום כ-250 פטנטים וגייסה כאמור יותר ממאה מיליון דולרים. רייכלגאוז הוא המנכ"ל, אודינייב סמנכ"לית התפעול ואחראית על נושא הקניין הרוחני ופרופסור זאבי הוא חבר דירקטוריון והמדען הראשי, שאחראי על הקשר בין החברה לאקדמיה ולמחקרים חדשים שמתפרסמים בעולם.
"בימינו זה לא חריג לחברי סגל להיות מעורבים בו זמנית בעולמות האקדמיים והטכנולוגיים כאחד", אומר פרופסור זאבי. "במקומות כמו MIT אתה מוצא אנשים רבים עם קריירה כפולה. האוניברסיטאות החלו להבין את החשיבות של יחסים צמודים בין התעשייה לאקדמיה. אני מאוד אוהב את היחסים הפוריים האלו ואני אחראי על קשרי תעשייה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (IAP)".
על אודנייב ורייכלגאוז מרעיף זאבי תשבחות חמות: "היה לי מזל שנתקלתי בתלמידים כאלו מוכשרים שאימצו אותי להיות המנטור האקדמי שלהם, והתייחסתי אליהם כבר מההתחלה כמו לסטודנטים בדרך לדוקטורט. רמת המצוינות האינטלקטואלית של השניים האלו אינה רגילה, ואני אומר זאת על סמך קריירה ארוכה, שלימדתי וחקרתי באוניברסיטאות מובילות כמו הארוורד, MIT, קולומביה והטכניון, ונתקלתי בלא מעט סטודנטים פורצי דרך".
הפיתוחים של חברת קורטיקה בתחום הבינה המלאכותית נוגעים כיום למספר תחומים "חמים": שילוב מערכת שמתריעה בזמן אמת על אלימות בגני הילדים; מערכת שמאפשרת לכוחות ביטחון לנתח סרטונים מאלפי מצלמות אבטחה כדי לזהות פעילות של אנשים חשודים; סריקת מטענים בשדות התעופה על בסיס בינה מלאכותית לאיתור מטענים חשודים; ומניעת זיופים במסחר בבורסה השוויצרית בהתאם לניתוח קניות ומכירות חריגות של מניות.
תחום נוסף שקורטיקה עוסקת בו הוא תחום הרכבים האוטונומיים: הטכנולוגיה של החברה מפענחת את הכביש בעזרת וידאו הנקלט במצלמת דרך, וכך המערכת לומדת על התנהגות האובייקטים שבסביבת הכביש תוך כדי הנסיעה. הטכנולוגיה משולבת כבר אצל מספר יצרניות רכב בינלאומיות, ולאחרונה חתמה קורטיקה על חוזה עם חברת טויוטה. "מבחינה טכנולוגית, אפשר להחליף את כל הרכבים בכביש לרכבים אוטונומיים בתוך חמש שנים", אומרת אודנייב. "הבעיה שיש כאן אתגרים נוספים שהם לא טכנולוגיים – כמו רגולציה, נושא הביטוח והנהג האנושי שהוא מאוד אגרסיבי ובלתי צפוי ומקשה על המערכת. יש כאן גם שאלות מצפוניות במקרה שמכונה תדרוס אדם".
אודינייב ורייכלגאוז חברים ביחד עם עוד 40,000 בארגון בוגרי הטכניון. ארגון שמטרתו להרחיב את מעגלי ההשפעה ולשמר את הקשר עם הבוגרים. פעילות הארגון מתקיימת בישראל ובארצות הברית במקביל, ולאחרונה מתרחבת גם למדינות אירופה בסיוע אגודות הידידים של הטכניון.