הטכנולוגיה החדשנית ושרותי הרפואה המתקדמים, הם ככל הנראה הסיבה לעלייה בתוחלת החיים העולמית הממוצעת. לאור זאת, ולפי התחזית העולמית של האו"ם, עד שנת 2050 אוכלוסיית בני ה-60 ומעלה צפויה לגדול פי 3.5 יחסית לגודלה בשנת 2000, ותגיע לכשני מיליארד אנשים. בארצות המפותחות הצפי הוא שבשנת 2050 יותר משליש מתושביהן יהיו מעל גיל 60.
בישראל, תוחלת החיים היא מבין הגבוהות ביותר במדינות ה-OECD; כיום חיים בארץ קרוב למיליון אנשים מעל גיל 65. גברים חיים בממוצע 81 שנים, בעוד שנשים חיות בממוצע 85 שנים. נראה כי מדובר במגמה הולכת ומתגברת וניתן להעריך כי בשנים הקרובות הגיל הממוצע צפוי להמשיך לעלות. יש החוזים כי עד אמצע המאה תוחלת החיים של נשים בישראל תהיה מעל ל-90 שנה בממוצע, ולמעשה תוך פחות משני עשורים תוכפל כמות האנשים מעל גיל 75 בישראל.
ואולם העלייה בתוחלת החיים טומנת בחובה גם היבטים פחות מעודדים: "למרות העלייה המרשימה בתוחלת החיים, נראה כי איכות החיים אינה משתפרת בהתאם", אומר פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים בבר אילן, ראש התכנית לתואר שני בגרונטולוגיה. "זקנים רבים סובלים מקשיי שינה, מבדידות, מבעיות רפואיות ואף מקשיים בתפקוד, שלעיתים דורשים מעבר לדיור מוגן או לבית אבות. גם היציאה לפנסיה פוגעת בהכנסתם, ולעיתים קרובות משפיעה באופן ניכר על אורח חייהם. נוסף על כך, זקנים רבים מתמודדים עם יחס מזלזל ומשפיל בשל גילם המתקדם ואף מדיכאון ומחשבות אובדניות".
יותר ידע, יותר כוח
הגידול באוכלוסיית האנשים הזקנים והעלייה בתוחלת החיים, מחייבים הערכות בהתאם. לפיכך, יותר ויותר מוסדות אקדמיים מכירים בצורך הזה ופותחים את שעריהם לתחום הגרונטולוגיה, העוסק בחקר הזקנה. פרופ' כהן מסביר, כי מטרת הלימודים היא לאפשר לאנשי המקצוע התמודדות טובה ומקצועית יותר, לנוכח האתגרים העומדים בפני אוכלוסייה ההולכת ומזדקנת.
"כיום רוב תכניות הלימוד בגרונטולוגיה בארץ מתמקדות בעיקר במדעי החברה ופחות במדעי החיים", מסביר פרופ' כהן. "לעומת זאת, באוניברסיטת בר-אילן, מציעים מסלול חדש לתואר שני בגרונטולוגיה, המאפשר לכל העוסקים בתחומים הרלוונטיים להרחיב את הידע החיוני, ומעניק להם כלים טובים יותר להתמודדות עם בעיות שונות בצורה מקיפה יותר. המטרה שלנו הייתה לגרום לכך שבסופו של דבר, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אחיות וכל מי שעוסק בתחום, יכיר את מדעי הזקנה מכל אספקט אפשרי, ובעיקר יבין יותר את המציאות החברתית בה חי האדם הזקן, ואת התופעות והמחלות מהן הוא סובל. זו הסיבה שהתכנית החדשה מאפשרת להעשיר את הידע הן בתחום מדעי החברה והן בתחום מדעי החיים".
כיצד מתבטא הידע המורחב הזה בטיפול היומיומי?
"בפועל, ככל שנדע יותר על החולה ועל מחלתו, וכן על מצבו הנפשי, המשפחתי והחברתי נוכל להציע לו טיפול טוב ואפקטיבי יותר. כך למשל, עובד סוציאלי שיכיר מחלות כמו פרקינסון או אלצהיימר, המאפיינות חלק גדול מהאוכלוסייה הקשישה, יוכל להבין טוב יותר אודות התנהגות החולה, את מנגנון הזיכרון שלו ואת טווח התנועה שלו. בסופו של דבר הידע הזה יאפשר לו לבצע עבודה טובה ומקצועית יותר".
למי זה מתאים?
"המסלול פתוח לבוגרי מדעי החברה או בוגרי מדעי החיים, ולכל מי שעוסק במקצוע פרא רפואי, כגון: ביולוגיה, סיעוד, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וסוציולוגיה".
פרופ' כהן מציין כי תחום הגרונטולוגיה נמצא בצמיחה, והדרישה לגרונטולוגים בשוק העבודה הולכת וגדלה. "בוגרי התכנית ירכשו ידע עשיר ורב-תחומי בהיבטים מערכתיים וטיפוליים, שיאפשר להם להשתלב בעמדות משמעותיות בתחום ולהובילו".