כולנו מכורים למשהו. יש שמכורים לסיגריות, אחרים מכורים למתוקים, חלקנו מכורים לסקס, ולצערו של כרטיס האשראי שלנו, הרבה מאיתנו מכורים לקניות. הפסיכיאטר ד"ר פינקי פיינשטיין, מנהל המכון הפסיכו-קריאטיבי, מפתיע ואומר שאנחנו מכורים לדברים נוספים – לדאגות, לחדשות בתקשורת, לכעסים ואפילו לכשלון. ד"ר פייינשטיין הוציא לאחרונה ספר ששמו "ממחר מפסיקים", אז הזמנו אותו לשיחה כדי להבין מה זו בעצם התמכרות, ואיך לעזאזל יוצאים ממנה.
"לפי שיטת CRBT אותה פיתחתי, התמכרות היא הרגל מזיק או כואב שהאדם לא מצליח להפסיק. אם לאדם יש בחייו מצב החוזר שוב ושוב, שלכאורה הוא לא יכול לשנות, זה מצב שהוא מכור אליו, והוא לא עושה את הצעדים המתבקשים כדי לצאת מהבעיה. ההנחה היא שבתוך כאב ההתמכרות יש מידה מסוימת של עונג. אנשים מתמכרים לכאב המייצר להם אשליית עונג".
אם כך, מהי גמילה?
"מצב בלתי הפיך בו האדם לומד להשתמש כהלכה במשאביו הרגשיים באופן יצירתי לשם צמיחה והתפתחות. התהליך הזה מסב לו עונג לא ממכר, ומתוך שאיפה ליותר ויותר עונג כזה, תהליך הצמיחה נמשך. תהליך הגמילה עצמו פירושו מעבר מההתמכרות, הפסקתה ורכישת מיומנויות פרודוקטיביות יותר לטיפול בחרדות הקיומיות שהיא מסתירה".
איך עושים את זה?
אז איך מפסיקים לעשן, מתנתקים מהחדשות ולומדים להצליח בחיים?
השלב הראשון: זהו את ההתמכרות. כלומר, להבין שאנו מכורים ולזהות בדיוק למה אנו מכורים.
השלב השני: מצאו מוטיבציה להיגמל. "מכיוון שגמילה היא תהליך לא פשוט, המודעות לא מספיקה – נדרשת מוטיבציה".
השלב השלישי: בחרו להיגמל. "אתה בוחר לצאת למסע של גמילה מתוך ידיעה שאתה יוצא למסע". במילים אחרות, אם חשבתם שמדובר בזבנג וגמרנו, טעות בידיכם. אם תבינו את זה מראש ותהיו מוכנים לכך, התהליך יהיה קל יותר, ואולי גם קצר יותר.
השלב הרביעי: הפסיקו בהדרגה את המנהג הממכר. הכוונה היא להפסיק באופן מלאכותי את ההתנהגות – לצמצם את מספר הסיגריות, לבטל את המנוי לעיתון, להוציא את המתוקים מהבית. כתוצאה מכך, תרגישו ביתר שאת את תחושת הרעב הדורשת את אותה פעולה ממכרת, תחושה שד"ר פיינשטיין מגדיר כ"חרדה". האתגר טמון ביכולת "לחיות עם החרדה ולא להתפתות. אם מצליחים לעבור אותו בשלום, עושים את רוב הגמילה".
בשלב הזה יהיו רגעים קריטיים בהם הרצון לאותו חומר ממכר יהיה גדול במיוחד, והאשליה שאתם חייבים אותו תהיה ממשית מאוד. "אם ברגע כזה אתה מצליח להחליט לקחת את האנרגיה המצטברת למשהו מענג, אחרי שעה תשכח מהכמיהה. אם תחזור על זה ייווצר הרגל חדש. אם בעבר הייתי מגיב לחרדה על ידי סיגריה או שוקולד, מעכשיו אגיב על ידי כתיבה, ריקוד, הליכה, תפילה, מדיטציה, כל מה שעושה לי טוב".
השלב השישי: הפסיקו את הביקורת העצמית. "כל התמכרות מלווה בביקורת עצמית נוקבת מאוד. היא מכאיבה, והיא גם חלק מההתמכרות. לכאורה האדם אמור לנזוף בעצמו על ההתמכרות, אבל אז הוא רץ אל ההתמכרות כדי לקבל הקלה". לכן, נטרול הביקורת העצמית הוא חלק מהגמילה. איך עושים את זה? צריך לשנות את השיחה הפנימית על ידי תרגול קבוע לאורך זמן. למשל, להשלים 12 פעמים את המשפט "אני לא מרוצה מאיך שאני....", ואחר כך באופן יצירתי ומלאכותי לכתוב את המשפט מחדש, באופן חיובי. לדוגמא, במקום "אני לא מרוצה מאיך שאני אוכל", לכתוב "אני מרשה לעצמי לאכול מאכלים מסוגים שונים".
השלב השביעי: אהבו את עצמכם. עד כמה אתם מפרגנים לעצמכם, במחשבה ובקול רם? עד כמה אתם מחייכים לעצמכם מול המראה? מתי אתם קונים לעצמכם מתנות? מצאו דרכים לאהוב את עצמכם יותר, כדי להפחית ולצמצם את מידת הרעב המניעה את ההתמכרות.
והערה לסיום: "במהלך תהליך הגמילה צפויים משברים, בדומה לקריז שיש לנרקומנים. המשברים הם למעשה מאבקים עזים בין ההרגלים הישנים והמוכרים לבין הרגלים חדשים, שהם אמנם בריאים אבל הם לא מוכרים. כאן נולדת ההתנגדות, ואנו רואים אין ספור דרכים מניפולטיביות של הנגמל לשבש את תהליך הגמילה". לכן ממליץ ד"ר פיינשטיין לעבור תהליך גמילה בליווי של מטפל, שיידע לתמוך ברגעים הקשים ולהתיר את סבך המניפולציות. עד אז, אפשר וכדאי להתחיל בבית.