הסיפור המזעזע הזה הוא רק דוגמא אחת, ולא בהכרח הקיצונית ביותר, למה שמתרחש בחודשים האחרונים בשכונת מאה שערים. בלב המחלוקת נמצאות שתי שורות של בתים ישנים המכונים "בתי ורשה", הממוקמים ליד כיכר השבת בשכונה החרדית. הבתים נבנו כבר לפני כמאה שנים במימון של רב פולני נדבן, ושימשו מאז כמקום מגורים לאברכים ירושלמים נזקקים. כיום, ויכוח על הרשאים ליהנות מהדירות, המהוות מעין דיור מוגן לבני ישיבות יוצאי פולין, התפתח לאלימות קשה בין הפלגים החרדים.
"לא מדובר רק בוויכוח נדל"ן", אומר תושב ירושלים שעובד בקרבת "בתי ורשה" ופוחד לחשוף את שמו מחשש לחייו. "מדובר בטרור שמפעיל גרעין קיצוני ואלים של פחות מעשרה אנשים באזור, שהורס גינות ציבוריות כי מגיעות אליהן נשים, שורף פחים של העירייה, מרסס גרפיטי ברחבי השכונה ומסרב שנשים ישתתפו בבחירות הפנימיות לקהילה שלהם. מעגל נוסף של אנשים שמשתפים איתו פעולה, רק הולך ומתרחב. אני מפחד מהם. בגללם אין לבנות שלי אפילו גינה לשחק בה".
מנסים לעשות קופה מאלמנות ויתומים
הסיקריקים היא קבוצה ניצית מקרב נטורי קרתא, הפועלת בירושלים כבר במשך יותר מעשור ומשתמשת באלימות להשגת מטרותיה. ככל הנראה מקור שמה הוא בסיקריים, קבוצת המורדים היהודים באימפריה הרומית, שהשתמשו בכל האמצעים להשגת עצמאות יהודית, ופעלו למען עניי ירושלים באמצעות גניבה מהעשירים, רובין הוד סטייל. גם בתלמוד, סיקריקון הם גוזלי קרקעות המשיגים אותן בכוח הזרוע ובאיומים.
אולם קבוצת התושבים המנהלת את המאבק מתנערת מכל קשר לאותם אנשים אלימים, וטוענת שמדובר בניסיון להסיט את השיח מהתושבים קשי היום, לדבריהם, שהנהלת ההסדר מקשה על חייהם. "ההסדר מסלק אלמנות ויתומים מבתיהם כדי לבנות חנויות ו'לעשות קופה' מהנכסים שיכולים להכניס הרבה יותר כסף. הם משתמשים בכוח הפוליטי שיש להם באמצעות שר הבריאות ליצמן, שגם הוא חסיד גור", אומר משה רוסט, בנו של שלום רוסט, אחד ממנהלי המאבק נגד פינוי הדיירים.
הסיכסוך בין הנהלת ההסדר, המורכבת בעיקר מחסידי גור, ובין אלה המכנים עצמם "הוועד הפועל של התושבים", כבר מזמן יצא מכלל שליטה. כאות מחאה על פינוי הדיירים, הקימו כמה מהם את הוועד, שמטרתו להילחם במה שהם מכנים "השתלטותה של חסידות גור על ההקדש". הסיקריקים מהאזור שהגיעו לתמוך במפונים סילקו באלימות דיירים אחרים, השייכים לחסידות גור, מדירותיהם, כנקמה.
אנשי החסידות לא נשארו חייבים, ובטענה שאברהם הירשמן ושלום רוסט, מראשי המאבק, הם ששלחו לכאורה את הסיקריקים לתקוף את שני הפעילים - שניהם הוכו, וביתו של הירשמן אף הותקף, כפי שסיפרה בתחילת הכתבה אישתו.
מישהו ראה את המשטרה?
מיעוט התושבים וחסידי גור ב"בתי ורשה" אינם מסכימים על דבר. כל אחד מצדי הסכסוך מצביע על יריבו כאלים. אך רק בנושא אחד אין עוררין: חוסר האונים בהן הם נתקלים מול אי אכיפת החוק. "הגשנו תלונה, והיה לי סרטון בו רואים את האנשים וראיות אחרות לזהותם, אבל עד היום אף אחד מהם לא נעצר", מספרת מרים הירשמן.
מן הצד השני מסביר עו"ד כץ על ייאושם של אנשי ההקדש: "האלה והאבן מכוונים תמיד לכיוונם של מרשיי המגיבים בנקיטת אמצעים חוקיים בלבד. בעבר היה מקרה אחד של אלימות נגדית, מצד אותם אומללים שגורשו בכוח הזרוע מדירותיהם על-ידי הפולשים. טבעי הדבר שבאין סיוע של רשויות אכיפת החוק פורץ תיסכולם של בודדים אל פני השטח".
במשטרה הסבירו כי מפקד המחוז, ניצב ניסו שחם, העלה את הטיפול בסכסוך בבתי ורשה והפרות הסדר בעקבותיו לראש סדר העדיפויות, וצוות החקירה המיוחד שהוקם במרחב ציון אוכף את החוק בשכונה ומטפל במפירי הסדר. אבל בפועל, עד כה הוגש כתב אישום אחד בלבד, נגד אחד הפעילים המרכזיים של הסיקריקים.
ממשטרת מחוז ירושלים נמסר כי "עד כה, נעצרו בשכונת מאה שערים למעלה מ-30, איש הן מחסידות גור והן מתנועת הסיקריקים, בחשד להפרות סדר, יידוי אבנים, סחיטת דמי חסות ותקיפות הדדיות. חלקם הורחק מירושלים בהוראת קצין משטרה או שופט ונגד חלקם כבר הוגשו כתבי אישום. המשטרה מתכוונת למצות את הדין גם עם הנוספים. במשטרה מדגישים כי בעקבות הפעילות האינטנסיבית של הכוחות בשטח, ירד החיכוך בין הצדדים כמעט לגמרי והפעילות תימשך עד למיגורו המוחלט של האלימות".
התנהלות של מאפיה
הסכסוך, מאבק נדל"ני מקומי כביכול, בו צד אחד נלחם על קורת גגו והצד השני טוען לבעלות על הדירות, מכיל בתוכו מאבקים גדולים עוד יותר. היבט אחד הוא אובדן שליטתה של המשטרה על זרמים אלימים במעמקי מאה שערים, שאינם מכירים במסגרת ובחוקיה של מדינת ישראל, והפיכת ההתנהלות באזורים אלה לכזו של המאפיה.
"חשוב להבין", אומר הרב צבי ביאליסטוצקי מחסידות גור וראש ישיבה חרדית, "האלימות מצד חסידי גור לא נובעת מהזדהות יתרה של החסידים עם 'הסדר ורשה' או עם כולל פולין (העמותה המאגדת את התרומות למען חרדים יוצאי פולין). אף אחד לא יצא להלחם רק בגלל שבהנהלת ההסדר יושבים שלושה אנשים מהחסידות. הסיבה היחידה שהם בכל זאת עשו את זה, הייתה הפגיעה האישית בחברים שלהם שגורשו מבתיהם באלימות".
בנוסף למאבק האלים, חסר הרסן, בין הזרמים השונים, מן הצד השני של הפרשה עומד מאבק נוסף - השליטה בכספי "הקדש בתי ורשה" השייך לכולל פולין, שעומד לעלות לדיון בבית המשפט בחודשים הקרובים.
גם פה - פוליטיקה
"תושבי חסידות גור מנסים לכנות את התושבים סיקריקים וליצור תחושות שליליות כלפיהם כדי להסוות את המחלוקת האמיתית ולהסיט אותה לנושאים לא רלוונטיים", אומר עו"ד קובי אמסטר, המייצג את "הועד הפועל של תושבי השכונה" בתביעה שהגישו נגד ההסדר. לדברי אמסטר, המחלוקת האמתית היא בכלל שונה. "השאלה האמיתית היא מי עומד בקריטריון ויכול להנות מכספי ההקדש ומי יכול להיות נאמן, ולנהל את ההקדש. כרגע, ישנם אנשים שאינם עומדים בקריטריונים, למשל אנשים שאינם יוצאי פולין".
חסידות גור, מהווה רוב בקרב יוצאי פולין, אך עד לפני כשנתיים עמדו בראש ההקדש שלושה מנציגיה ושלושה נציגים נוספים מקרב הזרמים הירושלמיים. לאחר שעזבו שניים מהנציגים את הנהלת ההקדש, מהווה נציגותה של חסידות גור בהקדש, רוב מוחץ. כעת, חוששים תושבי השכונה, השייכים לאותם זרמים, לאופייה העתידי של השכונה. "הם הוציאו אישור להקים כאן קניון. המקום נועד לצדקה, אבל אותם מעניין לעשות ביזנס", אומר רוסט.
חסידי גור בקרב הנהלת ההקדש מסרבים להתרגש מהמשפט. "הם יכולים להגיש כמה תביעות שיירצו ולהגיד שחסידות גור מנסה להשתלט", אומר הרב ביאליסטוצקי. "בדירות אין אפילו 15 אחוז דיירים מהחסידות שלנו. המצב בפועל הוא שהדיירים לא משלמים את דמי המפתח ומעוניינים להמשיך לגור בדירות גם לאחר חמש שנים שמקציב החוק, בלי לשלם שכר דירה. לפי החוק, מי שרשום בטאבו, הנהלת ההסדר, הוא שאחראי על הנכסים. יכול להיות שגם הדיירים במגדלי אקירוב לא מרוצים מהתנאי השכירות שלהם. אז הם לא ישלמו?".
