אל תענו לטלפון ואל תשיבו למייל
במהלך מחקרו עקב ג'קסון אחר רמות לחץ הדם, מקצב דפיקות הלב ורמות הקורטיזול בקרב 30 אנשי צוות מהסוכנות הממשלתית. הממצאים הצביעו על קשר ישיר בין קריאת מיילים לבין הורמון שמשתחרר בעת מצבי מצוקה והצביעו על כך שעובדים נוטים לחוות לחץ מוגבר בזמן קריאה ושליחה של מיילים. מאידך, הם מביעים רגישות מופחתת כשהם מאחזרים ומסדרים בקבצים מיילים בודדים. עובדה זו צוינה לא רק על ידי הרמות הגבוהות של קורטיזול אלא גם על ידי לחץ דם מוגבר ועליית מקצב דפיקות הלב.
על פי נתוני המחקר רוב המשתתפים בו, כ-92%, נעשו טעונים רגשית עם סממנים פיזיולוגיים של לחץ כאשר קראו מייל ודיברו בטלפון. לעומת זאת נמצא שהעובדים שמחו לקבל מיילים עם נתונים שימושיים או כאלו שפירגנו להם על עבודה שסיימו לבצע. עם זאת, על פי הדיווח של ה-dailymail, העובדים נעשו לחוצים בעיקר כשהם קיבלו מיילים שהיו לא רלוונטים, או כאלו שדרשו תגובה מיידית והסיחו את דעתם מהעבודה. עובדים שגם ניהלו יומנים במקביל תיארו עוד מספר אפקטים שליליים של שימוש במייל כמו ציפיה מוגברות, חוסר הבנה, ריחוק ועוד.
"המייל אינו אויב"
למרות הממצאים, פרופ' ג'קסון לא מאמין שהמייל הוא אויב. "במהלך השנים האחרונות הדוא"ל הפך לפוקוס של מחקרים שונים ולעיתים מוצג כצורת תקשורת קלוקלת. כאמור המחקר מציג נתונים על כך שמיילים יוצרים לחצים כשהם מושווים לזמן שחופשי מהשימוש בהם. עם זאת, אם משווים תכתובת מיילים לדרכי תקשורת אחרות שגם נבחנו במחקר, המייל אינו גרוע מהם. ריבוי משימות הכוללות כתיבת וקריאת מיילים לצד מדיות תקשורתיות שונות, כמו טלפון ופגישות פנים אל פנים, מגבירות את הסיכון בהילחצות". לסיכום הוא אומר, "המפתח להפחתת הלחץ במקום העבודה הוא אימון טוב יותר של הצוות להתמודד עם מדיות תקשורתיות, מניהול יומנים טוב יותר להגבלת התכיפות שבה הם בודקים מייל. לחץ יכול להוביל לבעיות בריאותיות שונות ביניהם יתר לחץ דם, מחלה בבלוטת התריס, אי ספיקת לב ומחלת לב כלילית, ועל כן חיוני להתייחס לנושא".