למה חרדים לא משתלבים בשוק העבודה?

  "קרו לי כבר 5-6 מקרים כאלה השנה". יוסף ויצמן ממשיך לחפש עבודה | צילום: Photo by Flash90, KateRiep_Godbye לפני חודשיים הפיץ יוסף ויצמן מאזור המרכז את קורות חייו בניסיון למצוא עבודה חדשה. אתמול הוא חשב שמצא את העבודה המיוחלת כעוזרו האישי של איש עסקים מתל אביב אך כשהמעסיק הפוטנציאלי ראה את הכיפה שעל ראשו, הוא טוען, המצב השתנה. "לאחר ראיון טלפוני שנמשך שעה בערך הוא נשמע נלהב ושאל אם יש אפשרות שאגיע בעוד שעה וחצי למשרדו", מספר היום ויצמן, "כשנכנסתי למשרדו מלא תקווה ראיתי את הפנים שלו מחליפות צבעים. אחרי גמגום קל והתנצלות הוא הסביר לי שלא ידע שאני אדם חרדי ושהוא לא יוכל להעסיק אותי".

מאוכזב מהריאיון חזר אתמול יוסף לביתו ופרסם פוסט בפייסבוק: "עכשיו חזרתי מראיון עבודה לעוד יום של שגרה, רק כדי לגלות ולראות כי רבים מאתנו שופטים את הזולת רק לפי המראה הוויזואלי שלהם, עם דעות קדומות ההורסות כל חלקה טובה בציבוריות שלנו".  

"קרו לי השנה כבר 5-6 מקרים כאלה ולכן אני כבר לא מתווכח או שואל שאלות", הוא אומר ל-mako, "אנשים חוששים ממיסיונריות, מפחדים שאנסה להחזיר אותם בתשובה אבל לא מבינים שלא מפריע לי במה הם מאמינים ובמה לא. בעבר עבדתי בתחום החינוך למשל, גם כמורה בבתי ספר חילונים. כשהגשתי מועמדות לנהל פרויקטים בתחום הסבירו לי בבתי הספר שהם לא רוצים לקטלג את עצמם וחוששים מבעיות עם וועד ההורים".

גם ח', חרדית תושבת אלעד בת 45 סבלה ממקרה דומה. היא נענתה למודעת דרושים של חברת אבטחה למשרת בודקת ביטחונית במרכול מזון במרכז הארץ. כשהתייצבה לראיון עבודה, הסביר לה המנהל כי מועמדותה נדחית בטענה כי "המשרה הזו אינה מתאימה לנשים דתיות".

אך בניגוד לויצמן, שנמנע מלחשוף או לתבוע את המעסיק שהיפלה, ח' פנתה למשרד התמ"ת ונלחמה לקבל פיצוי על עוגמת הנפש. בעקבות חקירה שניהל המשרד נגד חברת האבטחה ובעליה, נחקר בעל החברה בפני מרכזת תחום שוויון והזדמנויות והסביר: "מניסיון ידעתי שאף לקוח לא יקבל אותה ואמרתי שהיא לא מתאימה".

במשרד התמ"ת החליטו לבסוף להגיש כתב אישום נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. שם קבעה השופטת כי הוכח מעל לכל ספק שמועמדותה של המתלוננת נדחתה מחמת דתה ומינה והחברה הנתבעת עברה על חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

בעלי החברה הורשעו ולפני כעשרה חודשים הגיעו עם ח' להסכם פשרה לפיה החברה תשלם לה פיצוי של 30 אלף שקלים מבלי להודות באחריותה לאירוע. באחרונה, החברה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לבטל את אחריותה הפלילית. בית הדין קיבל את הערעור.

"מעסיקים חוששים שיצטרכו לשנות את סביבת העבודה"

"אנשים חוששים ממיסיונריות" | צילום: AP, חדשות אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, חברת האם של "מנפאואר בראשית" להשמת חרדים, מספרת כי גם היא נתקלת לא פעם בחשש של חברות להעסיק חרדים. "אין ספק שאנשים פחות מקבלים את מי ששונה מהם", מסבירה סגל, "הסטיגמות עדיין קיימות וכמראיין קשה להתנתק מהן. בחברות חוששים לעיתים שאם יעסיקו חרדי, יצטרכו לשנות את סביבת העבודה: להתנהג אחרת, להתלבש אחרת, למרות שרוב אין צורך לשנות דבר. אנחנו מנסים לגשר על הפערים בין הצדדים. במאגרים שלנו נמצאים מעל 20 אלף חרדים שמחפשים עבודה. רובם מלומדים ורוצים לעבוד ולהתפרנס בניגוד לאותן הסטיגמות. אם את לא מכינה את המעסיקים לקראת המפגש, המראיין ישאר לפעמיים רק עם המראה החיצוני. לכן אנחנו מספרים להם גם סיפורי הצלחה של שילוב חרדים בארגונים אחרים וגם על האיכויות שיש לרבים מאותם עובדים. היום, לשמחתי, לעומת 3-5 שנים, הפתיחות בקרב מעסיקים הולכת וגדלה, אבל עדיין יש וימשיכו להיות אירועים כאלה". 

"הבעיה היא בעיקר בנשים חרדיות"

שוקי מאירי, עיתונאי ופרשן חרדי ותיק, הוא עובד בכיר בחברת ההיי-טק 'דורנט'. "התופעה הזו של אפליית חרדים במקומות עבודה חילוניים עדיין קיימת לצערי", הוא אומר, "אם כי היא פחתה יחסית לעבר. הבעיה היא בעיקר בהעסקת נשים חרדיות בשוק התעסוקה. המעבידים מעדיפים לא להעסיק נשים חרדיות בגלל הלידות המרובות, חופשות לידה לעיתים גם לבוש שמרתיע מעסיקים. לכן הם נמנעים מלהעסיק אותן", טוען מאירי.

לדבריו, אצל הגברים יש שינוי לטובה, אבל גם שם עדיין קיימת אפלייה. "מעסיקים לא אוהבים שגבר חרדי לוקח חופשות בחול המועד, ועוזב את עבודתו כחצי שעה ביום ויותר לצורך תפילה ויציאה לשמחות. זה מרתיע את בעלי החברות".

מה היתרון בהעסקת חרדים?

מאירי נחרץ מאוד בדבריו: " שכר עבודה נוח, ראש גדול, יושרה, אמינות, מקצועיות ויעילות. אצלנו בחברה זו דוגמא מצויינת לשילוב בין חרדים לחילונים. שליש מהעובדים חילונים והשאר חרדים וחיים בהרמוניה גדולה".