כולנו עוקבים אחרי החדשות, ומופתעים מהאירועים המתרחשים בעולמנו חדשות לבקרים. השבוע עקבנו בעניין אחרי הדיווחים על חיסולו של אוסאמה בן לאדן, מנהיג הטרוריסטים שהסעיר את העולם בעשור האחרון. אבל רבים מאותם אירועים מפתיעים לכאורה, מתועדים בחוכמת הקבלה כבר מאות בשנים.
בספר הזוהר (פרוש הסולם – כרך א סעיף צ"ז) מופיע הטקסט הבא: "כיוון שגרמו עוונות (של בני ישראל)... כיוון שראה זאת אותו הצד האחר (השלילי), התגבר ושלח כלב אחד... ומה שמו של אותו הכלב. בלאדן שמו, כי אין הוא בכלל אדם, אלא כלב...". אנו נתקלים פה בבן לאדן, תחת השם "בלאדן" - "לא-אדם". לפי הקבלה אין צירופי מקרים, ולכן לא סתם השם שלו מופיע כך. יצור זה בא ללמד על השליליות שבבני האדם.
על פי חכמת הקבלה קיימת דרך אחת בלבד על מנת לסיים כל סבל וכאב מהנוף האנושי, ולמנוע את הופעתן של דמויות כגון בן לאדן, היטלר ואחרים. הדרך היא מלחמה תמידית של כל אדם באגו של עצמו.
הטרור הוא היבט אחד מני רבים של החושך השולט בנשמותיהם של אנשים כה רבים. מטרתו היא אחת – לזרוע פחד בליבותיהם של אנשים, כדי למנוע את האחדות שלהם וליצור פירוד, ועל ידי כך לשלוט במוחותיהם ורגשותיהם של המונים בכל העולם. טרור גורם לאנשים לחשוד אחד בשני, להקים עמדות בידוק, מחסומים וחומות ובעיקר ליצור פירוד זה מזה ומהאור של הבורא.
אנו חיים בדור שבו ההיבט הרוחני שבכל אחד מאיתנו מתעורר ומתעצם. אם ככה, מדוע קיים כל הרשע בעולם? האם זה חייב להיות כך? האם זהו חלק בלתי נפרד מהעולם – או שקיים יקום מקביל שבו אין לרוע דריסת רגל?
על פי חכמת הקבלה, יש רק שורש אחד לכל הרוע שבעולמנו. בשפת המקובלים השורש הזה נקרא "הרצון לקבל לעצמו בלבד". אנו מכירים אותו בשמו המודרני יותר - "אגו". על פי המקובלים, ה"רוע" ימשיך להתקיים ולהתגלם בצורות שונות ומשונות כל זמן שאנו, בני האדם בכלל ובני ישראל בפרט, נאפשר לאגו להמשיך ולשלוט בבחירות, במחשבות ברגשות ובפעולות שלנו.
על פי ספר הזוהר, שנכתב לפני 2000 שנה, כשאנו מאפשרים לאגו לשלוט במחשבות ובהתנהגות שלנו, אנחנו מונעים מאור הבורא מלהגיע אלינו, וגרוע מכך, לכל העולם.
הבה נדליק את האור לנו ולכל העולם.
איך עושים קפה?
גם המלחמות המתחוללות בדורנו בין העולם המוסלמי (בני ישמעאל) לבין העולם הנוצרי-מערבי (בני אדום), אינן עניין חדש או בלתי צפוי. כפי שנכתב בספר הזוהר, פרשת וארא, פסוקים רד-רה: "ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם, ויתאספו בני אדום עליהם ויערכו עימהם מלחמה, אחת על הים, אחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים...".
על פי חכמת הקבלה, בני ישמעאל מייצגים בעולמנו את יסוד המים, ובני אדום מייצגים את יסוד האש. המפגש בין שני היסודות המנוגדים הללו חייב להוליד מאבק, שבו או שהאש תאדה את המים או שהמים יכבו את האש.
לכאורה המים והאש לא יכולים להתקיים ביחד. אבל בעולם הגשמי זה כן יכול לקרות. למשל, כשמרתיחים מים, הקנקן הוא הכלי שמבדיל בין האש למים, והקיום המשותף שלהם מביא תועלת לכולם ומאפשר לנו להכין קפה ולהתקלח.
ולכן, כדי למנוע מאבק ולעזור למים ולאש להתקיים זה בצד זה בשלום, דרוש הכלי המתאים. על אותו משקל של הקנקן, המקובלים מלמדים אותנו כי תפקידו העיקרי של עם ישראל הוא לספק את הכלי הזה. רק על ידי שלום, כבוד הדדי, יושר והתחשבות בזולת יתאפשר גילוי אורו של הבורא בנשמותינו ובליבנו. או אז יושג המילוי הרוחני בלבם ובנשמתם של כל יושבי תבל, כשהתוצאה הבלתי נמנעת היא שלום ושלווה בעולמנו.
אבנר מדר הוא מבכירי המורים לקבלה וראש המרכז לקבלה של הרב וקרן ברג