בתחילת המאה ה-20 התפשט בכל רחבי גרמניה גל חזק של רוחניות, של צמחונות וטבעונות, של הערצת התרבות הקלטית ושל חזרה אל הטבע. הזרעים הראשונים לתנועות אזוטריות מערביות נזרעו עוד קודם לכן על ידי מספר הוגים, שכמהו לתרבויות עתיקות שנעלמו והתפעלו מגזע עליון, ספק אדם ספק אל, שחי בעבר על פני כדור הארץ. על פי הלנה בלבצקי (מייסדת התיאוסופיה), שבעה דורות של גזעים עליונים אכלסו פעם את כוכב הלכת שלנו, בהם גזע קדום שמקורו ביבשת אטלנטיס הנעלמה והגזע הלמורי שמקורו ביבשת למוריה, נצר לגזע האטלנטי.
האחרון בשושלת היה הגזע הארי, שהופיע במזרח (בפרס העתיקה, בהודו ובטיבט), עבר לסקנדינביה ומשם התפשט למרכז אירופה. תיאוריה זו הסתמכה על מחקרים שגילו שבפרסית קדומה ובסנסקריט, המילה Arya פירושה "אדם אציל".
עד סוף המאה ה-19, היו הגרמנים מחולקים לעשרות נסיכויות נפרדות וסבלו מחוסר זהות לאומית. בראש נסיכות פרוסיה הגדולה עמד אוטו פון ביסמרק, קנצלר הברזל, שייסד ב-1871 את הרייך השני (הרייך הראשון הוקם בימי הביניים והתפרק בימי נפוליאון) והוביל את גרמניה המאוחדת לפריחה כלכלית ולעוצמה צבאית. ביסמרק הוא שעיצב את הלאומנות הגרמנית ותרם להתפתחות המושג "פולק" – הלאום, הרוח הגרמנית המיוחדת. תורת האבולוציה של דרווין, הדוגלת בעיקרון "המתאים שורד", נפלה על אוזניים קשובות בגרמניה, שכאמור נשטפה בשלל תיאוריות אזוטריות בדבר גזע עליון קדום, וסולפה באופן מגמתי – "החזק שורד". כך נולד תמהיל רומנטי בדבר עליונות הגזע הארי הגרמני ונחיתות גזעים אחרים, ובראשם הגזע השמי.
רעיונות אלו טופחו על ידי כמה הוגים רוחניים אשר חלקם גם ייסדו כתות רוחניות מיסטיות שקסמו לאדולף היטלר ולרוב צמרת המפלגה הנאצית.
ישויות מחוץ לכדור הארץ
בין מעצבי תפיסת העולם של המפלגה הנאצית היה איש בשם יורג לאנץ פון ליבנפלס, נזיר מודח שהפך להוגה דעות, שפרסם בשנת 1905 תיאוריה מוזרה בשם תיאוזואולוגיה. הוא טען שמקורו של הגזע הארי בישויות מחוץ לכדור הארץ ושהגזעים הנחותים יותר נוצרו מהכלאה של קוף עם אדם. לכן, לדבריו, יש לעקר זכרים נחותים. את תורתו הוא פרסם במגזין בשם "אסתרא", והוא היה הראשון להשתמש בסמל הסווסטיקה, צלב הקרס, בהקשר הנאצי שלו.
צלב הקרס הוא סמל עתיק למזל ולהצלחה בהינדואיזם, בבודהיזם הטיבטי ובתרבויות אפריקאיות ודרום אמריקאיות. הוא אף מעטר מבנים ופסיפסים בישראל מתקופת בית שני ומהתקופה הרומית, שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. בהינדואיזם הוא נפוץ בשני המצבים, שמאפיינים את האל ברהמה. כשזרועותיו של צלב הקרס בכיוון השעון הוא סמל לאחדות ומיוחס גם לגנש, אל השפע; כשזרועותיו נגד כיוון השעון, הוא סמל לפירוד ומיוחס גם לאלת ההרס קאלי. חברי ה"טולה" (Thule), אגודת סתרים שנתנה חסות למפלגת הפועלים הגרמנית (שהפכה מאוחר יותר למפלגה הנאצית), אימצו את הסמל בשינוי קל – הם היטו אותו ב-45 מעלות. בשנת 1920 הוא הפך לסמל המפלגה הנאצית, ועם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, הופיע צלב הקרס בדגלה הרשמי של גרמניה.
היטלר הושפע עמוקות מכתות אוקולטיות (כתות שעוסקות בתורת הנסתר), ובעיקר אלו שהכריזו מלחמה על התנ"ך ועל מעמדו המקודש. היטלר בז ממילא לנצרות ולכנסייה, והעתיק את שנאתו לתנ"ך וליהודים, שטענו שהם העם הנבחר. הוא האמין שתיאוריית העם הנבחר סותרת את חזון הגזע הארי, גזע שמקורו באטלנטיס האבודה ושישוב ויעלה מן המצולות, ולכן ראה בעצמו שליח הבא לטהר את העולם מהגזעים הנחותים.
מלחמת אש בקרח
עוד אדם שהשפיע רבות על התנועה הנאצית היה הממציא ומהנדס הקיטור הנס הורביגר, שנולד ב-1860 באוסטריה. בהיותו גם אסטרונום חובב הוא המציא תיאוריה מוזרה מאוד בשם "התיאוריה של הקרח הנצחי", העומדת בסתירה גמורה לאסטרונומיה ולמתמטיקה. תיאוריה זו מבוססת על סיפורי מיתולוגיה וטוענת שהעולמות נוצרו בקרח ובאש, תוך כדי מאבק תמידי ביניהם בחלל האינסופי. לדבריו, מערכת השמש נוצרה בהתנגשות אדירה בין גוף אש לוהט לכוכב קרח ענקי.
הורביגר טען ששלושה ירחים, העשויים מסות של קרח קוסמי, קדמו לירח שלנו. ירחים אלה הלכו וקרבו במשך מאות ואלפי שנים לכדור הארץ, סבבו סביבו, התנפצו שוב ושוב על פניו ויצרו שינויים ניכרים בכוח הכבידה, שהשפיעו על גודלם של בעלי חיים וצמחים. כל אימת שהירח הראשון היה קרוב לכדור הארץ נוצרו בו יצורים ענקיים, וכשהוא היה מתרחק – נוצרו בכדור הארץ יצורים ננסיים וזוחלים. בירח השני הופיעו על פני האדמה יצורי ענק דמויי אלים, בעלי יכולת שליטה בסדרי עולם, שזכרם נותר במיתולוגיה היוונית. אותם בני אדם-אלים תרבתו את האדם שנוצר במחזור הירח השלישי, שלטו במסלול הכוכבים ויכלו למנוע אסונות טבע. הורביגר טען שגזע עליון זה עומד לשוב ולפרוש את שלטונו על פני כדור הארץ. לתפיסתו, הצוענים, השחורים והיהודים לא היו בני אדם אלא מוטציה פתאומית של תקופה חסרת ירח, שבמהלכה שטחים רבים מכדור הארץ לא היו אלא ביצה טובענית, תקופה שבה נוצרו גם החרקים והזוחלים.
ספרו יצא ב-1917 במהלך מלחמת העולם השנייה, וסחף למעלה ממיליון מאמינים ברחבי העולם שיצרו קבוצה בשם WEL. המפלגה הנאצית אימצה את רעיונותיו בחום, כי הם התיישבו עם השקפות העולם הגזעניות שלה. היטלר ראה בדבריו מדע נורדי ונציונל סוציאליסטי, המהווה תשובת נגד הולמת למדע היהודי הליברלי.
כשהמיסטיקה והפוליטיקה נפגשות
אדם אחר שהיווה מקור השראה להיטלר ולצמרת המפלגה הנאצית היה דיטריך אקהרט, משורר, מחזאי, עיתונאי ואיש בוהמה, שנפטר במינכן בשנת 1923. בצוואתו כתב שהחברה שהקים, אגודת טולה Society) (Thule, תמשיך להתקיים לעד ותביא תוך זמן קצר לשינוי פני העולם כולו.
השם "טולה" נגזר מתוך אגדה עתיקת ימין הטוענת שאי שם בצפון, מעבר לגרינלנד, נמצא פעם אי שהיה מרכזו של תרבות מאגית שנכחדה, ושבאי זה חיו יצורים שחציים אדם וחציים אלים, העתידים להעביר את סודותיהם לקבוצת נבחרים מהאומה הגרמנית באמצעות תקשור. על פי האגדה, קבוצת אנשים זו תשמש מקור לגזע חדש העומד לשוב אל כדור הארץ, גזע האדם העליון, והאל הסקנדינבי תור יהיה מלכם. שלוש שנים היה אקהרט בקשר הדוק עם היטלר, הנחה אותו במשנתו ולימד אותו את כישורי הנאום. בתמורה, הקדיש לו היטלר את ספרו "מיין קאמפף".
בתום מלחמת העולם הראשונה, התנפצה תפארתו של הרייך השני לרסיסים. היטלר הצטרף ל"מפלגת הפועלים הגרמנית", מפלגה ימנית קיצונית בעלת מצע חברתי אנטי-קפיטליסטי ועם סממנים אנטישמיים. בשנת 1920 שמע רודולף הס, טייס קרב עטור תהילה ממלחמת העולם הראשונה וחבר באגודת טולה – שחיפשה אחר המשיח נושא בשורתה – נאום נלהב של היטלר באחת מהעצרות. חבריו לאגודה, שהיו ממכובדי העיר ומעשיריה, החליטו לממן את מפלגתו של היטלר. שמה שונה למפלגת העבודה הגרמנית הנציונל סוציאליסטית, ובקיצור המפלגה הנאצית. מלבד הס, שהפך לסגנו ולמזכירו האישי של היטלר, רוב צמרת המפלגה הנאצית הייתה חברה באגודת טולה, לרבות אלפרד רוזנברג, הנס פרנק, יוליוס שטרייכר ועוד רבים אחרים.
הקוסם מאחורי הקלעים
לאחר מותו של אקהרט, תפס קרל האוסהופר, מיסטיקן ואסטרטג שהאמין בקשר עם ישויות מעולמות אחרים, את מקום האב הרוחני של האגודה. הוא נולד ב-1869 במינכן, וב-1908 מונה לנספח צבאי בטוקיו, שם הפך לתלמיד באגודות בודהיסטיות סודיות, מהחשובות ביותר. קשר מיוחד היה לו עם אחוות "הדרקון השחור", אגודה סודית ימנית, שחבריה החזיקו בעמדות בכירות בעולם העסקים והממשל ושדגלה בהפיכת יפן למעצמה צבאית.
האוסהופר היה גנרל בכיר במלחמת העולם הראשונה, ואת המפלה הצורבת שנחל הצבא הגרמני תלה בקומוניסטים וביהודים. לאחר שחרורו מהצבא קיבל משרה באוניברסיטת מינכן כמרצה לגיאוגרפיה, ובגיל 45 קיבל את הדוקטורט על תזה מבריקה בגיאופוליטיקה, העוסקת בקולוניאליזם ובהתרחבות טריטוריאלית וכן בקשרים שבין האדם לטבע. בשנת 1919 הוא ייסד בברלין את "אחוות הווריל", שעסקה בתקשורים, במדע ובטכנולוגיית תעופה, כולל ניסיונות לבניית צלחות מעופפות בכוח האנטי כבידה.
האוסהופר טען שגרמניה חייבת ליצור בריתות עם מדינות בעלות אקלים דומה, ולכן הגה ברית יבשתית בין גרמניה, רוסיה, סין, הודו ויפן, נגד העוצמה הקולוניאליסטית הימית של אנגליה, צרפת וארצות הברית, ואף עיצב את "הבלוק", ברית בין גרמניה, רוסיה ויפן. לפי תורתו, המדינה היא אורגניזם טבעי הפועל לפי חוק הטבע - החזק מנצח את החלש, ולכן אך טבעי שהאזרחים חיים למען המדינה. האוסהופר הצדיק את ההתפשטות הגרמנית על חשבון מדינות שכנות בעליונות הגזע הארי ושאף לאחד את כל בעלי הדם הגרמני במדינות אלה תחת דגל אחד.
בשנת 1924, בעקבות ניסיון ההפיכה במינכן שכשל, נאסר היטלר עם מזכירו רודולף הס, ושם בכלא כתב את "מיין קאמפף". האוסהופר ביקר אותו מדי יום ביומו, והעניק השראה לתיאוריות של מדיניות הפנים ומדיניות החוץ המתוארות בספר. האוסופר האמין שבטיבט יושבים המכשפים החזקים ביותר בעולם ושהיטלר הוא גלגול נשמה של מנהיג ארי טיבטי קדום. הוא גם נודע כבעל כוחות נסתרים המסוגל לראות את העתיד, וידע לומר היכן יתקפו כוחות האויב. למשל, הוא חזה תאריכים חשובים ביותר כמו כניסת הכוחות הנאצים לפריס ומות הנשיא רווזולט.
בן טיפוחים מטורף
האוסופר והס היו מקורבים ביותר להיטלר עד לשנת 1941. ב-3 במאי בשנה זו דנו השניים בדבר עתידה של גרמניה נוכח פעולותיו הבלתי שפויות של היטלר, וראו בו את האל שהכזיב. הם חששו שהיטלר עומד לתקוף את רוסיה ובכך להפר את הברית שהאוסהופר כל כך עמל עליה. האוסהופר חשב שאולי יש מקום לדבר על שלום, אם בריטניה תכיר בשאיפת גרמניה לשליטה באירופה. כאן המקום להזכיר שהאוסהופר היה קשור לאחווה בריטית סודית בשם "מסדר שחר הזהב" (מתלמידיה הבולטים היו קראולי וריידר וייט, ממציא חפיסת הקלפים הפופולרית כל כך). הס, סגן הפיהרר, יצא בחשאי במטוס זעיר לפגוש את הדוכס מהמילטון, שהיה חבר המסדר, בטירתו בסקוטלנד, וכך נוצר קשר עם וינסטון צ'רצ'יל. ואולם, המנהיג הבריטי סירב לכל הסדר ורצה בחיסולו המוחלט של הרייך השלישי. היטלר, שהיה אחוז כעס וטירוף על הבגידה בו, הדיח את כל מקורבי הס כולל האוסהופר.
ב-22 ביוני 1941 פלש היטלר לרוסיה וגם ארצות הברית הצטרפה למלחמה. חבורת הפטריוטים הלאומנית הגזענית ראתה בהיטלר בוגד במורשת הגרמנית המקודשת, ולא בשל פשעיו נגד האנושות בכלל ונגד העם היהודי בפרט, אלא בשל בגידתו ברעיונותיהם. מבחינתו של האוסהופר, היטלר, בן טיפוחיו המטורף, ריסק לחלוטין את חזונו בדבר הרייך בן אלף השנים. מכאן ואילך האוסהופר החל להיות מעורב במזימות שנרקמו נגדו. הוא ובנו אלברט היו בין הקושרים שתכננו להתנקש בהיטלר ב-20 ביולי 1944, במבצע ולקירי המפורסם, אך היטלר ניצל בנס מניסיון ההתנקשות, הודות לרגל השולחן בבונקר המבצעים שלו שהגנה עליו.
רבים הוצאו להורג, בהם הבן אלברט שהוצא להורג בימי המלחמה האחרונים. האוסהופר שימש כעד נגד הפושעים הנאצים במשפטי נירנברג והכחיש כל מעורבות לפשעי הנאצים. הוא סיים את חייו בשנת 1946, כשביצע בגיל 75 התאבדות טקסית בנוסח הסמוראים, בלוויית אשתו היהודייה, שהיטלר למרבה הפלא לא נגע בה. במרוצת השנים נדחקה דמותו אל השוליים הנשכחים של הזיכרון.
גם לידידו רודולף הס חיכה גורל אכזר. במשפטי נירנברג הוא נוקה מאשמת פשעים נגד האנושות ומאשמת פשעי מלחמה, אך הואשם בפשעים נגד השלום. הוא נכלא בברלין לשארית ימיו. 40 שנה חלפו עליו במאסר, ובמהלכן השתנה העולם בחוץ לנגד עיניו באופן שנתפס עבורו כמחזה אימים. באוגוסט 1987, בגיל 93, הוא שם קץ לחייו בתלייה.
אחוות הווריל והחוצנים
אחוות הווריל התפתחה בברלין כגרעין סודי קטן בלב אגודת הטולה, ומטרתה הייתה התפתחות אישית ומדעית. היא נוסדה ב-1921 על ידי קבוצת נשים ספיריטואליסטיות וקרל האוסהופר, ומשכה ברעיונותיה את צמרת המפלגה הנאצית, כולל היטלר, הימלר, רוזנברג, גרינג ורופאו של היטלר ד"ר מורל. המילה "וריל" מקורה בספר מדע בדיוני בשם "וריל: עוצמת הגזע הבא". ספר זה, שיצא לאור ב-1870, דיבר על עוצמת הגזע האנושי הבא. סופר שם על צורת אנרגיה בשם וריל שבה שולט גזע תת קרקעי רב עוצמה שחי בטולה הקדמונית.
חברי אחוות הווריל עסקו בתרגילי ריכוז, ביוגה ובמדיטציה כדי לעורר את כוחות הווריל, שהם אנרגיה חשמלית סמויה דמוית נוזל. הם האמינו שלמי שישלוט באנרגיה זו יהיו כוחות עילאיים, כמו סופרמן, ותרגלו טכניקות פסיכולוגיות סודיות לשליטה מוחית שהיטלר היה אמון עליהן. אחוות הווריל הייתה גם בקשר קרוב עם מסדר שחר הזהב.
להקמתה של אחוות הווריל קשורה דמותה המסתורית של מתקשרת ספיריטואליסטית וינאית בשם מריה אוסטרייך, שעמדה בראש האגודה הגרמנית למטפיזיקה בתחילת המאה ה-20. מדובר היה במעגל של נשים מתקשרות שעסקו בקשר טלפתי עם חוצנים. בשנת 1919 נוצר הקשר עם אגודת הטולה וכך נולדה אחוות הווריל.
אוסטרייך טענה שקיבלה מסר בכתב סודי שמובן רק לה, עם הוראות טכניות לבניית מכונה מעופפת. לדבריה, המסר הגיע ממקום במערכת שמש המכונה Aldebaran, המצויה במרחק של 64 שנות אור מקבוצת כוכבים שמייצגת את מזל שור. על פי עדויות רבות, פותחה הצלחת המעופפת הגרמנית הראשונה בשנים 1937-1922. לפי עדויות אלה, הצלחת המעופפת פותחה בעזרת אנשי מקצוע מאוניברסיטת ברלין, שהצליחו לבנות מנוע שמייצר שדה אלקטרומגנטי שמבטל את כוח הכבידה. אחרים טוענים שאנשי אחוות הווריל פיתחו בשנת 1945 מתקן ריגול נאצי בשם "עין הווריל הקסומה", בצורת כדור בקוטר 30 סנטימטרים ועם מנוע אנטי גרביטציוני. לדבריהם, הוא יכול היה להופיע או להיעלם בכוח הרצון ולטוס בעל ממד בכוח הווריל.
הנשק הסודי והפעמון המסתורי
היינריך הימלר ידוע כמי שניהל בפועל את כל המנגנונים של מחנות הריכוז ושל מחנות ההשמדה וכמי שעמד בראש מנגנוני הביטחון במדינה – ה-SS והגסטאפו. עובדה ידועה פחות היא שהוא הפך את ארגון ה-SS לכת גברית סודית, האמונה על טקסים הקשורים לאדמה, לדם ולטוהר הגזע.
כאשר עלה היטלר לשלטון, הוא אסר על פעילותן של הכתות המיסטיות הנסתרות ולכן אגודת טולה ואחוות הווריל סופחו ל-SS. הימלר ייסד את ארגון המחקר "מורשת האבות - האננארבה", שבו פעלו מדענים בצד מתקשרים על מנת להוכיח את מוצאו הארי של העם הגרמני. לצורך כך הוא שלח משלחות מחקר ארכיאולוגיות לכל קצוות תבל. המשלחת המפורסמת ביותר נשלחה לטיבט, (ניתן לצפות בסרט בדף זה). הימלר היה גם מעורב בפרויקט מיוחד ביותר שנקרא "הפעמון", בגרמנית: Die Glocke.
על פי איגור ויטקובסקי בספרו (בשפה הפולנית) "האמת בדבר נשק הפלא", בנו הנאצים כלי טייס דמוי פעמון במתקנים סודיים בגבול צ'כיה-פולין. הפעמון מתואר כעצם מתכתי כבד ברוחב של תשעה רגל ובגובה של בערך 15 רגל. הוא הכיל שני צילינדרים שסובבו בתנועה מנוגדת כשהם מלאים בנוזל בצורת כספית סגולה. לפעמון הייתה יכולת לרחף באוויר והוא הפיץ קרינה חזקה מאוד שגרמה למותם של כמה מדענים.
לקראת סיום המלחמה, בניסיון של הנאצים לטשטש את עקבותיהם, 60 מדענים שעבדו בפרויקט נרצחו, המכרה הוצף ואלפי עובדי כפייה פולנים שעבדו במקום מצאו את מותם. יש הטוענים שאלפי מדענים ומהנדסים נאציים הוברחו לאמריקה הדרומית ולארצות הברית במבצע מיוחד שנקרא "פייפר קליפ", ושהם היו ממייסדי נאס"א.
בשנת 1965 אלפים צפו בנפילתה של צלחת מעופפת דמוית פעמון בשדה בקקסבורג שבפנסילבניה, ארצות הברית. הצבא האמריקאי מיהר לאסוף אותה. המבנה שלה היה זהה לחלוטין לשרטוטי מהנדסים נאציים שהגיעו לארצות הברית.
לקראת סוף המלחמה, כאשר גרמניה כבר הובסה, נפוצו שמועות בדבר ה-Wunderwaffe, נשק הפלא האימתני שינצח כל את כל אויביה ושמפותח על ידי מדענים במתקנים תת קרקעיים סודיים. האם הייתה זו פצצת אטום כחלק ממרוץ חימוש בין גרמניה לארצות הברית? טיל בין-יבשתי שיחצה את האוקיינוס וינחת בניו יורק? או שאולי זה באמת הפעמון, אותו כלי טיס מנצח היכול להגיע לכל מקום באפס זמן?
הרעיונות האזוטריים שהשפיעו על האידיאולוגיה של המפלגה הנאצית אינם יותר מוזרים מרעיונות מיסטיים אחרים, אך הבנתם המסולפת של מוחות מעוותים זרעה הרס עולמי. בתוך החיפוש הקיומי העמוק של נשמת האדם אחר משמעות, ועל רקע משברים פיזיים, פוליטיים וכלכליים, נבטו רעיונות אלו והניבו את פירות השטן, שכמעט הביאו לכיליונו של המין האנושי.
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין חיים אחרים, אפריל 2012
לקבלת גליון של חיים אחרים במתנה לחץ כאן