התמכרויות בעידן המודרני הן עניין סבוך - קשה לדעת איפה עובר הגבול בין הנאה מדודה מתענוגות החיים ועד להתמכרות של ממש, ונראה שככל שהזמן עובר, אנחנו רק מתמכרים לעוד ועוד דברים. תחת מטריית ההתמכרויות נמצאות שתי תתי קבוצות - הראשונה היא ההתמכרות לחומרים, שכוללת אלכוהול, סמים, דלק, גזי מזגנים ועוד, כשבישראל שלוש ההתמכרויות הנפוצות ביותר הן לאלכוהול, קוקאין ותרופות מרשם. תת הקבוצה השנייה היא ההתמכרויות ההתנהגותיות, שכוללת התמכרות להימורים, מין, אוכל, התמכרות למסכים ויותר ספציפית לאינטרנט והתמכרות לקניות.
התמכרויות יכולות להיות גם לדברים שלכאורה בריאים וטובים לנו, כמו התמכרות לספורט, התמכרות לאוכל שמתחילה דווקא מתשומת לב יתרה לתזונה בריאה או התמכרות לעבודה. ההתמכרויות כיום מתחילות גם מגיל צעיר יותר - פרופ׳ פנחס דנון, פסיכיאטר מומחה לאבחון וטיפול בהתמכרויות, מספר שלמרות שאין טווחי גיל מובהקים להתמכרויות, ישנם סקרים מהשנים האחרונות שמגלים שגיל ההתחלה ירד בעשור האחרון עד לגילאי 11-12, ושכמות הילדים והמתבגרים שהתנסו בחומרים מסוכנים יותר מפעם אחת - עלה בצורה משמעותית.
אז איך מטפלים בהתמכרויות האלה?
״קודם כל, כמובן שהטיפול משתנה מהתמכרות להתמכרות וממטופל למטופל״, אומר פרופ׳ דנון. ״אבל ישנן כמה שיטות טיפול שמקובלות כבר לפחות שלושה או ארבעה עשורים - טיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגניטיבי, ראיון מוטיבציוני, טיפולים בקבוצות ובאלה משולב לעתים גם טיפול תרופתי - בעיקר במקרים של התמכרויות לחומרים ובהתמכרויות למין והימורים. ישנם גם טיפולים משפחתיים וטיפול זוגי, מכיוון שהתמכרות זו בעיה שמשפיעה על הסביבה הקרובה. אלה הטיפולים שהיו פופולריים גם בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת והתפתחו עם הזמן - ישנן תרופות חדשות יותר ושיטות פסיכולוגיות מתוחכמות יותר, אבל הגרעין נשאר, והטיפולים האלה גם ימשיכו. החידושים בתחום יתווספו לטיפול הקלאסי, אך לא יחליפו אותו״.
מהם אותם החידושים שאנחנו רואים בתחום?
״בשני העשורים האחרונים אנחנו רואים התקדמות בשני מישורים עיקריים. הראשון הוא אבחון מדויק יותר של המטופלים, על מנת להתאים את הטיפול הטוב ביותר. השאלונים הרבה יותר ממוקדים וישנם גם מבחנים ניורו-קוגיטיביים, מכיוון שהתמכרות היא לא רק נפשית, אלא מחלה של המוח - המוח עובר שינויים פיזיולוגיים בזמן התמכרות וזה רעיון שחשוב לנו לקדם. מהבחינה הזאת, זה לא שונה מפציעה בכל איבר אחר, גם אם אנחנו אלה שגרמנו לשינויים במוח ולא מדובר בתאונה״.
״המישור השני הוא שיטות טיפול חדשות שמתווספות לשיטות הקיימות מסוג נוירוטסימולציה - גרייה מגנטית מוחית. אצל אדם מכור ישנו שינוי של ממש בפעילות המוחית - אזורים שלא אמורים להיות פעילים במוח, בעיקר האזורים בהם אנחנו פעילים, נהנים ומחליטים, נדלקים בזמן שאנחנו משתמשים בחומר מסוים או מתנהגים בצורה שגורמת לנו להנאה, אבל בשלב מסוים הם הופכים להיות דלוקים לתמיד באמצעות שימוש יתר. מכשירי הנוירוסטימולציה נועדו לדכא את הפעילות היתרה ולהכניס אותה לפרופורציה. כבר משתמשים בשיטות האלה בטיפול בדיכאון, פוסט טראומה וכפייתיות ובקרוב צפוי שנקבל אישור להשתמש בשיטות האלה בארץ גם לטיפול בהתמכרות. ישנן כבר מדינות שקיבלו אישורים והחלו לטפל ויש מחקרים נוספים בתחום שנמצאים בשלבי סיום. חשוב להבין גם שמדובר במכשירים שאינם מזיקים, לכן אין שום סיבה שהם לא יקבלו אישור לטיפול בהתמכרויות - צריך להשתמש בכל מה שיכול לעזור״.
כולנו מגזימים לא פעם עם הרגל כזה או אחר או עם פעולה אשר גורמת לנו הנאה, אבל חשוב לשים לב שההרגל הזה לא הופך להגזמה. דווקא עכשיו, כשכולנו מתמודדים עם מציאות חדשה ולא מוכרת, חשוב לשים לב להרגלים שלנו אפילו יותר. אם אתם מזהים הגזמה אצלכם או אצל אחד מהקרובים אליכם, בין אם זה בספורט או בתחומים אחרים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע בתחום ההתמכרות.
גם העיסוק בהגרלות והימורים, שהחשב לחלק מתרבות הפנאי בכל העולם, עלול לעיתים להפוך להתמכרות. כאן בדיוק נכנסים לתמונה הגופים המקצועיים להם שלל פתרונות לטפל בבעיה. במפעל הפיס לדוגמא, פועלים לכך שאנשים יבינו שההשתתפות צריכה להיות מהנה אך גם מבוקרת ומידתית ולכן מציעים מגוון כלים שיעזרו במשימה. מזהים מישהו בסביבה הקרובה שלכם שקצת מגזים וזקוק לעזרה – יש לכם מה לעשות. באתר של מפעל הפיס "משחקים באחריות" תמצאו את הכלים והמידע, העצות והטלפונים הנכונים שיעזרו לכם לעזור לאנשים היקרים לכם.