"זה ייקרא מעריב, אבל התכנים יהיו של מקור ראשון"

נשוי לבתו של אחד מהיהודים העשירים בבריטניה קונרד מוריס

בסוף השבוע התבשרנו על סגירת עסקת מעריב, במסגרתה ירכוש איש העסקים שלמה בן צבי את העיתון מנוחי דנקנר תמורת 85 מיליון שקלים. העסקה עוד לא הושלמה סופית, אבל מה שכבר ברור הוא שלא מדובר בעסקה סטנדרטית וסביר להניח שהיא תשפיע על עולם העיתונות הישראלי.

בן צבי הוא חובש כיפה סרוגה, מזוהה עם הפלג הניצי של הליכוד וחבר של משה פייגלין והמו"ל והעורך הראשי של עיתון הציונות הדתית "מקור ראשון". מעריב, גם אם ישרוד את השינוי וימשיך להיות מופץ כעיתון יומי, כנראה עומד להשתנות ללא היכר.

בן צבי בן ה-47 הוא יליד אנגליה, בגיל 14 עלה לישראל, למד בישיבה תיכונית ושירת בצבא בישיבת הסדר. מאוחר יותר למד מתמטיקה, פילוסופיה ומדע המדינה באוניברסיטה עברית, בנוסף הוסמך לרבנות. הוא חי באפרת, בגוש עציון ונשוי לבתו של אחד מהיהודים העשירים בבריטניה קונרד מוריס, משם מגיע הונו. חלק מעסקיו הוא עושה בשיתוף עם איש העסקים היהודי-אמריקני, רון לאודר, התומך בראש הממשלה בנימין נתניהו. בן צבי היה חבר בקבוצת "מנהיגות יהודית בליכוד" של משה פייגלין והיה אפילו חבר מרכז המפלגה. הוא פרש בנובמבר 2003, כשהצטרף כשותף בערוץ עשר. חברים מעידים שהאנשים הכי קרובים אליו הם האחים שלו – אחד מהם, הלל גולדבלום, הוא גם שותפו העסקי.

היה חבר בקבוצת "מנהיגות יהודית בליכוד" של משה פייגלין | צילום: חדשות 2

ברמה אישית, המקורבים מספרים על אדם צנוע מאד, עם כוונות טובות שלפעמים משתבשות בגלל ניהול חלש וקפריזיות. "הוא איש נחמד ואהוד מאד באפרת", אומר חבר, "הכל בצניעות, ובלי רהבתנות. הוא נוסע ברכב יוקרתי, אבל לא מנקר עיניים, עם נהג".  במקור מדובר באיש נדל"ן, אבל הוא העיד על עצמו בעבר בריאיון לעיתון "הארץ": "נשאבתי למדיה לגמרי. זה כמו מחלה, זה וירוס שתוקף אותך וזולל חלק גדול מממונך. אבל אתה נהנה, אין מה לעשות". מכר מספר ש"הוארוצה לשנות את התקשורת הישראלית. ויש לו הרבה כסף ויש לו גם רצון טוב לעשות שינויים".

קופץ מעסק לעסק

בן צבי נכנס לעולם התקשורת בשנת 2001 לאחר שיזם והקים את ערוץ "תכלת" בכוונה ליצור ערוץ טלוויזיה לציבור הדתי-מסורתי. תכלת שודר בכבלים ובלווין למנויים ובן צבי החזיק 76% ממנו. בשאר, החזיק לאודר. בריאיון לעיתון "הארץ" הוא סיפר: "השקענו 12 מיליון דולר בערוץ תכלת, שנראה לי כשילוב נכון של טלוויזיה עם יהדות ועם ערכים שאני מאמין בהם. תוך זמן קצר היו לנו 180 אלף מנויים משלמים, אבל השמחה לא נמשכה זמן רב. המנויים התחילו לצאת בגלל שהמבצעים שקיבלו התחילו להיגמר". "ביום אחד הוא סגר את הערוץ והשאיר 400 איש ללא עבודה", מספר אדם שעבד איתו בכמה מגופי התקשורת אותם ניהל, "כל דבר שהוא לוקח הוא סוגר".

רון לאודר. שותפים עסקיים | צילום: חדשות 2

זו לא היתה הפעם האחרונה שבן צבי קופץ מעסק לעסק, מרעיון אחד לאחר. אלי סהר, שערך את מדור הספורט במקור ראשון מספר: "הוא בן אדם עם כוונות טובות, אבל חוסר יציבות גדול. קופץ מצעצוע לצעצוע, ואחרי שנה שנתיים נמאס לו".

במאי 2003 רכש בן צבי את עיתון הצופה ובנומבר באותה שנה רכש 20% ממניות ערוץ 10 שאותן מכר כשנה לאחר שרכש אותן. ב-2004 רכש את עיתון "מקור ראשון" ואיחד לתוכו את "הצופה". חצי שנה אחרי הרכישה  החל במהלך של שינוי מהותי בעיתון, הוספת חלקים ומדורים ומינוי עורכים חדשים.

גם המהלך הזה זכה לביקורת. "זכותו לעשות את השינויים", אומר עורך ותיק שעבר איתו בעבר, "אבל יותר מדי אנשים עבדו אצלו, יותר מדי רעיונות, חלקם טובים, אבל שלא הגיעו לבשלות, יותר מדי פיטורים ומינויים מעכשיו לעכשיו בתפקידים בכירים".

ניסה לפנות לחילונים עם "מקור ראשון"

במהלך השנים עבר מקור ראשון גלגולים שונים. "הציבור הדתי לאומי הוא מורכב", אומר מקורב לבן צבי,  "והוא ניסה לפנות לכולם וכל הזמן להרחיב את קהל היעד". במסגרת הניסיונות יצא לאור מגזין סוף השבוע "השבועון" שהיה מיועד לקרוץ לקהל החילוני תל אביבי. השבועון הופץ בפיצוציות ומכוני כושר, אבל גם הניסיון הזה נכשל והמגזין נסגר. לאחרונה נעשה ניסיון נוסף להחיות אותו הפעם בימי חמישי, עם גוון צרכני חילוני. גם כאן לא היתה היתכנות כלכלית והשבועון נסגר.

למרות זאת, מקור ראשון נחשב לעיתון יחסית מצליח ומוערך. בימי השבוע הוא יוצא במהדורה אינטרנטית ובימי שישי מודפס ועלותו 22 שקלים וחצי. יש לו מוסף נשים, מגזין תרבות יוצא דופן וממש לא רק לדתיים בשם מוצ"ש, מוסף לילדים ועוד. "הוא בנה חבילת תקשורת שלמה סביב המותג. בכך הוא פונה לכל הקהלים הדתיים, לדתיים לייט שקוראים גם ידיעות ומעריב, שגרים במודיעין ושוהם, לדתיים ימניים מיהודה ושומרון, אבל גם למה שנקרא דוסים", מנתח בכיר בתקשורת. לאחרונה עברו עובדיו למערכת חדשה ומרווחת מאד בגן הטכנולוגי בירושלים, שם עשויים למצוא עצמם בקרוב גם חלק מעובדי מעריב הנוכחיים.  

בשנים 2006-2007 הוציאה לאור קבוצת "הירש מדיה" שבבעלותו חינמון יומי בשם "ישראלי". שותפו של בן צבי במיזם הזה היה שלדון אדלסון, אך השותפות התפרקה בעקבות סכסוך שפרץ בין השניים. הסכסוך נידון גם בבית משפט ואדלסון הקים את "ישראל היום". ישראלי לא שרד את התחרות ונסגר בינואר 2008

"משלם משכורות עתק"

מיזם תקשורת נוספים של בן צבי היתה המהדורה העברית של "ביזניסוויק", שגם היא לא שרדה. "הרבה אנשים עשו עליו סיבוב", אומר חבר, "הוא משלם משכורות עתק לבכירים שלו, אבל הוא לא באמת יודע איך מנהלים את העסק, בגלל זה הם נסגרים אחד אחרי השני". 

במסדרונות מעריב שרר אתמול מתח רב. חגי מטר, יו"ר וועד העיתונאים הודיע על כנס חירום שיתקיים היום בצהריים לדון במצב החדש, אבל לא רק. עיתונאי ותיק, שמתכנן להגיע לכנס, אמר לנו: "זה לא שלפני הרכישה היה מצב נורמאלי. עמדנו לפני סגירה ממילא, משכורת אוגוסט לא נכנסה וספק אם תיכנס עד החג, ועכשיו זה. אנחנו זזים ממשבר למשבר וחוסר הוודאות עצום". על פי ההסכם המתגבש עם נוחי דנקנר, ישאיר בן צבי 400 עובדי מעריב, השאר יפוטרו.

הכיוון של איחוד מערכות הוא ברור

הסברה הרווחת היא שבן צבי יאחד את המערכות של העיתונים. "בשלב הראשון ימשיכו לצאת שני העיתונים במקביל", אומר אדם המכיר היטב את המעורבים בהסכם, "אבל הכיוון של איחוד מערכות הוא ברור. יהיה איחוד של בעלי תפקידים. זה משהו שהוא כבר עשה בעבר עם הצופה ומקור ראשון. בן צבי לא יכול להחזיק עיתון עם 2,000 עובדים. זה גדול עליו". גורם מעורה אחר אמר: "זה ייקרא מעריב, אבל התכנים יהיו של מקור ראשון". כלומר: ימנים, מסורתיים.

אחד העורכים המנוסים התחום שעבד אצלו אמר לנו: "הוא מתערב בתכנים, משפיע על כותרות, אפילו על תמונות יש לו מה להגיד לפעמים. פעם ביקש ממני לבחור תמונה של מישהו עם זקן, כי זה נראה יותר מסורתי, למרות שהיה מדובר בתמונה מחו"ל של מישהו שאינו יהודי". מצד שני, אומר עורך אחר שעבד אצלו: "'במקור ראשון' הכל ברור, יש די.אן.איי של העיתון ושל העובדים שלו. הקו המנחה ברור, לא צריך התערבות יומיומית כדי שהכתבים יבינו באיזה צד פוליטי הוא נמצא. לגבי מעריב, זה כבר ענין אחר".

"הוא יצטרך לתמרן ולרקוד את הריקוד אם הוא לא ירצה לאבד את הקהל הנוכחי של מעריב", אומר מקורב להסכם, "אם יהפוך את מעריב למקור ראשון יאבד לגמרי את הקהל החילוני, מצד שני הוא לא יכול להוציא עיתון שמנוגד לחלוטין להשקפת עולמו. הוא קונה עיתון במטרה להשפיע. אני למשל לא רואה איך בעיתון בבעלותו, יוכל ג'קו אייזנברג להצטלם ערום באמבטיה כמו שהיה בסופשבוע מעריב האחרון".  

"מעריך שכוונותיו טובות"

ניר חפץ, עורך "מעריב", הגיב הבוקר בראיון לגלי צה"ל על עיסקת המכירה. חפץ אמר כי "אני מבין שבעקבות העיסקה 'מעריב' ניצל, אני מעריך שכמה מאות עובדים, מרביתם עיתונאים, ימשיכו לעבוד ולגבי היתר זה יתברר בהמשך".

ניר חפץ. "בסך הכל יש לי הרגשה טובה לגבי העניין הזה" | צילום: חדשות 2

הוכח שלהיות בעלים של עיתון בישראל צריך להיות מאוד מאוד עשירים. האם שלמה בן צבי  הוא בכלל בליגה הזאת?
"נוחי דנקנר באמת בשנה האחרונה היה זה שהחזיק את 'מעריב' בחיים. וזה כי הוא האמין שאפשר להעמיד קבוצת תקשורת על הרגליים בלי להזדקק לתמיכה. אני לא מכיר את שלמה בן צבי אבל אני כן מכיר את העיתון 'מקור ראשון' ולפי מה שהוא אומר העיתון מאוזן ואנחנו יודעים שזה עיתון איכותי אז ייתכן שהוא יצליח".

עד היום ההשקעות שלו בתקשורת לא הצליחו במיוחד.
"אני מקווה שהוא יצליח במעריב. אני רוצה להיות אופטימי".

יש לו אג'נדה ברורה. אתה רואה מצב ש'מעריב' הופך להיות עיתון עם קו פוליטי ברור?
"אני לא הדובר של בן צבי ולא מכיר מספיק את כוונותיו. אני מעריך שכוונותיו טובות. אתה צריך לשאול אותו לאיזה כיוון הוא ייקח את העיתון".

אתה תמשיך בעיתון?
"מוקדם מדי לדעת. מה שמטריד אותי בימים הקשים האלה הם העובדים. בתוך הספקטרום הציוני כל אחד יעשה את השיקולים שלו. בסך הכל יש לי הרגשה טובה לגבי העניין הזה"