לא רק שמספר מקומות העבודה הצטמצם, בחוץ מסתובבים עשרות עיתונאים שפוטרו | צילום:
רויטרס, חדשות
המשבר הנוכחי בשוק התקשורת המקומי והעולמי מאיים לא רק על פרנסתם של מאות עיתונאים ועובדים אלא גם על מי שאמורים להיות דור העתיד בתחום. סאגת המכירה של עיתון "מעריב" ומאות עובדיו שילכו הביתה, לצד העתיד המעורפל בערוץ 10 וגם הקיצוצים בעיתונים ובכלי תקשורת אחרים, כולל העיתונות המקוונת, מדירים שינה מעיניהם של הסטודנטים לתקשורת. אלה צפויים לצאת בקרוב אל שוק עבודה עמוס בעיתונאים ותיקים שמצאו את עצמם ללא פרנסה, ובכלי תקשורת שהולכים ומתכווצים לאור התמודדות עם תקציבי פרסום פוחתים והתחזקותם של פורמטים דיגיטליים מושכי קהל.
בכל הארץ מדווחים מוסדות אקדמיים על ירידה ניכרת במספר הנרשמים ובמספר הסטודנטים ללימודי העיתונות והתקשורת - ממכללת ספיר בדרום, דרך המכללה למינהל במרכז ועד למכללת עמק יזרעאל בצפון. בבית-הספר לתקשורת של לימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה, "חשיפה", אף החליטו לבטל את מסלול העיתונות הכתובה, לאור חוסר עניין שגילו הנרשמים.
לפי הערכות, בשנת תשע"ג שנפתחה בחודש שעבר, לומדים כ-4,700 סטודנטים לתואר ראשון בתקשורת במוסדות האקדמיים השונים. נתון זה מצביע על ירידה של כ-15% לעומת אשתקד, לאחר שנים ארוכות שבהן נרשמה עלייה בתחום.
פרופ' עקיבא כהן, ראש החוג לתקשורת במכללת עמק יזרעאל, מסביר כי הביקוש אצלם ללימודי תקשורת נע בגלים לאורך השנים. "יש תקופות שפל ותקופות גאות", הוא אומר. "ייתכן ששני האירועים הדרמטיים שחלו בשנה האחרונה בשוק התקשורת - איום סגירתו של ערוץ 10 ועתידו הלא ברור של 'מעריב' - השפיעו על הסטודנטים. אם לא באופן ממשי, אז באופן תודעתי".
גם במכללת נתניה מצביעים השנה על ירידה בהתעניינות בלימודי התקשורת. עם זאת, פרופ' דב שנער, דיקן בית-הספר לתקשורת במכללה, מעריך כי מעבר למשבר הנוכחי, יש סיבה נוספת שמניעה את הירידה בכמות הנרשמים.
"התקשורת איבדה את הסוד שלה. פעם היית צריך ללמוד כדי להיות עיתונאי, במאי או צלם. היום, בין היתר בשל התפתחות הטכנולוגיה, כל אחד יכול להיות עיתונאי ולכתוב בלוג או להיות צלם ולהעלות משהו ליו-טיוב. אין את הפרופסיה הזו שאנחנו מלמדים, שיוצרת סקרנות בקרב הסטודנטים".
במכללת ספיר משדרים תמונה דומה, אך מציינים כי טרם נרשמה ירידה ספציפית במספר הסטודנטים שנרשמו למסלול עיתונות, שאותו הם בוחרים בשנה השנייה של התואר. "אני יכולה להבין מצב שבעתיד תהיה ירידה כזו", מסבירה ד"ר הגר להב, מרצה בכירה וראש מסלול עיתונאות בבית-הספר לתקשורת במכללה. "מה שאנחנו עושים זה להעביר את מרכז הכובד לעיתונות המקוונת, שם עוד יש עבודה".
בינתיים היא מצביעה על מגמה חדשה. עיתונאים רבים ומנוסים שפוטרו באחרונה מכלי התקשורת שבהם עבדו מחפשים מזור למצוקתם. "דבר אחד שקרה עקב גל הפיטורים בשוק התקשורת הוא שמספר הפניות אליי כדי ללמד עיתונאות במכללה גבר באופן משמעותי", מספרת להב. "הרבה עיתונאים בכירים ומוצלחים מחפשים השלמת הכנסה או בכלל עבודה. מדובר, כמובן, רק במשרה חלקית של כמה שעות הוראה, ובקיץ אין עבודה - אבל זה מאפשר לי להעמיד צוות הוראה איכותי".
"תלוי באוויר"
ירידה ניכרת במספר הנרשמים ובמספר הסטודנטים ללימודי העיתונות והתקשורת | צילום:
realsimple.com
איך המצב משפיע על הסטודנטים לתקשורת, מי שאמורים בעוד שנים ספורות ליטול מקלדת, טאבלט או מיקרופון ולהעביר את החדשות מהשטח? "זה עצוב שצריך ללמוד כל-כך הרבה ומכינים אותך לשוק ואז כשאתה מגיע לשם אז אומרים לך: 'עצור, יש קיצוצים'", מספרת מעיין בן-ברוך, 24, סטודנטית לשנה ג' במסלול עיתונות משודרת ופופולרית בבית-הספר לתקשורת במכללה למינהל. "בסך-הכול הלכנו ללמוד מקצוע שאנחנו מאמינים בו וכשכן חשבנו שיש בו עתיד אבל עכשיו זה מלחיץ, עצוב ואפילו מאיים".
לא רק שמספר מקומות העבודה הצטמצם, אלא גם התחרות של בוגרי המוסדות גדולה יותר כעת, כשבחוץ מסתובבים עשרות עיתונאים ותיקים שפוטרו באחרונה.
"החשש שלא למצוא מקום עבודה הוא כבד", מספרת דנה רגב, 27, סטודנטית שנה ג' לעיתונות כתובה בבית-הספר לתקשורת בספיר. "אף אחד לא מנסה פה במכללה להסתיר ממך את האמת, וגם אין טעם. אנחנו רואים את זה בעיניים שלנו. אני עושה סטאז' השנה ב'הארץ' ורואה את החשש של האנשים בעיניים".
טליה תורג'מן, 25, סטודנטית שנה ב' לתקשורת וניהול במכללה למינהל, מסבירה: "אין כמעט בוגר שיגיד לך שאין לו חשש לגבי עבודה בעתיד. אני מתארת לעצמי שללכת ללמוד היום מקצוע בענף שנמצא במשבר זה בעייתי. מצד שני, בתואר ראשון צריך ללמוד מקצוע שמעניין אותך, כי ממילא החיים ייקחו אותך לאן שמתחשק להם".
משבר או הזדמנות?
הביטחון הכלכלי, בתעשייה שבה גם כך המשכורות רחוקות מלהשביע רצון, אינו מצליח בינתיים להרתיע את העיתונאים לעתיד. "אני מרשה לעצמי להיכנס ללימודים האלה עם סימני שאלה, ואני יודעת שאני אצטרך לעבור דרך ארוכה", אומרת שלי בלוך, 26, סטודנטית שנה א' לתקשורת, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. "היום אני ממלצרת, וברור לי שיכול להיות שאני אצטרך למלצר עוד כמה שנים כדי להתקיים. אף אחד לא מגיע למקום שהוא רוצה להגיע ברגע שהוא מסיים את התואר".
למעשה, ההיבט הכלכלי יכול לטמון בחובו הזדמנות לבוגרים צעירים, כפי שמסביר דוד גלבוע, עיתונאי ותיק וראש בית-הספר לעיתונאות "כותרת" באוניברסיטת תל-אביב. "עיתונים, ברגע שהם מתכווצים, מעדיפים לפטר עיתונאים מנוסים בעלי שכר גבוה ולקבל תחתם עיתונאים צעירים עם עלות שכר נמוכה. אבל זה סוג של חדשות טובות לסטודנטים בתחום".
האם החששות הקיימים מובילים את הסטודנטים למחשבה נוספת על המשך הלימודים או לפנייה לקריירה אחרת? התשובות אינן חד-משמעיות.
"אני לא שוללת לעשות תואר שני או לנסות למצוא עבודה בחו"ל, לאו דווקא בעיתונות", אומרת תורג'מן. מנגד אומרת בלוך: "בינתיים אני נשארת כאן. אני לא שוללת שאם המצב יהיה על הקרשים ואין לי ברירה, אז אמצא דרך אחרת להתקיים. אולי הידע שלי בתקשורת יעזור לי בהתמודדות בתפקידים אחרים".
- המרצים מדברים על מצב השוק? מהזהירים או מרגיעים?
בן-ברוך: "מדברים על הנושא. אנחנו צריכים לדעת מה קורה. לא רוצים לחסום לנו את הראייה ולהוביל אותנו לשוק בלי עתיד".
רגב: "חלק מהמרצים באים ישירות מהתחום והם משדרים חשש שהעיתונות הכתובה הולכת וגוועת. כל אדם שני ששומע שאתה רוצה לעבוד בתקשורת, מתריע בפניך לא לעבוד בזה".
להב: "סטודנט שבא אליי היום ואומר שהוא רוצה להיות עיתונאי, אני מברכת אותו, אבל אומרת לו שזה לא יהיה פשוט כשעיתונים מפטרים אנשים ומקצצים שכר. המצב קשה".
- יש עדיין עתיד לאור המשבר הנוכחי בשוק התקשורת?
בן-ברוך: "אני עדיין מאמינה בתחום למרות כל הרעש והבאזז השלילי מסביב. אני לא מאמינה שייתנו לפרינט לקרוס".
גלבוע: "המשבר הזה ייפתר בצורה כזו או אחרת. התקשורת, או סוגים של תקשורת, התחילו מרגע שבני האדם החלו לדבר ולכתוב. התקשורת שינתה צורה ותשנה צורה. המשבר הנוכחי חמור, אבל היא תמשיך להתקיים".
העתיד על-פי לימודי התקשורת: דיגיטל ומדיה חברתית
"אנחנו מעבירים את מרכז הכובד של הלימודים לעיתונות המקוונת. שם יש עוד עבודה" | צילום:
חדשות
הירידה במספר הנרשמים ללימודי התקשורת, ובמיוחד לעיתונות, הביאו את מוסדות האקדמיה ליישור קו עם המציאות: יותר דגש על דיגיטל ומדיה חברתית ופחות על הפרינט.
"תוכנית הלימודים במכללה למינהל מנסה להיות אקטואלית ומדברים איתנו על רשתות חברתיות ואיך הן עוזרות לקידום תכנים ושינויים חברתיים", מספרת טליה תורג'מן, סטודנטית בשנה ג'.
תמונה דומה אפשר לראות גם במכללת עמק יזרעאל, שם החלו באחרונה לפזול לכיוונים תקשורתיים אחרים, ומציעים קורסי בחירה כמו יחסי ציבור בעידן הדיגיטלי, פרטיות וזהות בתקשורת דיגיטלי ואף סדנת שיווק ברשתות חברתיות.
רגב מספרת כי בבית-הספר לתקשורת בספיר השינויים בהחלט ניכרים. "כבר יותר משנה שעיתון המחלקה כבר לא יוצא במהדורה מודפסת, אלא עבר לגרסת אתר אונליין בלבד", היא אומרת.
לדבריה, גם בספיר שמים דגש על פייסבוק ושאר כלי המדיה החברתית. "מלמדים אותנו שהיום אנשים מגיעים מרשתות חברתיות אל אתרי חדשות, ויש ניסיון להתמקד בזה בשיעורים. מקפידים לשים את התיוגים הנכונים בכתבות באתר כדי להגיע דרך גוגל. לעשות Share כדי שיגיעו חברים".
עלייה בתחום יחסי הציבור
שינוי מהותי נוסף בא לידי ביטוי בפרויקט הגמר של מסלול העיתונאות בספיר, כשבמשך שנים הציגו הסטודנטים עיתונים מודפסים שהפיקו וערכו. "מתוך 4 פרויקטים שראינו בשנה שעברה רק אחד היה של עיתון מודפס, כששניים היו אתרי אינטרנט ואחד נוסף היה אפליקציית אייפד", מספרת רגב. "עצם זה שאישרו לסטודנטים להגיש כך את פרויקט הגמר, והוא קיבל תגובות טובות, מצביע על השינוי".
להב מצביעה גם על כך שעל רקע הירידה בפופולריות של לימודי העיתונאות בספיר, יש עלייה בתחום יחסי הציבור, הדוברות והפרסום. "כ-50% מהסטודנטים לתקשורת באים ללמוד דוברות, יחסי ציבור ופרסום, והשאר מתחלקים בין רדיו, טלוויזיה, עיתונות כתובה ותקשורת דיגיטלית".
גם בעמק יזרעאל החלו באחרונה לפזול לכיוונים תקשורתיים אחרים ומציעים קורסי בחירה כמו יחסי ציבור בעידן הדיגיטלי, פרטיות וזהות בתקשורת דיגיטלי ואף סדנת שיווק ברשתות חברתיות.
בבית-הספר "כותרת" הלכו צעד אחד קדימה ופתחו תוכנית לימודים חד-שנתית לייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור, בשיתוף עם איגוד יועצי התקשורת ויחסי הציבור בישראל, ומרצים בה אנשי מקצוע כמו רני רהב, אירינה שלמור, משה דבי ואחרים. "
הרגשנו שככל שמצב העיתונות נהיה לא ברור, דווקא תהיה התעניינות יותר גדולה בצד השני של המתרס", מסביר גלבוע.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
