תופעה חדשה ומדאיגה כובשת את מקומות העבודה בישראל: עובדים רבים שכלל לא מודעים לכך, מצולמים ומנוטרים מסביב לשעון מרגע כניסתם למקום העבודה. בעידן שבו טכנולוגית התיעוד הפכה לזמינה (ובעיקר לזולה) בהרבה מאוד מקומות מותקנות מצלמות המנתחות את הפעולות שלנו ופוגעות באופן פרוץ בפרטיות שלנו. יש מעסיקים למשל שמשתמשים בתוכנה שמצלמת את מסך המחשב בכל כמה שניות ללא ידיעת העובד, או תוכנה שמזהה מתי העובד יצא מגבולות המשרד ולכמה זמן.
כתבת "חדשות הבוקר" מירי מיכאלי דיווחה כי בשבוע שעבר הרשות להגנת הפרטיות, הגוף שמסדיר ואוכף את חוק הגנת הפרטיות בישראל, הוציא הנחיות חדשות למעסיקים:
- הקלטות ממצלמה שהותקנו לצורכי ביטחון לא יכולות לשמש את המעסיק גם לצורכי משמעת.
- באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות גם אם העובד נתן "הסכמה עקרונית" לכך.
חשוב לציין שהנחיות אלו הן בגדר עמדה ולא פסיקה – אין להן תוקף משפטי כשלעצמן, ולכן עליכם כעובדים נדרש לוודא שהפרטיות שלכם נשמרת.
"יש מאות לקוחות בארץ שבעצם עושים כבר היום שימוש במערכת צילומי מסך", מסבר רועי שיקר, מנהל מוצר Ekran בחברת Consist, תוכנה המצלמת את מסך המחשב של העובדים, "בשנה האחרונה בעצם היה גידול של מאה אחוז במכירות, לרבות רצון של חברות לקבל יותר מידע מאיתנו".
בסקר שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה עולה כי 53% מהמעסיקים משתמשים במצלמות לצורכי אבטחה ולמניעת גניבה אך גם לצורך מעקב אחר העובדים. רק 33% מהם השיבו כי הם מיידעים את העובדים על עצם העובדה שהם עוקבים אחריהם.
בכתבה שעלתה אצלנו בערוץ בשבוע שעבר, הסביר עו"ד דן חי כי לפי החוק, המקרים שבהם מותר למעסיק לבצע מעקב אחר העובד, גם אם הוא לא הסכים לכך, הם אלה שבהם העובד חשוד בעבירה פלילית ואז המעקב מחייב אישור משפטי, או לחלופין במקרה שהמעסיק חושד בכך שהעובד מנצל לרעה את המשאבים של המעסיק. אגב,וגם במקרים כאלה צריך להיות במקום העבודה תקנון ברור שמגדיר את המותר והאסור.