מבוגרים וילדים כאחד חיים בדור של מסכים. השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד, שהתפרסם בסוף שנת 2016, מלמד ש-87 אחוזים מהילדים בגילאי 7 עד 17 גולשים באינטרנט שעתיים ומעלה ביום, וכרבע מהם גולשים 6 שעות ומעלה ביום. על פי דו"ח בזק לשנת 2017, הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון ראשון הוא 10 וכ-72 אחוזים מבני הנוער מרגישים שמערכת החינוך לא מספקת מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות לתלמידים.
"למידה ניידת" באה לענות בדיוק על צורך זה. המאפיין העיקרי שלה הוא למידה בכל זמן ובכל מקום, והיא מתבצעת באמצעות מכשירי קצה - סמארטפונים וטאבלטים. היא מאפשרת למידה אותנטית ושיתופית בהתאם לקצב האישי של התלמיד.
במכללה האקדמית בית ברל מבקשים להכשיר את הסטודנטים שלהם כמורים חדשים שיודעים להשתמש בסוגי המדיה לטובת ההוראה. במקום להתייחס אל הטלפונים הניידים של התלמידים כאל "הפרעה" – המורים החדשים יודעים להשתמש בניידים כדי להגביר את מעורבות התלמידים בשיעור וליצירת עניין בחומר הנלמד.
כיצד זה נעשה? הן על ידי מודלינג של המרצים במכללה שמשלבים את הטכנולוגיה בהוראה שלהם, והן על ידי תוכנית לימודים שמשלבת "למידה ניידת" ומכשירה את הסטודנטים להשתמש בה בעצמם כמורים לעתיד.
נעמה ישראלי היא יועצת פדגוגית לתקשוב במכללה האקדמית בית ברל, ועובדת עם ראש היחידה האקדמה לתקשוב, ד"ר אסנת דגן. "זו השנה השלישית שאנחנו משאילים אייפדים בכל סמסטר למרצים ולסטודנטים, עבור קורסים שבהם משולבת הלמידה הניידת", היא מסבירה, "הפרויקט המרכזי שלנו הוא הדרכה וליווי המרצים בתכנון הקורסים".
איך זה מתבצע בפועל?
"אנחנו יושבים עם המרצים על הסילבוס ותכני הלימוד, ומחפשים אפליקציות שעונות על הצרכים של המרצה והקורס. למשל, היה לנו קורס שבסופו הסטודנטים יצרו מצגות אינטראקטיביות באמצעות אפליקציה שנקראת Nearpod. זוהי מצגת שאפשר לשלב בה שאלות פתוחות או סגורות, כך ששאר הסטודנטים יכולים להשיב עליהן בזמן הפרזנטציה".
אפליקציות נוספות שימושיות הן לוחות שיתופיים, דוגמת מה שמציעות אפליקציות Lino ו-Padlet: "מדובר בלוחות דיגיטליים שהסטודנטים וגם המרצים יכולים להעלות אליהם תמונות, קטעי וידיאו וטקסטים, והסטודנטים יכולים להגיב אחד לשני, להביא את התובנות שלהם". אפליקציה שימושית נוספת היא אפליקציה פשוטה לעריכת סרטונים בשם WeVideo.
המרצים פתוחים לנושא של "למידה ניידת"?
"אנחנו מקבלים מהם בעיקר תגובות טובות, בהרבה שיתוף פעולה והתלהבות. גם אלו שחוששים בהתחלה, אחר כך נשאבים לזה ומעלים רעיונות בעצמם. גם הסטודנטים להוראה, שעוברים הכשרה מעשית כמורים בבתי הספר, מעבירים אחר כך לתלמידים שלהם את השיעורים בעזרת האייפדים שהם שאלו מאיתנו".
מהי התרומה בעיניך של למידה כזו?
"הטכנולוגיה היא כבר חלק מהחיים שלנו, ואי אפשר להתעלם ממנה. למידה ניידת מאפשרת לסטודנטים להיות לומדים פעילים, להיות יצירתיים, ולבטא את עצמם באופני מדיה שונים: גם וידיאו, גם תמונות וגם טקסט, לאו דווקא בכתיבה".
היבט מעניין נוסף שמציעה הלמידה הניידת הוא למידה מבוססת מיקום; מתוקף הניידות שלה ואפשרויות השימוש ב-GPS. "למשל, בהוראת מתמטיקה, אנחנו יכולים למדוד שטחים קיימים בעולם הפיזי ולחבר את הלומד לחיי היום יום ולסביבה שלו", אומרת ישראלי, "יש אפליקציות של מציאות רבודה (טכנולוגיה המאפשרת לחבר בין שכבת מידע דיגיטלית לאובייקט במציאות), כמו HP Reveal".
על איזו אפליקציה היית ממליצה למורים שרוצים להתנסות בלמידה ניידת?
"הייתי ממליצה על Padlet שהזכרתי, וכן על אפליקציה פשוטה להפעלה ליצירת סרטונים בשם Adobe spark video, שמתאימה גם לילדים צעירים ומשלבת תמונה, טקסט וקול. יש אפליקציה בשם Canva, שאפשר ליצור באמצעותה קולאז'ים, וכרזות דיגיטליות. חשוב לציין רק שצריך לחשוב קודם על הצורך החינוכי, ואז לחפש את האפליקציה שתתרום לתהליך הלמידה, ולא הפוך".