"אם הייתם יודעים כמה טילים מתפוצצים שמעתי בחיי. זה רעש שבמרכז לא מכירים"

זוהרה לוי, בת ה-90 מנתיבות, מטפלת במסירות רבה בבנה, יצחק לוי, בן 55, עיתונאי שמרותק למיטתו עקב מחלה קשה.

החיים שלהם הם כמו אקדח של רולטה רוסית. זוהרה לא יכולה לעזוב את בנה כשטילי הגראד משוגרים לעבר העיר, מצד שני, עד שתגיע בעצמה למקום מסתור, היא עלולה לשלם בחייה. ועל איזה מקום מסתור מדובר? שוחות שנחפרו מתחת לביתה בשנות השישים.

״אני מאמינה באלוהים ובצדיקים ששומרים עלינו", היא אומרת בעצב, "יש לי ברירה? אין ממ״ד ואין מקלט וקשה לי מאוד בגלל הרגליים להגיע לבור מתחת לבית״.

לזוהרה ויצחק, כמו אלפי תושבי נתיבות המתגוררים בשכונות הדרומיות הישנות של העיר, אין ממ״דים או אפשרות למצוא מחסה מפני הגראדים. למעלה ממאה כאלה נורו לעבר נתיבות מאז מבצע עופרת יצוקה, כשהבוקר, אחד מהם, הביא ל-26 נפגעי חרדה.

״אם היית יודע כמה טילים מתפוצצים שמעתי בחיי. זה רעש שתושבי המרכז בכלל לא מכירים", היא אומרת, "חלקם התפוצצו ליד הבית שלי. זה מפחיד, אבל אני כבר אשה מבוגרת ולכן אני פוחדת בעיקר בגלל הבן שלי שלא יכול לזוז מהמיטה בגלל מצבו הבריאותי. בימים כאלה אני צמודה אליו בבית, ואני מבינה ששנינו יכולים למות פה. זה החיים פה, אבל אני מנתיבות לא זזה".

גם כשיש התרעה מספיק ארוכה, זוהרה ויצחק בורחים למחסה המאולתר מתחת לבית. "לפעמים כשיש לי כוח, אני בורחת מתחת לבית כמו בששת הימים ויום כיפור״. מדובר בשוחות שנחפרו על ידי צה״ל בשנות השישים לפני המלחמות הגדולות מתחת למאות בתים ברחוב שדרות ירושלים בנתיבות כדי שתושבי האיזור להסתתר מפני מטוסי האוייב.

כשנשמעת אזעקת צבע אדום תושבים רבים מסתתרים בשוחות. "השכנים הבריאים נכנסים לבורות כשיש אזעקה, אבל אני עם הליכון, לאן יש לי לברוח? מזל שהבבא סאלי והרבנים של העיר שומרים על התושבים. אתה יודע כמה ניסים היו בעיר? כמה חיים של אזרחים ניצלו? הכול בזכות אלוהים הוא כיפת הברזל שלנו״, אומרת לוי.

בנתיבות עשרות נכים המרותקים למיטתם, לחלקם, כמו יצחק לוי, אין ממ״ד צמוד. ״אני חייבת להיות עם הבן שלי ומתפללת כל הזמן שלא יפול לנו טיל בבית״, אומרת לוי, ״בינתיים התפילות עוזרות״.

על פניו, נראה שהחיים בנתיבות חזרו למסלולם. מרכזי הקניות הומי אדם, כאילו לא נחת הבוקר טיל רוסי של 20 קילוגרם במרכז העיר. ראש העיר, יחיאל זוהר, דרש הבוקר מפיקוד העורף להחזיר את סוללת כיפת ברזל לעיר כדי שתגן על התושבים, אבל התושבים זועמים על הממשלה. ״כמה עוד אפשר לסבול את הירי הזה?" אמרה רינה, בעלת עסק בעיר, "ביבי מחכה שימותו פה אזרחים ורק אז ייכנסו לעזה״.