דמיינו לכם יום בו אניות לא עוזבות את הנמל, מחזרים לא מציעים נישואין, אנשי עסקים לא פוצחים במיזמים חדשים, עקרות בית לא מחליפות מצעים, נוודים מתרחקים ממסעות, הרפתקנים מעדיפים לשבת בבית, ספורטאי אקסטרים מורידים את רף הסיכונים, מביני דבר לא גוזזים את שיערם או את ציפורניהם, עורכי דין לא חותמים על חוזים, ו-20 מיליון אמריקאים נמנעים מלהגיע למקום עבודתם ומסתגרים בבתיהם.
לא, זה לא אפוקליפסה עכשיו, גם לא יום הדין. מדובר ביום שישי ה-13, שעשרות מיליוני אנשים בכל העולם מאמינים שהוא יום מועד לפורענות ואסונות. האירוע הזה מתרחש בממוצע כמעט פעמיים בשנה, אבל הפחד מפני יום שישי ה-13 בחודש כל כך מושרש בתרבות, שהוא אף זכה למינוח פסיכיאטרי משלו: paraskevidekatriphobia (פארא-סקווי-דקא-טרי-פוביה).
מקורה של אמונה טפלה זו לוט בערפל, אבל קיימות מספר גרסאות. המנצחת בהן היא זו שמתייחסת לסעודה האחרונה של ישו, אירוע שהתקיים ביום שישי בהשתתפות ישו ו-12 שליחיו, ובסך הכל 13 סועדים. גרסה נוספת מתייחסת גם היא לישו וקובעת את יום שישי כמועד צליבתו.
טרגדיה אחרת התרחשה כ-13 מאות לאחר האירועים הללו, ביום שישי ה-13 באוקטובר 1307, עת המלך הצרפתי פיליפ הורה לערוך טבח במסדר אבירי הטמפלרים שכונו גם אבירי היכל שלמה. ממש מעבר לתעלת לה-מאנש, באנגליה השכנה, נהגו לתלות את העבריינים בימי שישי בשבוע, והם פסעו אל גרדום שהובילו אליו – ניחשתם נכון – 13 מדרגות.
על מה על האטרף?
אבל האימה מפני המספר 13 אינה נחלתם של ימי שישי דווקא, והיא מושרשת גם בחיי היומיום. לדוגמה: במלונות ובגורדי שחקים רבים לא תמצאו קומה שמספרה 13, וממילא לא חדרים שמתחילים במספר זה או מעליות שהמספר 13 מתנוסס על לוח הבקרה שלהן. בערים רבות בהן הרחובות ממוספרים, אין רחובות או שדרות שנושאים את המספר 13. אנשים רבים לא יישבו לשולחן סביבו מסבים 13 סועדים, וגם לא יסגרו ספר בעמוד 13 ולא ילונו בדירה בה ישנות 13 נפשות – אלא אם אחת מהן תתנדב להישאר ערה.
שורשי החשש מפני המספר 13 אפופים מסתורין לא פחות גדול מזה האופף את החרדה מפני ימי שישי. ייתכן ש-13 הוא מעין תהום פעורה מעבר למספר 12 שמייצג שלמות: 12 חודשי השנה, 12 שבטי ישראל 12 שליחיו של ישו ועוד. המספר 12 זכה בכבוד גדול ובכינוי רווח משלו, תריסר, ואילו המספר 13 הפך לשם נרדף למזל ביש שמתגורר בשוליה של השלמות שמיוצגת על ידי המספר 12.
ויש עוד השערות: אם מסכמים בגימטריה את אותיות השם המפורש, מקבלים 26, ואם מחלקים את המספר הזה לשניים מתקבל המספר השטני 13. טקס מאגי דורש את שיתופן של 13 מכשפות, ושמו של הקלף ה-13 בחפיסת טארוט הוא "מוות", שלגמרי לא במקרה מסמל התחדשות ולא מוות – אבל לכו תסבירו את זה למאמינים.
תמיד אנחנו חייבים להיות יוצאי דופן! היהדות דווקא מסתדרת היטב עם המספר 13: שנה עברית חייבת להכיל מספר שלם של מחזורי ירח, לפיכך שנה רגילה נמשכת 12 חודשים, ואילו שנה מעוברת נמשכת 13 חודשים. נערה נכנסת למצוות בגיל 12, בעוד נער עושה כן בגיל 13. 13 הם עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם, 13 הן מידות הרחמים, 13 ענני כבוד הלכו עם בני ישראל במדבר, 13 הן המידות בהן נדרשת התורה, 13 שופרות היו בבית המקדש, וכמספר זה גם שולחנות, פרוכות והשתחוויות. בעת עצירת גשמים נהגו לגזור על הציבור 13 תעניות, ויש מובאות נוספות המאדירות את ערכו של המספר 13.
לסיכום - איש איש באמונתו יחיה. מי שמאמין בגורל וביעוד שלו יוכל לנהוג לפי אמונתו, אבל הכי חשוב: היזהרו מאנרגיות שליליות והזמינו לעצמכם אנרגיות חיוביות – בכל השנה!
