לפני פחות מ-2,000 שנה (בשנת 70 לספירת הנוצרים) נחרב בית המקדש השני, ועם ישראל גלה מארצו. במשך תקופה ארוכה הסתובבנו בארצות שונות, נרדפנו בידי בני דתות אחרות, אבל למרות הכל שרדנו, ובדיוק כמו שהובטח במקורות - בסופו של דבר גם חזרנו לארץ, באופן חסר תקדים בהיסטוריה, לאחר כ-2,000 שנות גלות, ובנינו כאן מדינה שנחשבת בעיניים תורניות כ"אתחלתא דגאולה", תחילת הגאולה. אחד הדברים הבודדים שנשארו להשלמת תהליך הגאולה (לצד ביאת המשיח, כמובן) הוא בניית בית המקדש.
בהתחשב במגוון המכשור והכלים שעומדים היום לרשות ענף הבנייה, ברור שמבחינה טכנית זו לא בעיה להקים את בית המקדש מחדש, אפילו בגרסה הרבה יותר מפוארת ומשוכללת מבתי המקדש הראשון והשני. אם כך, למה אנחנו מחכים? למה כבר היום לא בונים את בית המקדש, ותחת זאת אנו ממשיכים להתאבל עד היום על חורבנו, בעיקר בתקופת בין המצרים וט' באב?
"בית המקדש הוא לא רק מבנה אדריכלי מרשים", אומר הרב אלי עמר, "אלא גם מקום השראת השכינה. אלוקים היה האדריכל של הבית הקדוש. הוא קבע מה יהיה איפה ולמה, והדברים מופיעים בפירוט בתנ"ך. הרי כל המערכת של בית המקדש מכוונת למערכת רוחנית גבוהה. כאשר עם ישראל היה ראוי - השכינה שרתה בבית המקדש, וכאשר לא - השכינה הסתלקה ממנו. כאשר טיטוס החריב את בית המקדש, הוא כבר היה ללא השראת שכינה. ואז יצאה בת קול ואמרה 'בית חרוב החרבת'. כלומר, ממילא החרבת רק אבנים, ממילא לא הייתה במקום השראת שכינה".
אז אם נבנה היום את בית המקדש, יהיה מדובר במבנה ותו-לא, ללא שום ממד של קדושה?
"נכון. גם אם נבנה את בית המקדש השלישי, זה לא יעזור. אם מעשינו יהיו ראויים - אלוקים עצמו יוריד את בית המקדש מוכן מן השמים. זו הסיבה שאנחנו בוכים בתשעה באב מדי שנה - לא על בית, הרי תמיד אפשר לבנות בית אחר, אלא כי לכל אחד מישראל יש כיום חסימה רוחנית. היום הרבה יותר קשה לתקשר עם אלוקים מאשר פעם. בעבר שלמה המלך אמר שכל מי שמתפלל בבית המקדש - אפילו גוי - אלוקים ישמע את בקשתו. היום אדם יכול להתפלל, ובקשתו לא תמיד תישמע ותתקבל. הגמרא אומרת שמיום שחרב בית המקדש, מחיצה של ברזל מפסיקה בין ישראל לבין אביהם שבשמיים. משמע שיש כאן חסם רוחני שנוצר כתוצאה מהיעדרו של בית המקדש. לכן לא יעזור שאנשים יבנו את בית המקדש, כי אנחנו לא מחפשים את המבנה אלא רק את הצד הרוחני שייפתח. ועד עכשיו, ככל הנראה, עוד לא זכינו לכך".
מי יבנה יבנה בית מקדש בישראל?
עד היום היו מספר יוזמות קטנות ולא משמעותיות לבניין בית המקדש מחדש.
"אינני מכיר את הפרטים, אבל בזוהר הקדוש מסופר (חלק ג', דף ר"כ) שחכם גוי טען בפני רבי אליעזר שאלוקים לא יבנה יותר את בית המקדש. ענה לו רבי אליעזר: בית המקדש השלישי הוא בית שייבנה רק על ידי אלוקים. לכן אנו אומרים בתהלים פרק קמ"ז 'בונה ירושלים ה''. הזוהר הקדוש טוען שהתוכנית הייתה שאלוקים יבנה גם את בית המקדש הראשון, אבל בגלל עוונות העם - שלמה בנה אותו. ועוד לפני כן כתב דוד המלך בתהלים פרק קכ"ז 'אם ה' לא יבנה בית - שווא עמלו בוניו בו'. בית המקדש השלישי לא ייחרב לעולם, כי הוא עתיד להיבנות רק על ידי אלוקים. לאדם אין יכולת ליצור את המערכת הרוחנית הזו".
וכשהמקדש ייבנה, איך זה ישנה את החיים שלנו?
"קשה להבין את זה לעומק, כי זה כמו שתבוא לאדם עיוור ותשאל אותו איך ייראו חייו אחרי שיעבור ניתוח שיחזיר לו את מאור עיניו. אבל המערכת הרוחנית והפסגות שאדם יוכל להגיע אליהן יהיו בלתי מוגבלות. גם הנשמה תגדל מבחינה אלוקית, הקשר בין האדם לבין האלוקים יהיה גדול וזורם יותר, ונוכל יותר להבין את האלוקים ולשוחח איתו.
"חשוב להבין שהיום אנחנו נמצאים בחסימה רוחנית מאוד גבוהה. מבחינה אידיאלית, האדם היה צריך להבין את שיחות העופות, הציפורים והחיות; המערכת שלנו הייתה אמורה לקלוט מסרים ברמה הרבה יותר גבוהה; האדם האידיאלי היה יכול להריח מצבים רוחניים של אנשים אחרים, כמו יראת שמים; הוא היה יכול לראות מסוף העולם ועד סופו. היום אנחנו רואים עד הקיר, מבינים רק שפה שאנחנו מכירים, ומריחים רק דברים בסקאלה מוגבלת. המערכת מאוד רדודה מבחינת מימוש הפוטנציאל של האדם. בזמן הגאולה תהיה פתיחה רוחנית שתעניק לנו גם משמעות פיזית משמעותית מאוד".