בבקרים הראל סלוצקי, מבדר אתכם בתוכנית הרדיו שהוא מנחה לצד עופר דומינגז - "סלוצקי ודומינגז" ברדיו תל אביב. בזמנו הפנוי, הוא, בין השאר, מגדל תרנגולות, והפעם זאת לא בדיחה. לפני כשלוש שנים הוא ומשפחתו אימצו את התרנגולת המטילה קוקו. מכאן והלאה, הוא מספר, הם לא רק זוכים לביצים טריות מדי בוקר, אלא גם הרוויחו סיפור אהבה.
"את קוקו קיבלנו מפינת החי שליד הבית שלנו", הוא מספר, "בהתחלה לקחנו אותה רק בשביל הביצים האורגניות אבל בהמשך היא כבר הפכה להרבה יותר מזה. מאוד נקשרנו אליה והיא הפכה לחלק מהמשפחה. זה מדהים כמה היא מחזירה לנו אהבה. היא מאוד אינטליגנטית למרות מה שאומרים על 'מוח של ציפור': היא למשל מבדילה ביני ובין הילדים, שאליהם היא יותר קשורה ואפילו מסתדרת מצויין עם החתולה", הוא מחייך.
סלוצקי אולי מתבדח על הנושא אך יש בדבריו גם רצינות, והוא אינו לבד, מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת. נראה שמה שהיה בעבר נחלתם של לולנים בלבד ומושבניקים שורשיים, והפך לענף ייצור תעשייתי מצליח, חוזר בימים אלה למשקים הביתיים: עוד ועוד אזרחים פרטיים מאמצים תרנגולות לביתם, נהנים מהביצים ומוותרים על קנייתן בסופר, לפחות באופן חלקי.
נמרוד מנדל, בן ללולן המתגורר במושב גבעת חן באזור השרון, לא רק מגדל בעצמו שבע תרנגולות, אלא גם מסייע למעוניינים בהקמת משק פרטי משלהם.
"בשנים האחרונות אני שומע על יותר ויותר אנשים במושב שנפתחים לרעיון הזה של חזרה למשקים הפרטיים", הוא מספר אבל מדגיש כי "זה לא מסתכם בזה. גם הרבה אנשים מהעיר מגיעים לראות את הלול שהקמתי וללמוד לעשות את זה בעצמם. הרבה מהם זה משפחות עם ילדים שהתרנגולות משמשות להם כסוג של שעשוע. בפועל, השעשוע לילדים הוא בעיקר תירוץ. גם כאדם מבוגר כיף לגדל את התרנגולות המטילות בעצמך. גם אם אתה לא נקשר אליהן באופן אישי, אתה מרגיש שאתה מייצר משהו, אתה אוכל ביצים טריות ויכול גם לחלק כמה ביצים לאורחים שמגיעים לבקר".
גם בצפון תל אביב
כן. זה אמיתי. במטבח של סלוצקי | צילום: תומר ושחר צלמיםישראל לביא ואשתו מתגוררים בלב שכונת רמת החייל שבצפון תל-אביב, אבל זה לא מנע ממנו להקים לול בחצר הבית. "עברתי לפה לפני 42 שנים מקיבוץ לוחמי הגטאות", מספר לביא ומציג לראווה כעשרים תרנגולות נקבות, תרנגול אחד ושלושה אפרוחים המוגנים בכלוב נפרד עם אמם.
"בכל פעם שהנכדים שלי מגיעים לבקר הם משחקים עם התרנגולות ומלטפים אותן", הוא מספר ומסביר כי אין לו כמעט צורך בקניית ביצים בסופרמרקט, מלבד תקופה של כשלושה חודשים בחורף במהלכה ישנה ירידה משמעותית בכמות הביצים שהתרנגולות מטילות.
תרנגולות כחיית מחמד?
"השכנים לא מתלוננים". לול תרנגולות של ישראל לביא בלב רמת החייל. | צילום: אלינור פוקסבעוד רבים מקימים לולים בעצמם, סלוצקי ומשפחתו בחרו לאפשר לתרנגולת שלהם לשוטט באופן חופשי. ככה זה כשגרים בקיבוץ דגניה ב'. "בהתחלה קוקו הייתה פחות חברותית וברחה כשהתקרבנו אליה, אבל עכשיו הילדים מלטפים אותה ואוהבים אותה מאוד", מספר סלוצקי, "היא ממש מאולפת: היא ישנה בעגלה של התינוק בחוץ ועושה את הצרכים בחצר".
"קוקו מטילה כמעט בכל יום ביצה אחת ואנחנו משתמשים בה לשקשוקה של הבוקר. זה לא מספיק כדי להאכיל חמישה ילדים אז אנחנו משלימים את האספקה עם ביצים אורגניות שאנחנו קונים. לילדים יש קצת בעיה עם זה שאנחנו כאילו אוכלים את האפרוחים שלה אבל לה בכל מקרה זה לא משנה", הוא מתבדח ומוסיף כי "לאחרונה גם הבאנו ביצה מופרית. היא דגרה עליה ונולד לנו אפרוח שקראנו לו ברק יצחקי (על שם כדורגלן מכבי תל-אביב)".
אמץ תרנגולת ביום המעשים הטובים
בשבועות הקרובים סלוצקי עתיד לקבל מארגון אנונימוס למען זכויות בעלי חיים תרנגולות נוספות במטרה להציל אותן מהמתה.
"שמונה מיליון תרנגולות בתעשיית הביצים בישראל אינן נשחטות למאכל, אלא נשלחות לשחיטה לאחר שנתיים של הטלה אינטנסיבית", מסביר רונן בר, דובר אנונימוס, "לאחר אותה תקופה תפוקת הביצים שלהן יורדת והן לא 'יעילות' יותר ולכן ממיתים אותן ומביאים תרנגולות חדשות".
היום (20.3), יערוך הארגון מבצע ובו עתידות עשרות תרנגולות המיועדות להמתה למצוא בית חדש.
ניסן זוהר, מושבניק מרמות נפתלי שבגליל העליון המגדל בביתו 40 תרנגולות שהציל מהמתה, ריכז בביתו את התרנגולות המוצעות לאימוץ והיום הוא מציע תרנגולות מהחצר לאימוץ בתסופת הדרכה מלולנים ותיקים על גידול תרנגולות . אבל לא צריכים לנסוע כל כך רחוק. אם נפשכם חפצה בתרנגולת תפנו לאנונימוס הם כבר יחברו ללולן מקומי.
שני סלוצקי לצד קוקו בעגלת התינוק | צילום: תומר ושחר צלמיםרק שימו לב, כדי לאמץ תרנגולת עליכם לגור בבית עם חצר, אך מעבר לכך, הגידול והכנת הלול פשוטים. לדברי זוהר: "מאוד קל לטפל בתרנגולות, הן אוכלות הכל, עצמאיות ושקטות יותר מאשר כלבים, ולא פחות חמודות".
ממשרד החקלאות נמסר בנושא כי "החזקת עופות חצר תלויה במדיניות הרשות המקומית הרלוונטית ובחוקי העזר הנהוגים בה. לכל רשות מקומית מדיניות משלה בנושא, החל מאיסור מוחלט על החזקת עופות חצר ועד לאישור גורף לבצע זאת. היבטים בריאותיים ותברואתיים צריכים להיות מאושרים ומטופלים על ידי הרופא הווטרינר הרשותי".