"המשטרה סוגרת תיקים כאלה כמעט באופן אוטומטי מחוסר עניין לשוטר" | צילום:
רויטרס
פרשת הסרטונים האינטימיים תופסת את גורמי האכיפה בישראל באחת מנקודות החולשה שלהם. כבר יותר מחודש עבר מאז הוגשה תלונתה הראשונה של י' במשטרה על כך שסרטון אינטימי בו צולמה הופץ על ידי בן זוגה לשעבר, ש'. ובינתיים מסתובב החשוד במעשים חופשי, לאחר ששוחרר ממעצר בית, ומועד הגשת כתב האישום לא נראה באופק. הסיבה לכך היא לא בהכרח העדר ראיות ובוודאי שלא חוסר עניין לציבור, אלא העבודה שמדובר בנושא חדשני יחסית ומאוד טכנולוגי, ומשטרת ישראל והמחוקקים מתקשים ליישר קו עם מהירות הוואטסאפ.
"המשטרה סוגרת תיקים כאלה כמעט באופן אוטומטי מחוסר עניין לשוטר", מסביר עו"ד גיא אופיר המתמחה בדיני אינטרנט, "כבר קרה שהבאתי למשטרה צילום וידאו של לקוחה במקרה של פגיעה קשה בפרטיותה והשוטר פשוט לא הצליח לפתוח את הקובץ, ובגלל העילה הזאת המשטרה סגרה את התיק. השוטר שטיפל במקרה ביקש שאבוא אליו עם לפטופ להראות לו את הסרטון, אמרתי לו שייפנה למחלקת המחשוב. זה היה כמעט מצחיק אם זה לא היה עצוב, זה כמו המערכון של הגשש החיוור על השוטר שלא ידע איפה המקש של האנטר".
הסרטונים ממשיכים להיות מופצים לכל דורש והמתלוננות ממשיכות לקבל תגובות על כך והמשטרה לא מצליחה בשום צורה למנוע הפצה גורפת של הסרטונים הללו. "המשטרה באמת לא יודעת איך להתמודד עם זה, לשוטרים עצמם אין ידע טכנולוגי בנושאים האלה", מסביר עו"ד אופיר, "ואם יש שוטר שמבין בהיי-טק הוא היה הולך לעבוד בהיי-טק עם משכורת של היי-טק. יש כמה שוטרים שיש להם את הידע אבל הם נמצאים במחלקת עבירות מחשב. ולכן אני ממליץ שאם מגישים תלונה בנסיבות האלה ללכת למחלקת הונאה או לעבירות מחשב ולא לגשת לתחנת המשטה הקרובה לביתכם, אחרת תאלצו לשבת עם שוטר שלא יודע איפה האנטר.
90% מהפניות בנושאים האלה לא זוכות למענה ראוי
"השוטר פשוט לא הצליח לפתוח את הקובץ" | צילום:
חדשות 2
"רק לפני שבוע היה לי תיק של סיפור עם משהו שהופץ באופן ויראלי והייתי צריך להפעיל מערכות משפטיות מול גוגל וגופים נוספים ותוך 48 שעות העפנו את הסרטון מהאינטרנט. גם דברים ויראליים שתופסים תאוצה באינטרנט אפשר לכבות ולהחזיר חזרה לבקבוק. לכל סרטון יש חתימה דיגיטאלית, מעין טביעת אצבע, שמחשב יכול לזהות. זו טכנולוגיה שקיימת כבר 20 שנה ואפילו וואטסאפ יכולים לזהות את הסרטון המדובר ולדאוג שהשרתים שלהם ימנעו הפצה של סרטון כזה ולא יאפשרו העברה של הקובץ הזה. בוודאי אם אני מביא להם צו מבית משפט שקובע שמדובר בסרטון פוגעני, שפרסומו מהווה הטרדה מינית או פגיעה בפרטיות. יש להם אפשרות קלה מאוד לבצע סינון אוטומטי, אבל לדעתי 90 אחוזים מהפניות למשטרה בנושאים האלה פשוט לא זוכות למענה ראוי. המשטרה יכולה להפעיל לחץ על גופים כמו פייסבוק, וואטסאפ, גוגל, טוויטר ועוד, מכיוון שיש להם אפשרות לבקש צווים מיוחדים באמצעות האינטרפול".
עו"ד אופיר. "המשטרה יכולה לבקש צווים מיוחדים באמצעות האינטרפול"
מעבר לאפשרויות העומדות בפני המשטרה למנוע את הפצת הסרטונים מבחינה טכנית, קיימת חשיבות רבה גם לפעילות התודעתית הרתעתית. "אני יכול רק להצטער שמי שמדבר עם אותן נפגעות עבירה לא בורך בחכמה יתרה", אומר לנו ניצב בדימוס אבי דוידוביץ', סגן ראש היאחב"ל לשעבר וראש התכנית ללימודי פרופילאות פלילית במרכז האוניברסיטאי אריאל, "הם יכולים לעשות הרבה, אבל זה עניין של השקעה ושל תיעדוף. למשטרה יש את הכלים היום בכדי לטפל בזה. זה תיק שיש בו היבטים טכנולוגיים וזה לא תיק לתחנה מקומית שאין לה את המשאבים והכוחות להתעסק עם זה, הם חייבים לגייס את חוקרי המחשבים והאינטרנט של המשטרה ולמנוע ההפצה של הסרטונים.
"מעבר לכך, לא ייתכן שהחשוד יושב בבית. האדם הזה צריך להיות כבר עם כתב אישום, אנחנו צריכים להיות בשלב הרבה יותר מתקדם. זה תיק שצריך להיות מטופל במחוז ואף במטה הארצי. בכל מקרה, אם היה כתב אישום, והבחור היה עומד לדין, ועוד חבר שלו שהפיץ את הסרטונים היה עומד גם הוא לדין היה אפקט של הרתעה וכל האחרים היו מפסיקים לחגוג על הגב של שתי הבחורות האומללות האלו.
"זה אבסורד שהמשטרה מחכה למתלוננות שיבקשו בכל פעם להסיר את הסרטון מאתר אחר. פעם אחת חייבים לתפוס את העבריין העיקרי ופעם שניה להפסיק את העבירה המתמשכת הזו. ברגע שהמשטרה תפעל בצורה נמרצת היא תייצר את ההרתעה. יש אנשים שלא מבינים את המשמעויות הפליליות של העברת הסרטונים הללו. אנשים צריכים להבין שמדובר בעבירה פלילית. המשטרה יכולה גם להיעזר בגופים אחרים שכן יש ברשותם את הידע, כמו חברות תקשורת ואפילו השב"כ. היכולת קיימת, זה רק עניין של סדרי עדיפויות".
יש פה מעשה שהוא כמעט כמו ניסיון לרצח
בנוסף, לדעתו של דוידוביץ' אחת הסיבות לחוסר היעילות של המשטרה בעניין הזה, הוא לא בהכרח העדר אמצעים טכנולוגיים אלא חוסר הבנת המשמעות של הפצת הסרטונים האלו. "לפעמים זה גם עניין תרבותי חברתי, לפעמים גופי האכיפה לא מבינים את העבירה שנעשתה ואת המשמעות שלה. יש פה מעשה שהוא כמעט כמו ניסיון לרצח, זה משהו שיכול לגרום לבן אדם להימחק פיזית וחברתית. יש פה מעשה נבזי וצריך ליצור הרתעה. לפני שזה יהפוך למכת מדינה. האמצעים כל כך זמינים, כל אחד היום מחזיק ביד שלו מסרטה ומחשב והכל ביחד, ואם אנחנו כשלטון חוק לא נייצר הרתעה תהיה פה מכת מדינה, וזה בהחלט יכול להיגמר בהתאבדויות ואובדן חיים".
דוידוביץ'. זה תיק שצריך להיות מטופל במחוז או במטה הארצי
דוידוביץ' מעלה כאן נקודה חשובה נוספת, גם אם המשטרה תצליח לנסח כתב אישום בגין הפרה חמורה של חוק הפרטיות, בסופו של דבר בית המשפט יתקשה למצוא את העונש ההולם למעשה הזה, שכן החוק עצמו אינו מותאם לעידן החדש: "כיום המחוקק מתעכב מאוד במרוץ נגד הטכנולוגיה המתקדמת", מסביר עו"ד דוד יפתח, מומחה למשפט פלילי, "אם לא ישנו את החוק ויכניסו חוק שיגדיר שצילום, גם לא במקום ציבורי, הוא פגיעה חמורה בפרטיות שהעונש עליה נניח הוא חמש שנות מאסר, המצב יישאר כמו שהוא ובאמת כולנו חשופים היום למעשים כאלו.
"אפשר לקחת בחשבון שהשימוש בחומר הזה יכול להיות הרבה יותר חמור אחר כך, עצם העובדה שיש למישהו חומר כזה מצולם הוא מחזיק אותך חזק מאוד בהיכון כל החיים. הוא יכול להסתיר את החומר בקלות ופתאום להפיץ אותו שוב. לכן הפתרון היחיד הוא חקיקה חמורה ומחמירה וזה יכול למנוע מעשים מסוג זה. לא צריך לחפש עבירה שתתאים למעשה בזכוכית מגדלת, אלא להבין שזה עולם חדש שבו יש עבירות חדשות וכמו שביטלו ממש לא מזמן את האיסור לנסוע בשעות הצהריים עם כרכרה בעיר, צריך עכשיו לחדש ולחוקק חוקים שיתאימו למאה ה-21".
גם ממשלות ושירותי ביון לא יכולים לעצור את הרשת
"אין דרך אמתית למנוע את הפצת הסרטונים לעד" מסביר עו"ד מוטי ארד ממשרד רון גזית-רוטנברג, "כל שחקנית או דוגמנית שעשתה משהו מביך שהגיע לרשת יכולה להעיד שזה תמיד יצוץ מתישהו. גם ממשלות ושירותי ביון לא יכולים לעצור את הרשת. אנחנו חיים בעולם שנגמרו בו למעשה החיסיון, החסינות, הפרטיות. אם משהו שעלה אי פעם לאינטרנט ונשמר על איזשהו מחשב, זה כמו גחלים לוחשות שיכולים תמיד להתפתח לאש חיה.
"צריך ארגונים רבי עוצמה וממון. חוקי המשחק השתנו ולצערי אותן בחורות לעולם לא יוכלו לדעת שזה מאחוריהן. חברות ענק למשל, משתמשות במשאבים ענקיים ומזהירות שכל מי שיפיץ את המידע ייתבע על מיליון דולר, יש להן תקציבים לזה. אבל משטרת ישראל לא יכולה להשקיע את המשאבים שלה בלרדוף אחרי סרטונים שעוברים בוואטסאפ. הדבר היחיד שיכול לצנן את זה, זו ההבנה שכל מי שמעביר סרטונים כאלה עושה עבירה, ואולי החשש ימנע מהם להעביר הלאה".
גורם במשטרה אמר ל-mako שכל עוד אין חקיקה שקובעת שיש לפעול להסרת סרטוונים כאלה ולפעול בחומרה נגד המפיצים, ידיה של המשטרה כבולות.
מדוברות מחוז מרכז נמסר כי החקירה עדיין מטופלת ובסיומה היא תועבר לפרקליטות.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
