פרשת ויקהל, המספרת על בנית המשכן, פותחת במילים "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". כשמקימים את המשכן צריכים לשתף פעולה, צריכים ליצור קהילה, ציבור. ובאמת, לא רק הגברים, גם הנשים הן חלק מן הקהל התורם למשכן, והמקרא מתאר את התכשיטים השונים שנשות ישראל נתנו לבנין המשכן.
המדרש מוסיף שבשונה מן הגברים, הנשים לא הסכימו לתרום להקמת עגל הזהב. כלומר, בעוד העגל היה מפעל גברי לחלוטין, למשכן הן תרמו לא רק את תכשיטיהן אלא אף את חכמתן. כפי שנאמר: "וכל אשה חכמת לב בידיה טווה". מה עומד מאחורי צירוף המילים המיוחד "חכמת הלב"? מדובר בחכמה שאינה מבוססת על השכל אלא על אותם רגשות פנימיים הנדרשים לבנין מרכז רוחני לעם.
למעשה, התרומה של הנשים לבניין המשכן היא לא רק בהשתתפות הפיזית, אלא בכך שהביאו סוג של איכות שלא בטוח שהגבר יכול להביא. בהיותו בית רוחני לעם, המשכן צריך את השילוב בין הגברי והנשי.
שלומית נאור, ראש רשת בתי המדרש בישראל וסמנכ"ל מליץ, וד"ר מוטי זעירא, מנהל המדרשה באורנים, השייכים לרשת בתי המדרש בישראל