שמולי: "זה היה מופע אימים", קונטס: "לא היתה הנחייה להתנהג באלימות"

רונן צור: "כאשר מדכאים מחאה באלימות, מקבלים אלימות גדולה יותר" | צילום: חדשות 2 עד סוף השבוע האחרון, כשניסו פעילי המחאה החברתית לשחזר את אירועי הקיץ הקודם, הם נתקלו באדישות תקשורתית. אתמול, כשהזעם התפרץ והתמונות הזכירו יותר את הנעשה ביוון מאשר תל אביב, הם קיבלו סיקור שהחזיר למודעות את דרישות המחאה, אבל גם חטפו ביקורת קשה. בכלי התקשורת המרכזיים פורסמו הבוקר טורי ביקורת על שינוי הכיוון של המחאה, שכללה אתמול מקרים של ואנדליזם וקבעו כי היא "חצתה קווים אדומים" ו"יצאה משליטה". בראיון לתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי אמר איש יחסי הציבור רני רהב: "כשיש אלימות, בסוף יהיו הרוגים; המשטרה צריכה להיכנס בכל הכוח. ראינו תמונות קשות מאוד. אם לא יהיה מבוגר אחראי בקרב המפגינים, התמונות האלה יהיו 'פודל' לעומת המציאות שנתעורר אליה".

"ממש לא הייתה הנחייה מפורשת לנהוג באגרסיביות או להחזיר לשוטרים, ההפגנה אתמול הייתה תגובה ספונטנית לנסיון ההשתקה של המחאה ביום שישי", מסביר רגב קונטס, ממארגני ההפגנה, "אבל אנשים הגיעו נורא כועסים. הם ראו איך חברים שלהם הוכו ביום שישי. אני באופן אישי מתנגד לכל סוג של השחתת רכוש או אלימות. זאת לא הדרך שלי וזה מרחיק מאיתנו את הציבור, אבל אני בהחלט יכול להבין מאיפה הגיע הזעם הזה. אני עצמי ראיתי איש יס"מ חונק פעילה מול עיניי".

"כמו ליף, כך המחאה אמש, לא מאופרת, לא מהוקצעת". התמונות מיום ששי שהציתו את האש | צילום: ברחבי הרשתות החברתיות ברשת בולטת התמיכה בפעילים. עשרות תגובות, תמונות וסרטונים מציגים שם את האלימות בה נקטה המשטרה כלפיהם. חשוב לציין שמהסרטונים לא תמיד ניתן לראות את האירועים שגרמו לשוטרים להתנהג בתוקפנות. "כל הכבוד על אירועי ליל אמש! מצטער שלא יכולתי להיות שם אתכם. ממשיכים. עד הנצחון", כותב היום יגאל רמב"ם, מיוזמי מחאת האוהלים בקיץ שעבר, שכבר אינו לוקח חלק פעיל בה כיום. "אנא ממכם- אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתונים", הוסיף הפעיל אבישי מתיה בתגובה לכותרת באחד העיתונים המובילים. יריב אופנהיימר, מזכ"ל תנועת "שלום עכשיו", מביע גם הוא תמיכה במחאה וכותב: "כמו דפני ליף, כך גם המחאה אמש, לא מאופרת, לא מהוקצעת, בלי שלמה ארצים, אייל גולנים, בלי נאומים בכתב ובמות מפוארות. המון אדם כואב, כועס, ומתוסכל, שמרגיש שוב שהוא בתחתית סולם העדיפויות. מול הטייקונים, המתנחלים ושאר קבוצות כח". עם זאת הוא מתייחס גם לאלימות מצד המפגינים: "את האלימות יש לזנוח ומייד, אבל את האותנטיות, התקווה, והנחישות חייבים לשמור", הוא כותב ומתייחס לפעולות ההשחתה שנראו אתמול.

לפני כמה ימים נבחר איציק שמולי מחדש לתפקיד יו"ר ארגון הסטונדטים. כבר בשנה שעברה היו ליף ושמולי חלוקם בדעותיהם על האופן בה צריכה להמשך המחאה. היום הוא אומר ל-mako: "אני חושב שעל אף העובדה שטיפול הממשלה בנושאי המחאה החברתית הוא די ציני וכושל, מופע האימים שהתרחש אתמול שכלל אלימות וואנדליזם הוא לא הדרך לפעול בה. המחאה החברתית היא מחאה צודקת אבל אופן הפעולה הזה הוא שגוי והסטודנטים לא יקחו בה חלק. לשמחתי, בניגוד למדינות ערב למשל, אין פה דיקטטור להוריד. אולי אפשר להשיג יותר תשומת לב באמצעות התנהגות אלימה ופרובוקטיבית, אבל אני לא חושב שזה ישרת אותנו"

לרשת הועלו עשרות תמונות המציגות אלימות של שוטרים | צילום: חדשות 2 יועץ התקשורת רונן צור תומך במפגינים ומסביר כי לא נותרה להם ברירה אלא לנהוג באופן פרובוקטיבי יותר. "פעולות כמו שראינו אתמול מצד הפעילים, יגרמו למחאה להפוך לאפקטיבית יותר", אומר צור ומסביר כי "הממשלה, כוחות האכיפה והמשטרה בראשם יבינו שהאזרחים יותר חזקים ממשטרה או מצבא. כאשר מנסים להשתיק מחאה לגיטימית באלימות, מקבלים אלימות גדולה יותר. אם מונעים ממחאה להתקיים, כאילו מעבירים מסר 'עד שלא תנקטו באלימות לא נאפשר לכם את מה שאתם מבקשים לעשות'". צור מצדד בהסלמת המחאה, אך גם מסביר שאם הפעילים היו לקוחותיו היה מייעץ להם להפנות את פעולות בעיקר לראש עיריית תל-אביב. "לא הייתי ממליץ להם לנקוט בפעולות של השחתת רכוש, אבל הייתי מציע להעמיד את רון חולדאי על מקומו: לא לאפשר לו את שגרת יומו כשליח ציבור עד שהוא מתפנה לנושא ומאפשר להם למחות" .

היועץ האסטרטגי רוני רימון, השותף במשרד רימון-כהן-שנקמן מסביר כי לאחר ההפגנה של אתמול דרכם של מובילי המחאה עשויה להתפצל לשני כיוונים. "השאלה האם הפעולות הפרובוקטיביות יותר של פעילי המחאה ישחקו לטובתם או לרעתם של הפעילים תלויה באופן של המשך המחאה", אומר רימון, "אם הפעילים ימשיכו לבצע פעולות שנתפסות כאנרכיסטיות, הם יחשבו כאנרכיסטים שממוקמים בשוליים, והפעולות שלהם לא יצליחו לעורר את דעת הקהל. אם מבחינתם מה שקרה אתמול היה רק סוג של התנעת המהלך, הפרובוקציה של אתמול יכולה לשמש לטובתם. הם ידעו שיבחנו אותם בתקשורת לפי המספרים, לכן הם חשו שהיו צריכים לעשות פעולה כוחנית כדי לקבל את תשומת הלב. המחאה בשנה שעברה הייתה מחאה של המיינסטרים. מחאה לא אלימה של מעמד הביניים. ברגע שאחד הפרמטרים האלה נעלם, המחאה תאבד מכוחה".