מודעה משונה פורסמה הבוקר בין עמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" והפכה להיות ויראלית ברשתות החברתיות בשעות האחרונות. תחת הכותרת: "מה הסיכוי שאהיה מועמד לפרס נובל?" נכתב: "ניוטון וארכימדס היו אנשים פשוטים כמוכן וכמוני. הברקה מחשבתית שחוו, כל אחד בנפרד, רשמה אותם בספרי ההיסטוריה. רצה הגורל והברקה פתאומית שהבליחה במוחי, פתרה, לעניות דעתי, את אחת החידות הגדולות בפניהן ניצבת האנושות: מהי היישות החושבת המכונה בשם תודעה ומיהו אביה מולידה. אני פונה בבקשה לבעלי נגיעה בנושא האמור, ליצור איתי קשר, על מנת שאוכל להעביר אליהם לעיון את כל החומר הרלוונטי שברשותי. לאחר מכן אשמח לשמוע את חוות דעתם ואולי גם לקבל תשובה לשאלה שבכותרת מודעה זו".
"אני חושב על זה כבר חמישים שנה, אני עוסק בתחום של מה זה 'אני', ואני חושב שאני היחיד בעולם שכן יודע מה זה", הוא מסביר. "עבדתי במשך 40 שנה במערכת הביטחון בתפקיד שאינני יכול לדבר עליו", הוא מסביר, "ואחרי שפרשתי החלטתי שבמקום לשבת בבית ולריב עם האישה אהיה נהג מונית. הרעיון הזה נולד עוד כשהייתי תלמיד תיכון, כשבאחד השיעורים המורה הסביר איך הוא רואה את העולם החיצון: 'באמצעות תמונה שמוקרנת על גבי רשתית העין, מתקבלת תמונה הפוכה, שהמוח מסובב ואז אני רואה את התמונה', שאלתי אותו מי זה אני? אני זה לא משהו שרואה, אני נחשף לתמונה, אבל לא רואה אותה". קרן, מסרב לחשוף על רגל אחת את עיקרי תורתו ואומר: "אני מדבר על הנושא שנקרא תודעה, אני זה יישות חושבת שנקראת תודעה, ואני חושב שעלה בידי מאיפה באה התודעה, זה התקליט שלי".
"החותן שלי מחכה לטוס איתי לאוסלו"
למה לא לפרסם ספר?
"כבר דיברתי עם רם אורן אבל הוא אמר שזה לא מספיק חומר בשביל ספר, זו חוברת. חוברת זה זלזול בחומר הזה שהוא מאוד יקר לליבי. העיתון שייתן לי הצעה מפתה ביותר, ואני מתכוון גם לכסף, אפרסם את דברי שם. המודעה עלתה לי 7,000 שקלים, אני לא אדם אמיד, זה המון כסף בשבילי. אני חושב שברגע שיקראו את כל החומר שלי בצורה מסודרת, יבינו שאני לא הזוי אלא אדם שבאמת עלה על משהו, נקווה לטוב. החותן שלי כבר אמר לי שהוא רוצה לנסוע איתי לאוסלו".
אתה יודע שהמודעה שלך מככבת בפסייבוק עכשיו?
"לא. אבל זה מעודד אותי, כי זה עלה לי המון כסף ואתמול אמרתי לאישה שאם יתברר מחר שאף אחד לא רואה את זה ולא מתקשר, הלך הכסף. רציתי שאנשים שמבינים בחומר הזה יתקשרו ובאמת על הבוקר קיבלתי טלפון מפרופסור באוניברסיטת בר אילן, אני שולח לו את החומר וממנו אקבל את התגובה הראשונה שלי. לשמחתי משש בבוקר הטלפון לא מפסיק לצלצל".
תגובות