מה הוביל להתאבדותו של היוצא בשאלה ישראל קרול?

ישראל קרול, היה רק בן 26 כשהחליט לשים קץ לחייו ביום שלישי, ה-2 באוקטובר. רגע לפני ביצוע המעשה, בצעד נדיר שמעיד על תכנון מדוקדק הוא פנה למד"א שלא בדרך המקובלת. רגע לפני ההתאבדות הוא שלח הודעה למד"א בה כתב "דיווח על התאבדות, חנק באמצעות מסיכה מאולתרת", ומסר את כתובתו ואפילו הסביר "זהו בית פרטי עם יחידת דיור מאחור. יש לרדת במדרגות עד הסוף. הדלת פתוחה. תודה". אביו, חנוך קרול, מוסיף, ש"הוא לא רצה שהשותף שלו ימצא אותו ולכן פנה למד"א ובנוסף, השאיר לשותף 420 שקלים וכרטיס אשראי עם הקוד הסודי".

לכאורה, מדובר בעוד מקרה התאבדות של צעיר שלא מצא את דרכו בעולם הזה, אלא שעוד בזמן השבעה התעורר ויכוח סעיר סביב הנסיבות שהובילו למותו של קרול, שיצא בשאלה. לכולם היה ברור, שהוא הגיע למצב נפשי קשה מאד שממנו כבר לא היתה דרך חזרה.

חבריו הודיעו על מותו בפייסבוק וכתבו "בצער רב, אנו נאלצים לבשר שישראל קרול, חבר יקר ואהוד מקהילת האתאיסטים נמצא ללא רוח חיים לאחר שנטל את חייו בידיו. ישראל היה יוצא בשעלה מחסידות גור. הוא היה אדם חם, תומך, חשוב ואכפתי שהושיט יד לעזרה לכל נזקק והיה מוערך מאד בקרב חבריו מקהילות היוצאים בשאלה בתפוז, בהן הוא היה פעיל ומעורב חברתית.

עוד כתבו החברים, כי "ישראל חווה ניסיונות כפיה מרים 'ללכת בתלם' באמצעים פסיכיאטרים שונים לפני יציאתו בשאלה וקשר רופף וכאוב עם משפחתו בעקבות כך... הוא היה ידוע באמירותיו הקשות נגד החברה החרדית בכלליות והחסידות שלו בפרט".

בפורומים אחרים באינטרנט הועלו טענות שקרול נרצח על ידי הקהילה ממנה יצא. בקהילת גור, ממנה יצא, טוענים שקרול בגלל לקה בנפשו וסרב לטפל בדיכאון החמור ממנו סבל.

ילד נורמטיבי אך מעט נמרץ

מי שמנסה לשפוך אור על הנסיבות שהובילו למותו, הוא אביו, דמות מוכרת בקהילה, ומי ששמר על קשר עם בנו על אף היציאה בשאלה: "הוא היה ילד קשה וסרב לקחת ריטלין, אז הוא התפרע הרבה. אבל אף אחד לא הכריח אותו", מספר חנוך, "זה גרם לו לדימוי עצמי שלילי וזה השפיע עליו לאט לאט וגרם לו לחרדות".

קרול נולד וגדל בחצור הגלילית, כחלק מקהילת חסידי גור במקום, הוא הותיר אחריו 11 אחים ואחיות. אביו מתאר ילד נורמטיבי אך מעט נמרץ, בעל לב רחב ואישיות סוחפת. הוא נישא בגיל 19, ושנה לאחר מכן החל לשקוע בדכאון: "עד החתונה הוא היה בסדר, אבל שנה אחרי כן הוא נכנס לדכאונות, היו לו חרדות, התקפי רעידות וסיוטים בלילה, אז הרופאים המליצו לו לקחת כדורים נגד דכאון. הוא ניסה לקחת מרצונו החופשי, אבל לא נטל אותם בצורה מסודרת אז זה לא השפיע עליו. עד היום סבור, אחד מהרופאים המטפלים שלו, דר אילן רבינוביץ שהוא חילוני מוחלט, שהכדורים הללו היו יכולים להציל את חייו".

אחרי שנתיים הנישואים התפרקו, קרול התגרש ולפני ארבע וחצי שנים עזב את הדת והיגר לבני ברק. משם עבר לירושלים, שם ניסה לרכוש השכלה אקדמאית ובמקביל עבד בספריה הלאומית. המעבר הזה, מין החברה החרדית לחברה החילונית לא היה קל לו, והדכאון רק החמיר. "התייעצתי עם רופא מומחה, שאמר שהוא רק צריך לקחת את הכדורים שלושה חודשים רצוף ואז הוא ייצא מזה, אבל הוא כבר לא רצה לקחת ומאז לאט לאט המצב החמיר עד שקרה מה שקרה, לצערי", אומר אביו בכאב, "לפי חצי שנה הוא בא אלינו לשבת, אמרתי לו בדרך הביתה את מה שהרופא אמר, אבל הוא אמר לי 'אל תדבר איתי על זה, זה עושה לי סיוטים' אז הפסקתי. עשינו את כל המאמצים שיהיה לו טוב, אבל אי אפשר להכריח בן אדם".

"תהליך של רצח שהחל לפני עשרות שנים"

הרתיעה של קרול מהכדורים הללו, אינה מקרית, כפי שמעידים חבריו: "מה שקרה אתמול הוא לא התאבדות, אתמול הסתיים תהליך של רצח שהחל לפני עשרות שנים", כתב חברו משה שנפלד בפייסבוק יממה לאחר מותו. "חשוב שכולם ידעו שבזמן שעוד היה בגור, ישראל אולץ לקבל כדורים פסיכיאטרים, שנועדו לעמעם את היכולת שלו לקבל החלטות, כדי למנוע ממנו את היציאה. לכן, גם כשהיה צריך את הכדורים שנים לאחר מכן, כדי לטפל בעצמו, הוא סירב לקבל אותם.

"המשפחה העזה ברוב חוצפתה לשאול איך לא שמנו לב. איך לא שמנו לב? הוא קיבל את תשומת הלב שלנו כבר שנתיים, בהם הלב שלנו פרפר עם כל איום על התאבדות. אבל לא הצלחנו לעשות כלום.. ספרו לכל העולם שנרצח לנו חבר! ושבפעם הזו בלבד אנחנו נוטשים את הפוליטקלי קורקט ואומרים בפלא מלא את האמת – רצחו לנו את ישראל!"

בחודש אפריל האחרון התפרסמה כתבה בעיתון "הארץ", בה נכתב אודות השימוש בכדורים פסיכיאטרים בקרב הקהילה החרדית ובפרט בחסידות גור. קרול היה בין המשתתפים בכתבה הזאת והתגובות לא איחרו להגיע. "זה לא סוד שבחסידי גור מקלים ראש עם כדורים פסיכיאטרים", סיפר רב בקהילה אחרת, "אבל זה הוצג בצורה מאוד שלילית והתיאור רחוק מהמציאות".

חנוך, אביו של קרול מספר שבנו היה נסער בעקבות פרסום הכתבה ואף התקשר לבקש סליחה: "שמעתי על הכתבה מכל מיני חברים אבל לא קראתי אותה ולא אמרתי לו כלום על זה. הבנתי שהוא לא הזדהה שם, אבל עלו רמזים שזה הוא, והוא התקשר והתנצל אלף פעם, הוא אמר שהוא לא רוצה לפגוע באף אחד. הוא דיבר שם נגד הדבר הזה שנותנים כדורים, סיפר שהיו נותנים לו כדורים והוא היה זורק אותם לפח".

"שמרנו איתו על קשר חם כל הזמן"

אביו מספר שגם לאחר היציאה בשאלה, הוא לא ניתק את הקשר עם בנו, ועל כן הטענות העולות כלפיהם אינן מוכרות לו: "הוא היה אהוב על כולם. החברים שלו באו לשבעה וסיפרו שהם לא יכולים בלעדיו, מצד אחד זה מחזק אותנו ומצד שני זה מסביר עד כמה הכאב שלנו גדול בלעדיו. מהיום הראשון ועד האחרון היינו בקשר חם איתו. לא היינו בברוגז מעולם, שלחנו לו דברים מהבית, מאכלים שהוא אוהב, ביקרנו אותו בכל מצב ואיפה שהוא היה. לצערנו לא כולם יודעים להתנהג כך וזה חשוב מאוד. הוא היה בחור עם לב טוב ומאוד אהב לעזור לכולם.

"החברים שלו סיפרו לי שישראל הוא לא הראשון ולא האחרון שעושה מעשה כזה. יש שם קושי מאוד גדול. הם אמרו שהוא מאוד סבל והתברר לי שהיו עוד ניסיונות התאבדות בעבר, אבל הם טענו שזה היה במינון נמוך כזעקה לעזרה, ושגם עכשיו זה היה הסיפור, שהוא לא רצה להתאבד, רק שהוא טעה במינון ולכן סיים את חייו".

את השיחה האחרונה עם בנו חנוך לא ישכח לעולם: "זה היה במוצאי יום כיפור, אחרי שהיה לו את התכנון. אמרו לי שבחמישה ימים האחרונים הוא מחק את כל החברים בפייסבוק, השאיר אפס חברים. ואז הוא צלצל אלי במוצאי כיפור, זאת הייתה הפרידה שלו, הוא תכנן את זה אבל לא אמר לי שהוא הולך לעשות משהו כזה. שמחתי שהוא התקשר, שאלתי למה הוא לא התקשר בראש השנה ואמר שלא היה לו מצב רוח. הוא אמר 'אני רוצה להציע לך עצה טובה, אתה לא רוצה שלכל הילדים בבית יקרה מה שקרה לי, לכן אני מציע שתקח כל ילד וכל בן אדם בעולם לפסיכולוג לאבחנה. אם יש בעיה אפשר לפתור אותה בגיל קטן, אם מחכים זה מסתבך. הוא נתן לי הוראות מה לעשות כדי שלא יקרה לאף אחד מה שקרה לו, זאת הייתה שיחת הפרידה והיא הייתה מאוד נעימה. אמרתי לו תודה רבה. שמעתי שישראל הוא לא היחיד מבעלי התשובה שסבל מדיכאון כזה, הם מתוסכלים מחייהם, אני רוצה להעביר מסר, שקודם כל כל אחד ילך בדרכו, עם הלב שלו ומאור פניו. וגם לציבור החרדי – שמעתי שכבר נלקחו לקחים – לא לזרוק את הילדים. גם ילד שחזר בשאלה הוא לא רשע, הוא סובל, יש לו בעיות וצריך להבין אותו. ישראל לא עשה את מה שעשה מרוע, רק מסבל".

• התאבדות
• חרדי