אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבו לפניי בעבודה (המשרדית) הראשונה שלי, היה לשבת. לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לשבת כל כך הרבה שעות ברצף והייתי חייבת לצאת להפסקות הליכה קצרות. שנתיים מאוחר יותר, לא רק שאני יושבת בלי בעיה, אלא שצריכת הקפה שלי עלתה משמעותית (לא מבינה איך פעם אחד ביום הספיק), לראשונה בחיי אני שותה קולה זירו (כרגע בתהליכי גמילה) וגם חטיפי אנרגיה הפכו לחלק בלתי נפרד מהתפריט.
הדברים האלה משפיעים עלינו, לפעמים הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים. לדבריה של ד"ר ליאת אדרי, חוקרת מוח ומרצה בנושא ההשפעה של תזונה על המוח. "ההשפעה של תזונה עלינו, דומה להשפעה של דלק על רכב - אם הדלק אינו איכותי, כך המכונית לא תוכל להגיע רחוק".
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לאכול מזון מעובד ומשומר, אבל בעולם המערבי - לאכול בריא ומאוזן דורש זמן, וזמן שווה כסף. "הסטרס שאנחנו נמצאים בו משפיע על התזונה שלנו", מסבירה ד"ר אדרי. "בדרך כלל, זה בולט במיוחד אצל אנשים שהם עצמאיים, עובדים בכירים או מנהלים - מוטל עליהם עומס רב, ולא פעם הם משלמים על כך מחיר בריאותי כבד".
"אנשים אוכלים לא מסודר, מעדיפים 'לחטוף' כמה שיותר סנדוויצ'ים במקום לבשל ובוחרים במזון מעובד ומתועש. כתוצאה מכך, חסרים להם ויטמינים ומינרלים, דבר שמשפיע לא רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על מצב הרוח".
מה זאת אומרת?
"התזונה מספקת את הרכיבים התזונתיים לבניית ההורמונים והמוליכים העצביים במוח. היום יש הוכחות מדעיות על הקשר בין מעי למוח, ועל כך שאורח חיים בריא יכול להשפיע על מצב הרוח. למשל, חוסר בוויטמין 6B, שנמצא בין השאר בדגנים מלאים ובקטניות, יגרום לירידה בייצור הסרוטונין, הורמון האושר. ההשפעה עלולה להיות תחושת דיכאון והחמרת כאבים".
החדשות הטובות הן, שאתם יכולים, די בקלות, לשפר את איכות החיים שלכם, ומילת המפתח היא תכנון. "כשאנשים מתכננים טיולים או בונים פרויקטים בעבודה, הם מדקדקים בכל פרט, אבל כשזה נוגע לתזונה - הם לא יודעים מה הם יאכלו לארוחת צהריים או ערב. זה דבר שאפשר לשנות, עניין של סדר עדיפויות והרגל. בין אם קונים את האוכל, אוכלים בחדר האוכל או מבשלים בבית - אפשר לתכנן את הארוחות".
ב-8 במאי ייפתח קורס "מגנטיקה" אותו תעביר ד"ר אדרי, במסגרת עמותת נטע - המרכז לפיתוח קריירה המסייעת לנשים לממש את שאיפותיהן המקצועיות, שנועד עבור נשים קרייריסטיות ועמוסות; במסגרתו, תסביר אדרי כיצד אפשר להשתמש בתזונה כדי להיות אפקטיביים ואנרגטיים יותר, בעבודה ובכלל.
עכשיו תכל'ס, מה עושים?
הנה כמה עצות מעשיות שאתם יכולים ליישם כבר היום:
קפה: כן, אבל לא בשעות שאתם חושבים
"כשאנחנו מתעוררים, רמת הקורטיזול, שידוע גם כהורמון המתח, עולה כדי לעורר את הגוף משנת הלילה. בדרך כלל זה קורה בין שמונה לתשע בבוקר, ובשעה הזו הגוף לא זקוק לקפאין. הפרשת הקורטיזול נעשית בגלים, ורמות השיא חוזרות בצהריים, ב-12:00-13:00, ואחר הצהריים, ב-17:30-18:30.
"לכן, כדאי לשתות קפה בשעה 9:30 או 11:30, כשרמת הקורטיזול בשפל. בכל אופן, עדיף לא להגזים בקפה, כי הגוף מפתח עמידות לקפאין, ורמת הקורטיזול שמופרש בגוף יכולה לגדול, דבר שעלול להזיק לנו".
נפילת האנרגיה של אחר הצהריים: יש מה לעשות
"יש מספר גורמים שמובילים לנפילת האנרגיה מיד לאחר ארוחת הצהריים. למשל, עומס בפחמימות או חלבונים בארוחה, איכות השינה בלילה וסטרס. מה שיכול לסייע בהעלאת החיוניות והאנרגיות בגוף הוא, למשל, אצת ספירולינה, סופר פוד שמאזן את כלל המערכות בגוף ובייחוד את מערכת העיכול, משפר את הריכוז ומפחית עייפות כרונית. אפשר לצרוך אותה בשייק, זה טעים וממכר בטירוף".
מתי לאכול מה?
"אני מאמינה במשנתו של הרמב"ם: בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון. לגבי הבוקר, כדאי להתעורר ללא קפה, אלא עם שייק בריאות שמכיל מזונות על ובוסט של ויטמינים ומינרלים, כדי להתחיל את היום בריכוז".
סלט לארוחת צהריים: תלוי מה אתם מוסיפים לו
"סלט יכול להיות נהדר, במיוחד אם מוסיפים לו קטניות כמו חומוס או עדשים שחורות, דגנים מלאים כמו קינואה ומעט שומן בריא, כמו אגוזים או טחינה. בכל אופן, צריך להקשיב לגוף וכדאי לאכול כל שלוש שעות".
להתאמן לפני המשרד או אחרי?
"מבחינת הפרשת הקורטיזול, כדאי להתאמן בבוקר, כשאנחנו בשיא האנרגיה. אבל השעון הביולוגי שונה בין אדם אחד למשנהו, ויש שיעדיפו להתאמן בלילה. הכי חשוב - להתאמן".
ומילה לסיום על שינה
מחסור בשינה יוצר סטרס ועוד רבות מהבעיות שאנחנו מתמודדים איתן בעולם המערבי. עשו לעצמכם טובה, צפו פחות בטלוויזיה, נסו לישון שמונה שעות וכך תחיו חיים בריאים ואיכותיים יותר.