על הנייר, כל הנתונים מצביעים על כך ששמולי בוטח הולך להפסיד. כבר תקופה ארוכה שהרב הכריזמטי הזה, שם ידוע בארצות הברית ובבריטניה, חולם להפוך לחבר הקונגרס הדתי הראשון. אבל כרגע, גם הוא יודע, זה לא הולך להיות פשוט. בבחירות המוקדמות מטעם מחוז 9 בניו ג'רזי הוא אמנם הביס שני מועמדים אחרים ונבחר ברוב של 58 אחוז כמועמד המפלגה הרפובליקנית, אבל עכשיו הוא צריך להתמודד ראש בראש עם הנציג הדמוקרטי, וזאת כבר אופרה אחרת. לא רק שמחוז הבחירה של בוטח מצביע באופן מסורתי למועמד דמוקרטי, גם החתך הדמוגרפי והאתני הנוכחי לא מבשר טובות למועמד חובש הכיפה: במחוז 9 קיים הריכוז השני בגודלו בארה"ב של מהגרים מארצות ערביות ומוסלמיות. תוסיפו לזה את העובדה שחבר הקונגרס הדמוקרטי הניצב מול בוטח, ביל פאסקרל, ביצר לעצמו מעמד חזק במיוחד בקרב המצביעים המהגרים לאחר שביקר את מדיניות ישראל וגינה את המצור על עזה, ותבינו למה יש לבוטח את כל הסיבות להזיע מתחת לציציות.
אלא שהוא, באופן מפתיע, דווקא נינוח למדי. אני פוגש אותו במסעדה יהודית כשרה בעיר פאסייק בניו ג'רזי, בדיוק כשהוא לוחץ ידיים לנוכחים ומתעניין בשלום משפחה שהסבה לשולחן לאכול פיצה, ונראה כי מסע הבחירות הזה מסב לו הרבה נחת. הסועדים במקום אולי לא מגלים עניין רב מדי בנוכחותו, אבל צוות העיתון המקומי שמראיין ומצלם אותו גורם לו להרגיש הרבה ביטחון – ושולח אותו במהירות לנאום ניצחון מאולתר מעל הצלחות. "בשלב זה אני אולי עדיין מפגר בסקרים מול יריבי, אבל לפי החישובים שלי אני אבחר", הוא אומר. "הקדשתי את חיי עד כה להפצת ערכים ורעיונות יהודיים – כתבתי ספרים, הופעתי באינספור תוכניות טלוויזיה ובמשך ארבע שנים הייתה לי תוכנית משלי, אבל אני מרגיש עכשיו שהרעיונות האלה חייבים לבוא לידי ביטוי גם במישור הפוליטי. שינויים ופתרונות חייבים להיעשות על ידי חוקים, ולכן החלטתי להיאבק על מושב בקונגרס. נכון שהסקרים כרגע מצביעים על פער של 12 אחוז לטובתו של פאסקרל, אבל לפי ההערכות שלי בסופו של יום אנצח. אתם תראו, היהדות יכולה לרפא את תחלואי העולם".
אפשר להיות סקפטיים אל מול ההצהרות האלה, אבל בוטח (44) כבר הוכיח בעבר כי הוא יודע להפתיע. מי שמשך לאורך חייו לא מעט אש בעקבות התבטאויות פרובוקטיביות ותחומי עיסוק מפתיעים, הצליח לקנות לעצמו חוג אוהדים הולך ומתרחב שמחכה למוצא פיו. כשנדרשו עסקנים פוליטיים בולטים מניו ג'רזי להעריך את סיכוייו, היו כאלה שקבעו כי אין תקווה וכי הוא "עושה את זה רק כי יש לו אגו גדול". אבל לא מעט דווקא טענו אחרת: "בבחירות 2012 באמריקה הכל אפשרי", אמר אחד. "לרפובליקנים צפויים הישגים והתעצמות במישור הקונגרסאי, ובהחלט ייתכן שהאווירה לטובת הרפובליקנים תסחוף גם את בוטח לקונגרס".
"הכל יכול לקרות", ציין אחר. "אם כוכב קולנוע, מתאבק וקומיקאי כבר נבחרו לבית הנבחרים באמריקה, מדוע שזה לא יקרה גם לרב הזה?".
סקס צריך לעשות בעיניים פקוחות
להגדיר את בוטח כ"רב לא קונבנציונלי" זה אנדרסטייטמנט של ממש. הריצה לקונגרס היא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של צעדים שמיצבו אותו כדמות חריגה במיוחד בנוף הרבני וכמנהיג דתי יוצא דופן. שיחה קצרה איתו תספיק כדי להבהיר שהוא נהנה מאמירות נועזות ומפתיעות, וגם הדחף שלו להתגרות בהשקפות המקובלות בחוגים המסורתיים לא נפקד. רק לפני שנה, למשל, פרסם ספר שערורייתי בשם "ישו הכשר" (kosher jesus) המתאר את ישו כפטריוט יהודי וטוען כי אשמת היהודים בהריגתו היא שקר וכזב.
הוא מתגורר עם אשתו ותשעת ילדיו באחוזה נאה בשכונת מגורים יוקרתית, שלווה ומשופעת עצי יער, בעיר אנגלווד בניו ג'רזי. לשכתו, שדרכה גם מתנהל קמפיין הבחירות הלא שגרתי שלו, ממוקמת במבנה עם חלונות זכוכית ענקיים בלב חצר הבית, ועל המדפים מסביב מסודרים כרכי חסידות חב"ד וספרי שיחות מהרבי מלובביץ' המנוח. לצידם, בנינוחות מפתיעה, ממוקם ספרו של בוטח "סקס כשר", שאותו פרסם בשנת 1999. מדובר במסמך צבעוני ונגיש השוטח על פני 272 עמודים את משנתו של הרב באשר למצוות הקשורות ביחסי מין, ושובר על הדרך כמה מיתוסים מקובלים הקשורים ליחסים שבינו לבינה בעולם הדתי. הכל זוכה שם להתייחסות – מין אוראלי, יחסה של היהדות לאמצעי מניעה, דילמת הרומן מהצד ועוד – בלי טיפת בושה ועם הרבה תיבול מדברי חז"ל. הספר, אשר עורר עניין עצום ותורגם ל-20 שפות (כולל עברית, בהוצאת מודן), נמכר עד היום לפי דבריו של בוטח בכמיליון עותקים, ואף נבחר בזמנו לפתוח את הגיליון החגיגי של פלייבוי לציון 45 שנה להיווסדו.
שורשי העיסוק הבלתי שגרתיים של הרב בוטח בנושאי חדר המיטות נעוצים אי שם בשנת 1988, אז נחת בלב אוניברסיטת אוקספורד באנגליה כשליחו לבוש השחורים של הרבי מילובביץ', והוא רק בן 21. משימתו האפרורית הייתה בסך לפעול לקירובם לדת של הסטודנטיות והסטודנטים היהודים ולחזק אצלם את הזיקה למסורת בתוך יומיום עמוס במבחנים – אלא שמהר מאוד התברר כי הצעיר חובש הכיפה ממש לא מתכוון להסתפק בתדמית המיושנת שדבקה בשליחי חב"ד. גם אם זה אומר לדבר איתם על נושאים שגורמים אפילו לליברלים ביותר להסמיק.
"במשך 11 השנים שהעברתי בקמפוס נפגשתי וקיימתי שיחות נפש אינטימיות עם מאות סטודנטים וסטודנטיות, וכמעט כולם סיפרו לי על יחסי המין שהם מקיימים", מספר בוטח ומחייך. "לא הסתפקתי בפעילות רק בקרב יהודים, אלא ביקשתי וטיפחתי יחסי חברות וקירבה עם סטודנטיות וסטודנטים אחרים רבים, ומכולם עלתה אותה תחושה: הם קבלו והתלוננו שהם אולי מקיימים חיי מין פעילים, אבל שהם חשים בודדים ואינם מצליחים ליצור קשר איכותי עם בן או בת הזוג".
החשיפה הזאת לעולמם האינטימי של הסטודנטים הפכה במהרה לתחום שיח מרכזי של בוטח, והקנתה לו מעמד מיוחד ושנוי במחלוקת בתוך העולם הרבני. הוא החל לעסוק יותר ויותר בתחומים שאף חובש כיפה לפניו לא נגע בהם, והקפיד לעצבן בדרך רבים מהממסד הרבני האורתודוקסי שפשוט לא ידעו איך לאכול אותו. "הווידויים ששמעתי מהם פשוט יצרו אצלי דחף בלתי נכבש להתעמק בתחום חיי המין", הוא אומר. "זה עורר אצלי את הצורך לבחון וללמוד כיצד ניתן לסייע לזוגות ליצור אינטימיות אמיתית, איך להעניק להם איכות ליחסי מין. סקס הוא אמצעי לרגשות, הוא דרך וטכניקה להפוך שני בני אדם לאחד, אך בזמננו יחסי מין אינם יוצרים אינטימיות כלל. אנשים צעירים מקיימים יחסי מין אבל לא מרגישים מחוברים נפשית".
הוא מביט סביב על היושבים במסעדה, וממשיך ביתר שאת. "הצרה היא ש-90 אחוז מבני זוג מקיימים יחסי מין בעיניים עצומות, וזה כי הם לא מוכנים לאינטימיות אמיתית. קל מאוד לפשוט בגדים אבל קשה להשתחרר מעכבות וממגננה עצמית. העיניים הן החלונות לנשמה, אבל אנחנו לא באמת רוצים שמישהו יציץ לנו פנימה. אני חושב שסקס צריך לקיים בעיניים פתוחות".
השיחה איתו מפתיעה בפתיחותה, ובוטח עצמו מקפיד לבטא רעיונות שקשה להאמין שיוצאים מתוך פיו של אדם חרדי. הוא אולי לא מקבל, למשל, יחסים חד מיניים כתחליף לחיי נישואים בין גבר לאשה – אך מתקומם בזעם כנגד היחס המנדה והמתנכר כלפי הומוסקסואלים ולסביות. "התורה מגדירה יחסי מין בין גבר לגבר כתועבה. אבל הומוסקסואליות זו עבירה בין אדם למקום ולא בין אדם לחברו, עבירה דתית לא מוסרית", הוא קובע. "מהתורה אנו לא לומדים שחיי מין בין שני גברים זה לא נורמלי, אלא בסך הכל שזו עבירה". במאמר שפרסם בוול סטריט ג'ורנל באוקטובר 2010 ("נקודת המבט היהודית שלי על הומוסקסואליות") כתב בוטח: "יש לי הרבה חברים הומוסקסואלים. הפחד הגדול שלהם, בדומה לזה המורגש גם בקרב זוגות רגילים, הוא להיות בודד. התורה הרי אומרת 'לא טוב היות האדם לבדו'".
"אמריקה צריכה יום שבת"
בוטח, שעם השנים צבר לו קהל מעריצים מכובד (כולל אחד, מייקל ג'קסון, שבוטח שימש לו כרב אישי במשך שנתיים) הוא דברן בלתי נלאה. מאריך במשפטים, שמח לפטפט, עונה על כל שאלה. רק על שנות ילדותו במיאמי ביץ' במחיצת אם חד הורית הוא מבקש לא להרחיב, וברור לחלוטין כי התקופה ההיא צרבה בו תחושות קיפוח. "אני ילד של הורים גרושים מגיל צעיר מאוד, וחוויתי על בשרי את הסבל של חיים במשפחה שבורה", הוא אומר. "מאז שעמדתי על דעתי הבטחתי לעצמי לעשות ככל יכולתי להביא מזור לבעיות ולקשיים של זוגות נשואים, כדי ששום ילד לא יגדל כמו שאני גדלתי".
כך, בין היתר, הנחה בוטח תוכנית ריאליטי בשם "שלום אין דה הום" (shalom in the home), ובה סייע למשפחות להתגבר על בעיות בבית. כעת, הוא מספר, הוא מתכוון ללכת צעד אחד קדימה ולהילחם על ערכי מוסד המשפחה גם בקונגרס האמריקאי. "אני מתכוון להגיש הצעת חוק שתעודד זוגות נשואים לגשת לייעוץ והדרכה זוגית כדי להוריד את אחוז הגירושים באמריקה", הוא אומר. "אני אציע לשחרר ממסים תשלום עבור ייעוץ נישואים, כי מחקרים שנעשו בנושא מוכיחים שזוגות אמריקאים שהולכים אפילו פעם אחת בשבוע ליועץ נישואים מצליחים יותר. 80 אחוז מהם לא מפרקים את המשפחה".
בצעד מאוד יוצא דופן עבור רב יהודי, בוטח גם מציע שהממשל האמריקאי יכיר בטקסים של "איחוד אזרחי", אשר יקדשו את הזוגיות על כל סוגיה – גם אם זה במחיר פגיעה במוסד הנישואים הדתי. "טקס הנישואים הוא עניין דתי מסורתי שצריך להתקיים על ידי אנשי דת בכנסיה, או בבית כנסת. אבל 'איחוד אזרחי' מתועד מטעם הממשלה יעניק להרבה זוגות נשואים הקלות במסים, הטבות בתחום הבריאות והביטוח הרפואי".
סעיף משמעותי נוסף במצע של בוטח, שאם ייבחר יהיה המחוקק הראשון בתולדות אמריקה המגיע לעבודה בקפיטול בחזות יהודית אורתודוקסית, קשור ביום השבת. בוטח מדגיש את חשיבותו בכל פה, ומצרף נימוקים חברתיים וכלכליים. "אמריקה צריכה יום שבת כי האמריקאים זקוקים ליום מנוחה בשבוע", הוא אומר. "חשוב לחזור לשנים עברו, כאשר בימי ראשון חנויות ועסקים באמריקה היו נעולים. חיי המשפחה באמריקה נפגעו והם ממשיכים להתדרדר כי הורים אינם יושבים סביב שולחן עם ילדיהם, אינם משוחחים איתם ולא חולקים חוויות ובעיות. פעם זה היה חלק בלתי נפרד מהיומיום כאן".
כהוכחה ניצחת לתועלת הכלכלית הצפונה בהשבתת חנויות ועסקים ליום בשבוע, הוא מגייס נתונים שפורסמו לא מכבר, המדווחים כי ברגן קאונטי (Bergen county) בניו ג'רזי, המחוז היחיד בארה"ב שבו כל העסקים סגורים ביום ראשון, הוא גם זה שיש בו את היקף הסחר הקמעונאי הגדול והרווחי ביותר במדינה (כ-5 מיליארד דולר בשנה). "כנראה שאם אין אפשרות לקנות משהו ביום מסוים משתוקקים יותר להשיג את המצרך הזה ביום אחר", טוען בוטח. "אם אבחר אני לא אזום חוק שייאלץ חנויות ועסקים לשבות ביום ראשון, אבל כן אציע שורה של יוזמות שיעניקו הקלות והטבות לבעלי עסקים שיבחרו לעשות כן".
"אובמה איננו מבין את המזרח התיכון"
למרות המסרים האלה, ועל אף החזות הרבנית הכשרה, הקהילה היהודית לא מתייצבת אוטומטית לצידו של בוטח. לא רק שרבים בזרם האורתודוקסי מסתייגים ממנו בעקבות התבטאויותיו בנושא סקס, אלא שגם אלו שכן מזדהים עם דעותיו חוששים להצביע לו. "הפחד של היהודים במחוז שלי הוא שאם אנצח בבחירות זה יעודד וידרבן את הערבים המקומיים להגיב בהתארגנות מקומית", הוא אומר. "חוץ מזה, הרבה יהודים חושבים שרב צריך להיות רב ולא אחד שמתעסק בפוליטיקה, ועוד רץ בבחירות לקונגרס".
מי כן תומך בבוטח באופן גלוי? כאן יש כמה הפתעות. אריק קנטור, חבר הקונגרס ממדינת וירג'יניה ואחד הפוליטיקאים המשפיעים בארה"ב, כבר התייצב לצידו והעביר לו תרומה בסך 5,000 דולר לניהול הקמפיין, וכך גם ג'ון גוסלין, כוכב ריאליטי אמריקאי שנוי במחלוקת שהופיע לצידו במסיבת עיתונאים. בוטח מספר כי הוא מקבל תרומות מיהודים מכל רחבי ארצות הברית, אך מעל כולם בולט המיליארדר הישראלי שלדון אדלסון, שתרם למערכת הבחירות של בוטח 10,000 דולר – הסכום המרבי על פי החוקים בארה"ב.
אדלסון, כידוע, עומד מאחורי החינמון הנפוץ "ישראל היום", ומתברר שהשניים חולקים תחביב מרכזי משותף: הערכה חסרת תקדים לבנימין נתניהו. "ביבי הוא ידיד שלי, וכשביקרתי בישראל לא מזמן הייתה לנו שיחה ארוכה", מתגאה בוטח.
הוא מגדיר את עצמו כימני ומספר כי למרות דעותיו הליברליות החליט לרוץ מטעם המפלגה הרפובליקנית משום שהוא מזדהה עם רבים מעקרונותיה. "אני מאמין בממשלה קטנה, בהקטנת עול המסים, ובמיוחד תומך בתקיפות במדיניות החוץ של הרפובליקנים, שטוענת בין השאר כי רודנים עריצים חייבים לשאת באחריות למעשי האכזריות שלהם", הוא אומר. בוטח גם נמנה עם המתנגדים החריפים של הנשיא ברק אובמה, ויוצא בגלוי נגד מדיניותו כלפי ישראל. "אובמה איננו מבין את המזרח התיכון. הוא גם לא מבין את מה שקוראים 'האביב הערבי'. הוא חייב לקלוט שלא ההתנחלויות הן הגורם להעדר השלום, אלא איראן והחיזבאללה, שלא ינוחו ולא ישקטו כל זמן שיהודי אחד חי בישראל".
הזיקה החזקה הזאת לישראל, מעיד בוטח, היא חלק בלתי נפרד מדמותו. בצעירותו למד בישיבת תורת אמת בירושלים, ולאורך השנים דאג לשמור על קשר חם עם הארץ. בעת שליחותו באוקספורד הקים את "חברת לחיים" (l'chaim society), שאירחה בין השאר ראשי ממשלות ישראלים שהרצו בפני הסטודנטים ("אני זוכר שאריק שרון נדהם כאשר באמצע נאומו הגשתי לו כוסית וודקה ובמצוות הרבי מילובביץ' ביקשתי שיאמר לחיים"), וגם היום הוא מקפיד על נציגות משפחתית בארץ הקודש. בתו חנה בת ה-21 החליטה לנטוש את לימודיה באוניברסיטה, לעלות לארץ ולהתגייס. "היא עושה מעשה חשוב מאין כמוהו", הוא קובע לקראת סיום. "אני אוהב לומדי תורה, אבל במדינה מוקפת אויבים גם החרדים חייבים להיות שותפים בהגנתה ולשרת בצבא. איך הם יכולים לשבת ולהגיד לחילונים 'אתם תשרתו ואנחנו לא'? אין באמת ברירה אחרת, האמינו לי".